שכר המורים בישראל ובעולם

מקור: עיונים במינהל ובארגון החינוך כרך 28, תשס"ה עמ' 195- 216

היעדרה של תכנית כוללת ומלאה לשיפור מעמד המורה ומקצוע ההוראה בישראל יחד עם השחיקה ביוקרתו התעסוקתית ובתנאי עבודתו של המורה בישראל הניעו את ארגון המורים העל-יסודיים לקדם, החל בשנת 1999, את תכנית "עוז לתמורה במערכת החינוך". הנחת היסוד העיקרית החבויה בתכנית היא, שהתפוקות החינוכיות, כפי שהן באות לידי ביטוי בהישגי התלמידים, הן נגזרת ישירה של שכר המורים ותנאי עבודתם.

אף על פי כן עדיין לא נערך מחקר מקיף שבחן את שכר המורים בישראל, ולפיכך המאמר מבקש לבחון את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך:

א. ההוצאות הלאומיות לחינוך

שכר המורים הוא הרכיב הגדול ביותר של ההוצאות לחינוך והוא נגזרת של תקציב החינוך (Odden & Carolyn) בלא הגדלה ניכרת של תקציב החינוך אפשרויות ההעלאה בשכר המורים מוגבלות ביותר.

מנתונים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) מתברר שההוצאה הלאומית לחינוך של ישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי גבוהה מזו של המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (להלן מדינות המערב)  - 8.9% לעומת 5.8%. ואולם בהשוואה על בסיס שווי כוח קנייה נמצא שההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל נמוכה יותר בכל דרגי החינוך, חוץ מהחינוך היסודי, בהשוואה למדינות המערב.

התופעה מוסברת בעיקרה באמצעות הנתון של שיעור אוכלוסיית התלמידים מסך כל האוכלוסייה. בעוד שבמדינות המערב שיעור אוכלוסיית התלמידים מסך כל האוכלוסייה היא 20% בשנת 1999, הרי שבישראל שיעור זה היה 28% (OECD, 2001). משמע הנתון של ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מתוצר המקומי הגולמי הוא נתון בעייתי משום שאין הוא משקלל את שיעור האוכלוסייה הצעירה (גילאי 5-19) מסך כל האוכלוסייה. יחס זה בישראל עמד על 31.79% ובמדינות המערב על 29%. כך שלאחר שקלול ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי עם שיעור האוכלוסייה הצעירה, נמצא שההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גבוהה בשיעור מתון מזו של מדינות המערב.

ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש

במחקרים שהתמקדו בשכר המורים נמצא בין השאר; קשר בין רמת שכר לבין עזיבת מערכת החינוך; קשר בין רמת שכר לבין מחסור במורים במקצועות ריאליים; קשר בין רמת שכר לבין שביעות-רצון מהוראה; קשר בין רמת שכר לבין מוטיבציה של מורים; קשר בין רמת שכר לבין רמת ההתפתחות הכלכלית של המשק.

בבסיס כלאחד מהמחקרים האמורים גלויה או חבויה ההנחה, שרמת השכר משפיעה על התפוקה החינוכית (Odden & Carolyn, 1997)

מניתוח השכר הממוצע בתחום החינוך משנת 1965 בהשוואה לשכר הממוצע במשק עולה שחלה שחיקה גדולה בשכר הממוצע בתחום החינוך לעומת השכר הממוצע במשק. היחס הנמוך ביותר היה בשנת 1987 – 68.87% מהשכר הממוצע במשק, והגבוה ביותר בשנת 1974 – 102.53%)

ניתוח בהשוואה לשכר הממוצע בתעשייה מלמד על שחיקה משמעותית יותר. בשנת 1965 היווה השכר הממוצע בתעשייה רק 96.44% מהשכר הממוצע במשק, ואילו השכר הממוצע בתחום החינוך היה גבוה יותר ועמד על 98.74% מהשכר הממוצע. לעומת זאת בשנת 2000: 136.85% (תעשייה) לעומת 85.79% (חינוך)
שחיקה זו עשויה לשמש גורם מסביר לפיחות שחל ביוקרה התעסוקתית של המורה בישראל.

אף על פי שבעקבות המלצות ועדת עציוני וההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הממשלה לבין ארגוני המורים בראשית שנות השמונים, עלה שכר המורים עלייה ניכרת, הרי באופן יחסי לשכר הממוצע במשק וודאי בהשוואה לשכר הממוצע בתעשייה לא ניתן לאפיין שינוי משמעותי בשכר המורים.

גם במדד של תוצר גולמי לנפש – נמצא שהיחס בין השכר של המורה המתחיל לבין התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל בשנת 1999 עמד על  0.45 בלבד, לעומת 0.97 במדינות המערב (כמעט פי שניים). נמצא שהיחס שבין השכר של המורה בעל ותק של 15 שנה בהוראה לבין התוצר המקומי הגולמי בישראל בשנת 1999 עמד על 0.73, לעומת 1.32 במדינות המערב. היחס בין השכר לבעל הוותק המקסימלי לבין התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל עמד על 0.97, ובמדינות המערב 1.61 (Education at a Glance, 2001)

לכאורה אפשר לקבוע על בסיס הנתונים הללו על יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש ששכר המורים בישראל נמוך בהרבה לעומת שכר המורים במדינות המערב. ואולם קביעה כזאת תהיה לא מדויקת משום שהנתונים על יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש צריכים להיות מנותחים לאור שני נתונים חשובים נוספים:

1. מבנה השכר הקיים בישראל: שכר המורים במדינות המערב הוא שכר כולל, ואילו בישראל מורכב השכר משכר משולב (השכלה וותק) ועל תוספות שכר מגוונות (גמולי השתלמות, גמולי תפקיד ועוד). תוספות השכר השונות והמגוונות הללו לא נכללו בקביעת יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש. יש מורים שתוספות השכר הללו מהוות אחוזים בודדים מהשכר המשולב שלהן לעומת מורים שהן מהוות עשרות אחוזים.

זאת ועוד, הפער הקיים בין יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש בישראל לעומת מדינות המערב גדול מאוד בכל הנוגע לשכרו של המורה המתחיל (פי 2.16) אך מתון יותר בכל הנוגע לשכרו של המורה בעל הוותק המקסימלי (פי 1.67) המשמעות היא שהתגמול שמתגמלת מערכת החינוך בישראל את המורים שבשיא הוותק משמעותית יותר מהתגמולים של מערכות החינוך במערב.

2. יחס מורים-תלמידים: צוות המורים בישראל (11.3 בחינוך היסודי) נמוך משמעותית מזה שבמדינות המערב (14.6). כלומר, מערכת החינוך בישראל מעסיקה באופן יחסי יותר מורים, מה שמגביל במידה לא מבוטלת את השכר המשולם למורים במערכת החינוך בישראל.

נמצא אכן קשר חיובי בין יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש לבין יחס תלמידים-צוות הוראה. במדינות שבהן יחס שכר-תוצר מקומי גולמי לנפש לבין יחס תלמידים-צוות הוראה.

כל רצון להעלות משמעותית את שכר המורים בלי להגדיל את היחס תלמידים-צוות הוראה, מחייב הגדלה ניכרת של תקציב החינוך.

ממצא חשוב אחר: הנתח מההכנסה הלאומית המוקצה לשכר המורים בישראל מההכנסה הלאומית אינו נמוך בהשוואה למדינות המערב. במילים אחרות, הסיבה ששכר המורים בישראל נמוך לעומת שכר המורים במדינות המערב טמון באופן חלוקת המשאבים, ובייחוד ביחס מורים-תלמידים ובמבנה השכר, ולא בהיקף המשאבים המופנים לתשלום שכר למורים.

ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים

שלושה ממצאים בולטים עלו במספר רב של מחקרים על עזיבת מורים את מקצוע ההוראה:

  • שיעורי עזיבה גדולים לעומת מקצועות אחרים במשק
  • שיעורי העזיבה הגדולים ביותר הם של מורים מתחילים
  • הסיבה העיקרית לעזיבת מקצוע ההוראה הוא שכר נמוך

על אף השיקולים החשובים האחרים (כגון ביטחון תעסוקתי, בעיות משמעת), לשכרו של המורה המתחיל ולמבנה השכר של המורים יש המשקל הכבד ביותר בהחלטה להתחיל לעסוק במקצוע ההוראה או להישאר במקצוע, ולהפך. (Murnane et al., 1991; Gandara, 1992; Odden & Carolyn, 1997)

בישראל יש סולם שכר אחיד אך לא סולם כולל, כאמור הוא מבוסס על שכר משולב ועל מיגוון תוספות שכר. למשנה שכר כזה יש כמה חסרונות עיקריים ורובם נמנים בדו"ח עציוני (1979) ובדו"ח זוסמן (1989):

1. זהו מבנה שכר מסובך, שאינו מאפשר לדעת מהו השכר היציב, ומה רמתו של שכר זה לעומת רמות שכר של קבוצות עובדים אחרות, אם בסקטור הציבורי ואם מחוצה לו.

2. מבנה שכר זה אינו מאפשר תגמול לפי תרומה לתפוקה החינוכית ולאיכותה

3. חלק מתוספות השכר המוענקות למורים אינן נחשבות לרכיבים פנסיוניים, מה שעלול להקטין את הכנסת המורה לאחר הפרישה

4. חלק מתוספות השכר תלויות בתפקיד הזמני שממלא המורה

עוד חסרון בולט הוא הפער הגדול בין שכרו של המורה המתחיל לבין שכרו של המורה הוותיק. שכרו המשולב של המורה המתחיל בישראל נמוך פי 2.04 משכרו של המורה בשיא הוותק, ואילו במדינות המערב עומד יחס זה על 1.66 בלבד.

יתרה מזאת, קביעת שיעור שווה בעלייה בוותק בכל אחת מדרגות השכר מובילה לפער גדול עוד יותר בין מורים בעלי השכלה שונה.

זאת ועוד, בשל מבנה השכר הנהוג במערכת החינוך, הפערים בין השכר ברוטו של המורה המתחיל לבין השכר ברוטו של המורה הוותיק גבוהים מהפערים שעליהם אפשר ללמוד מהיחס שבין השכר המשולב של המורה המתחיל לבין השכר המשולב של המורה הוותיק.

לדעת המחבר אפשר להסכים לטענה שניסיון רב יותר בהוראה משפר לאין ערוך את איכות ההוראה, אבל אין משמעות הדבר שיש הצדקה לפערים הגדולים כל כך הקיימים בישראל בין המורים המתחילים לבין המורים הוותיקים. פערים אלו גדולים בהרבה מהמקובל במדינות המערב.

אף על פי שאין הסכמה במחקר בנוגע לדרך שיש לחשב תפוקה חינוכית, לדעת המחבר אין הצדקה כלכלית לפערים  משני סיבות עיקריות:

  • תפוקתו של המורה ותיק "ממוצע" אינה שווה לתפוקה של שלושה מורים מתחילים "ממוצעים"
  • תפוקתו של המורה אינה עולה בהדרגה בשיעור קבוע במהלך שנות ההוראה. השיפור העיקרי בתפוקה החינוכית של המורה היא בשנות ההוראה הראשונות שלו, והשיא בתפוקה החינוכית הוא בדרך-כלל שנים מספר לפני שיא הוותק.

ביבליוגרפיה

דו"ח עציוני (1979) דין וחשבון הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה. ירושלים.

דו"ח זוסמן (1989). המלצות הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי. ירושלים.

Gandara, P. (1992). Extended year, extended contracts: Increasing teacher salary options. Urban Education, 27(3), 549-574.

Murnane, R., et al. (1991). Who will teach?. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Odden, A., & Carolyn, K. (1997). Paying teachers for what they know and do: New and smarter compensation strategies to improve schools. Thousands Oaks, CA: Corwin Press.

OECD (2001). Education at a glance. Paris: OECD.

מה דעתך?

ביבליוגרפיהדו”ח עציוני (1979) דין וחשבון הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה. ירושלים.דו”ח זוסמן (1989). המלצות הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי. ירושלים.Gandara, P. (1992). Extended year, extended contracts: Increasing teacher salary options. Urban Education, 27(3), 549-574.Murnane, R., et al. (1991). Who will teach?. Cambridge, MA: Harvard University Press.Odden, A., & Carolyn, K. (1997). Paying teachers for what they know and do: New and smarter compensation strategies to improve schools. Thousands Oaks, CA: Corwin Press.OECD (2001). Education at a glance. Paris: OECD.

    שלום,הייתי רוצה לדעת היכן אני יכול לקבל מידע נוסף על שכר המורים והאם ישנו חומר נוסף בעברית בנושא.בכבוד רב,שלומי

    פורסמה ב 01/05/2005 ע״י שלומי סרגוסי

    כנקודת התחלה כדאי לערוך חיפוש באתר הסתדרות המורים:http://www.itu.org.il

    פורסמה ב 01/05/2005 ע״י פורטל מס"ע

    אני מחפש מידע סטסיטי על כמות הסטודנטים שסיימו מכללות מורים ולא המשיכו להוראה

    פורסמה ב 29/08/2007 ע״י קולודנר אברהם

    מעניין אותי לראות התייחסות נוספת לשעות העבודה המוגדרות של מורה בעולם לעומת ישראל.הטענה שמורה משקיע בביתו שעות עבודה הנוספות על שעות העבודה הפורמליות שלו ידועה ומקובלת, אך השאלה אם כך גם המצב בעולם, או שמא ביתר מדינות OECD משרת הוראה מלאה עומדת על יותר מ-24 שעות שבועיות פורמליות. האם הנתון קיים? וכיצד הוא משקולל?

    פורסמה ב 15/10/2007 ע״י איתי נ
    מה דעתך?