קוד לבוש בבית הספר ואי שוויון מגדרי

Ahrens, D. and Siegel, A. (2019). Of dress and redress: Student dress restrictions in constitutional law and culture. Harvard Civil Rights-Civil Liberties Law Review, 54, 49-106

בחטיבת הביניים אלון ברעננה סירבו להכניס תלמידות בטענה שלבשו מכנסיים קצרים מדי, שלא עמדו בקוד הלבוש של בית הספר. בתגובה לכך הפגינו בימים שלאחר מכן מאות תלמידות בתיכונים ובחטיבות ביניים ברחבי ישראל, במה שכונה "מחאת המכנסונים". אחת מטענותיהן המרכזיות של המפגינות היתה שקוד הלבוש מפלה בנות לרעה בהשוואה לבנים. טענה זו מוצאת הד במאמר זה, הקובע כי רוב קודי הלבוש בבתי ספר מגבילים את לבושן של תלמידות הרבה יותר מאשר את לבושם של תלמידים.

לפי המאמר, הקודים הללו כוללים יותר כללים המכוונים באופן ישיר לבנות; יותר כללים שמבחינה מעשית מיושמים אך ורק או בעיקר במקרים של בנות; ומאמץ רב יותר מושקע באכיפת כללים ניטרליים-לכאורה על בנות.

קודי הלבושים המוטים הללו לא רק מטילים יותר הגבלות על יכולתן של תלמידות לבטא את עצמן ולממש את בחירותיהן האוטונומיות, אלא גם מאלצים אותן להקדיש תשומת לב מופרזת למשטור הופעתן ומיניותן.

כפייה זו של הגבלות בלתי שוויוניות על בסיס מגדר אינה עומדת בקנה אחד עם עקרון השוויון המגדרי. רבים מאוד מקודי הלבוש בבתי הספר מנוסחים בצורה גרועה כל כך ומפלים בצורה כה בוטה כל כך, עד שאין סיכוי כי בתי המשפט בארצות הברית יאשרו אותם.

אפילו קודי לבוש שנראים במבט ראשון ניטרליים מבחינה מגדרית מושתתים למעשה על הנחות יסוד פטריארכליות על סכנותיו של הגוף הנשי על עדיפותן של התביעות הזכריות למרחב הציבורי ולשירותים המספקים בו; על אחריותן של נשים לשנות את הדרך שבה הן מציגות את עצמן באופנים שישרתו את האינטרסים הגבריים; ועל סירובה של המדינה לקחת אחריות על הגנתן של נשים מפני תקיפה גופנית ומינית.

כאשר מסירים את המסווה מעל פניהם, מגלים כי קודי לבוש מודרניים עומדים בצורה מנוגדת – ולמעשה לועגים ממש – לאחריותה של המדינה לספק "הגנה חוקית שווה" ללא קשר למגדר.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?