פיתוח זהות מקצועית כמורה בבית הספר היסודי לגבי טבע המדע: מחקר עצמי על הפיכה למורה בבית הספר היסודי

Akerson, V. L., Pongsanon, K., Weiland, I. S., & Nargund-Joshi, V. (2014). Developing a Professional Identity as an Elementary Teacher of Nature of Science: A self-study of becoming an elementary teacher. International Journal of Science Education, 36(12), 2055-2082.

הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science (NOS מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית וכחלק אינטגרלי של מאמצי רפורמה חינוכית עכשיווית הנערכת בארה"ב. היא גם מודגשת במסמך הנקרא, הסטנדרטים המדעיים של הדור הבא כפי שפורסמו על ידי המועצה הלאומית למחקר, ה-NRC.

מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת NOS אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים. גם כשהמטרה היא ללמד NOS מתעוררים קשיים בהוראת המושג בכיתה עקב ההתמודדות עם תרגום ההבנות לשפת המעשה. מורים קוראים לעיתים נדירות את החלק הקשור בהנחיות הוראת NOS ולכן הוא לא משפיע על העבודה המעשית שלהם.

המחקר העצמי המתואר במאמר זה הוא נסיון נוסף לגישור בין מחקר להשפעה על אימון ותרגול. החוקרת הראשונה בקבוצת החוקרים, שהיא המורה במחקר זה, עובדת ב-14 השנים האחרונות כפרופסור באוניברסיטה שחלקן הוקדש לעריכת מחקרים על דרכים לשיפור הלמידה של NOS בתכניות לבית הספר היסודי. לפני כן היא הייתה מורה בבית ספר יסודי, ומהתנסות זאת היא מאמינה שאנשים ממעיטים ביכולת הלמידה של התלמידים. כשהיא היתה מורה לפני 15 שנים, היא לא היתה מודעת ל-NOS, עכשיו שהיא עושה רפלקציה כפרופסור באוניברסיטה, היא מאמינה שהסטודנטים שלה יכולים לתפוש הרבה מאד מההיבטים של NOS שהם למדו.

כדי לבדוק את הרעיון, החוקרת הראשונה במחקר זה, יצאה לשבתון של שנה כדי שתוכל ללמד תלמידי כתה ג' במשרה מלאה במשך חצי שנת לימודים את כל המקצועות הנלמדים בכתה ובמחצית השניה רק שעורי מדעים שבועיים וזאת כדי לדעת האם היא מתאימה ללמד בפועל, ילדים NOS. מחקר זה מתאר ומגלה את ההתפתחות של הזהות המקצועית של מורה לטבע המדע. שאלת המחקר שנדונה במחקר זה הייתה, איך מורה יכול לפתח זהות מקצועית כמורה של NOS בבית הספר היסודי?

זהות עצמית היא עדשה טובה דרכה ניתן לעקוב ולראות את התפתחות הפרט כמורה ל-NOS. כשאדם מחפש לעצמו זהות, בדרך כל היא נוצרת דרך רשת חברתית או קהילתית. מקובלות ארבע דרכים לצפות ולהגדיר זהות, כלומר, "איזה טיפוס הוא".

הראשונה היא זהות טבעית, שהיא המצב בו נמצא אדם על סמך נתוניו האישיים בלבד, לא כתוצאה ממה שהוא עשה או השלים. זה יכול להיות שהוא ילד "סנדוויץ" במשפחה. המקור הוא טבעי ולא חברתי. הזהות השניה היא זהות ארגונית, המיקום של אדם בחברה. איך הוא רואה את החברה ואיך החברה רואה אותו. הזהות השלישית היא זהות משתנה. העוצמה שלה נובעת חלקית מאופיו של האדם וכן איך אנשים אחרים מתקשרים ומגיבים לאותו אדם. הזהות המשתנה שיכולה להיות מקור לתווית חיובית או שלילית בהתיחס למגע שלאנשים יש עם אותו אדם. הזהות הרביעית היא זהות זיקה, שבה אדם מצטרף לקבוצה גדולה על סמך נושאי עניין כלליים רחבים, כמו אהדה לקבוצת כדורגל. יש לו זיקה לדבר כללי המשותף לעוד אנשים. ברור שבני אדם יכולים להיות בעלי מספר מרכיבי זהות מבין הארבע.

הזהות שהחוקרים היו מעוניינים בה ביותר במחקר זה היתה הזהות הארגונית אשר ניתן לראות בה, באופן חלקי, התפתחות של הזהות המשתנה. ניתן לראות איך אנשים בונים את הזהויות שלהם בעזרת זהות משתנה. זהות מתפתחת דרך תהליכים חברתיים ואינטראקציות עם אחרים. התפתחות זהות מקצועית אצל מורים עולה בקנה אחד עם המאפיינים הבאים,

-תהליך מתמשך של פרוש והסבר ותהליך חוזר של פרוש והסבר של התנסויות,

-רמז על האדם והתכן, מאפיינים של האדם והתכן חשובים מאד בהשפעה ובהגדרה של הזהות.

-קיימות תת זהויות הקשורות באופן נרחב לזהות המקצועית הכללית

-ארגון פעילות היא מרכיב מפתח של זהות מקצועית, שמשמעותו שהמורים צריכים להיות פעילים בתהליך שלהם ליצירת זהות.

תוך תעוד ביומן, שעורים המוקלטים בוידאו, אוסף של עבודות סטודנטים ורפלקציה, החוקרים יכלו לעקוב אחר מאמצים להוראת NOS כחלק מהתנסות כיתתית רגילה. צוות של ארבעה חוקרים ניתח את השלכות הנתונים באמצעות מסגרת זהות מקצועית שפותחה ומצא שזה לא כל כך פשוט ומובן מאליו להורות NOS כפי שהם ציפו מראש.

התפתחות זהות מקצועית כמורה ל-NOS מושפעת מגורמים הקשריים כמו, סטודנטים, מנהלה וזמן, כמו כן מאבקים אישיים טעונים ברגשות. ההתקדמות נעשתה דרך פרוש והסבר והסבר חוזר של תפיסות עצמיות דרך גורמים חיצוניים וכמו כן ההשפעה של תת זהויות. בכל יום, למרות אתגרים, רגשות וזהויות סותרות בין הוראה באוניברסיטה לבין בית הספר היסודי, החוקרת הראשונה לימדה NOS ועשתה רפלקציה איך הסטודנטים לומדים NOS ורוכשים את הידע שלהם ומשתמשים בידע שלהם לתקשר אחד עם השני.

ברור שסיפור אישי זה של פיתוח הזהות כמורה ל-NOS והגורמים ההקשריים המקיפים את הסיפור תרמו רבות לזהות המקצועית שלה. זה ברור שמי שרוצה להיות מורה ובאמת מורה ל-NOS, יתנסה באתגרים, מתסכלים, והשפעות שיתרמו להתפתחות שלהם. מורים רבים משנים מקצוע ועומדים בפני מאבקים דומים בין הזהות המקצועית הקודמת לזהות החדשה שלהם כמורים ובתקווה, מורים ל-NOS.

כך שבעוד סיפור זה הוא אישי, סביר להניח שהוא מכיל יותר דברים משותפים מאשר שונים בסיפורים דומים של פיתוח זהות מקצועית כמורים ל-NOS. כל אחד שיחפש זהות מקצועית, יעבור סיפור שונה המתאים לו ולנסיבות. הסיפורים שונים אבל ההשפעות תהיינה זהות. מסגרת העבודה נותנת דרך לבחון ולארגן את ההשפעות והתפתחות הזהות המקצועית של החוקרת הראשונה כמורה ל-NOS. מורים נוספים באותו בית ספר חוו את אותם אתגרים ותיסכולים בחיפוש אחר זהות מקצועית, אך אף אחד לא חיפש זהות מקצועית להוראת NOS. בסופו של דבר, היא ואחרים, במיוחד תלמידיה, ראו בה מורה ל-NOS.

החוקרת הראשונה אף פעם לא היתה בתחושה שהמלאכה שלה להפיכתה למורה, נעשתה או שתעשה. זו הרגשה שלמרות שהזהות המקצועית היא הליבה של המורה, היא אף פעם לא יכולה להתמלא והיא במצב של השתנות תמידית ותלויה בהקשרים לסביבה. דרך אינטראקציות עם סטודנטים בהקשר ל-NOS, סמנים חיצוניים והרגשות שלה, היא יכלה לפתח זהות עצמית חדשה כמורה ל-NOS בבית הספר היסודי.

מטרה נוספת של מחקר עצמי היא שאחרים ילמדו מנסיון המורה. התוצר של מחקר עצמי הוא מידע שיכול לשמש אחרים הנמצאים במצבים דומים. ברור שמורים בבית הספר היסודי, גם אלה המתכוונים ללמד NOS, נוטים להשאיר את המדעים בחוץ.

הממצאים של המחקר הנוכחי שופכים אור על הבעיה. ניתן לראות שגם עם היעדים הטובים ביותר, קיימים קשיים לפתח את הזהות, כמורה ל-NOS. קיימים אתגרים בתכנית הלימודים, כמו, ההקשר, סטודנט ואיכויות אישיות של המורה. אתגרים אלה תרמו לפיתוח הזהות המקצועית הראשונה של המורה, כמורה ל-NOS. בלי השפעות אלה החוקרת הייתה לוקחת את תכנית הלימודים כמו שהיא, ללא התוספות של אסטרטגיות NOS שהיא למדה דרך מחקר, שתהיינה חשובות לשימוש בעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי.

אם היתה לוקחת את תכניות הלימוד כמו שהן, היא היתה מלמדת מדעים אבל לא NOS. במקום זה, היא השתמשה במקורות NOS שמורים אחרים פיתחו ותכננו שעזרו לה לכוון את ההיבטים של NOS שהיא למדה את הסטודנטים ולכוון את תשומת ליבם לרעיונות אלה בהקשר של כל שעור. היא קראה את השעורים בתכנית הלימודים וחשבה, היכן המקום הטוב ביותר להכניס NOS באופן מפורש ולהתאים את השעור לדבר זה. היא בחרה בספרות ילדים כעזרה להדגשת אלמנטים של NOS.

ספרות ילדים אפשרה לה לחלוק רעיונות עם התלמידים ואז להשתמש בפוסטר של NOS לתדרך ולתשאל איך הם עשו רפלקציה על מרכיבי NOS המומחשים בסיפור. היא השתמשה ביומנים מדעיים כדי לאפשר לתלמידים לרשום נתונים וכמו כן רפלקציה על היבטים של NOS הנמצאים במחקרים שלהם. במהות היא הטמיעה NOS בכל שעורי המדעים ולקחה את זה גם לשעורי הקריאה דרך ספרות הילדים ולזמן הכתיבה דרך היומנים המדעיים.

זה ברור ש-NOS איננו הולך להיות מוכלל כחלק טבעי בתכנית הלימודים, אלא דרך רקע מקצועי נרחב. כמורה ל-NOS היא יכלה לעשות את ההתאמות כדי לתת לתלמידים שלה הזדמנויות ללמוד בתכנית הוראה מפורטת ולעשות רפלקציה. היא המשיכה להדגיש את NOS במשך הקורס השנתי, מוטמע בכל שעור בתקווה להראות ש-NOS הוא חלק של כל המדע.

בהתיחס לגישור בין מחקר לשדה המעשי, זה ברור שהידיעה המוקדמת של החוקרת הראשונה על NOS השפיעה על העבודה המעשית שלה. היא ידעה מתוך נסיון עם מורים אחרים, וכמו כן תלמידי בית הספר היסודי, שניתן ללמד NOS כחלק מההתנסות המעשית בכתה ותלמידים יכולים ללמוד את זה. היא לא צפתה שהמעבר להיות מורה מקצועי המדגיש באופן שיטתי NOS בעבודה המעשית שלהם, יהיה כה קשה.

מובן שזה דורש התמדה, זמן ואמונה שתלמידים יכולים ללמוד NOS כדי לעשות את המעבר. למרות שהיא ידעה להורות NOS, זה לקח זמן עד שיכלה להטמיע זאת באופן טבעי בהוראה היום יומית שלה על בסיס עקבי. היא צופה שקושי דומה בהתנסות זאת, יהיה, אצל כל מי שהוא מורה כללי בבית הספר היסודי, העובר מסלול הכשרה זה.