פיתוח הפרוטוקול הקוריאני לצפייה בהוראה, KTOP, במטרה לשפר הוראה ולמידה של מדעים

מאת: Park Jongwon

Jin-Su Jeong. THE DEVELOPMENT OF THE KOREAN TEACHING OBSERVATION PROTOCOL (KTOP) FOR IMPROVING SCIENCE TEACHING AND LEARNING. Journal of Baltic Science Education, Vol. 13, No. 2, 2014

סיכום המאמר מאנגלית נכתב ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

מורי מדעים רבים עשו ועושים מאמצים לפתח ולהטמיע מידע בתכניות מורים , לפני ובמשך עבודתם, לשיפור הוראת ולמידת מדעים. מספר מחנכים ביקרו גם את תכניות המורים המסורתיות בחינוך הגבוה וטענו שאינן מספיקות ואינן יעילות בשיפור הוראת ולמידת מדעים בבית הספר. היו שטענו שהם למדו על הוראה בכיתות בית הספר יותר מאשר בכיתות האוניברסיטה.

בקורס פסיכולוגיה חינוכית לפרחי הוראה 36% טענו שהוראה הינה תהליך של ספיגת אינפורמציה, 23% טענו שהיא תהליך של העברת אינפורמציה אבל אף אחד לא טען שלמידה הינה שינוי או אירגון מחדש של ידע חדש. גם אחרי שסיימו את הקורס בפסיכולוגיה חינוכית, סטודנטים אמרו שלמידה זה ספיגת מידע 28% והעברת מידע 42%. רק 4% ענו שלמידה זה שינוי או אירגון מחדש של מה שמתרחש.

במאמץ לשפר את למידת המורים, מרצים למדעים כיוונו לחשוף מורים לתהליך יעיל, המבוסס על ראיות ותיאוריות חינוכיות חדשות ואיסטרטגיות הוראה דרך תכניות אימון למורים אשר מחזק ומעודד את המורים ליישם בניסיונם ההוראתי את מה שהם למדו. איך שלא יהיה, אם תכניות אימון מורים כל כך אפקטיביות אינן מבוססות על קשר הדוק עם ההוראה המעשית היומיומית , תכניות אלה יהיו לא אפקטיביות בשיפור ההוראה המעשית היומיומית. מורים מתלוננים  על כך   כי לעיתים, התנסויות לימודיות מעשיות אינן נמצאות בקו אחד עם מצבי הוראה יומיומים וכתוצאה מכך אין להתנסויות הלימודיות אפקטים משמעותיים בעלי תוכן על נסיון ההוראה שלהם. יתכן שזה נובע מכך שתכניות המורים יותר מידי תיאורטיות ומופשטות, בלי הנחיות מפורשות להתייחסות לקשר למצבים אמיתיים בכתה.

תיאורית או אסטרטגית הוראה אחת איננה מבטיחה להיות אפקטיבית בכל מצבי ההוראה השונים, למרות שהיא אפקטיבית במצבים שונים, לכן רעיונות לשיפור או הנחייה צריכים להיות גמישים ותלויים בקשר, מבוססים על אנליזה של תצפיות ישירות של פרק המדעים עליו צופים.

כדי לעמוד במטלה זאת, חוקרים החליטו לפתח כלי שימושי ואפקטיבי לעיבוד התנסויות כדי לשפר תוך כדי התבוננות ולהציע שיפור משולב של רעיונות ושיטות שניתן לעשות בהן שימוש במצבי הוראה יומיומיים. לצורך זה השתמשו בכלים מוכרים, כמו, RTOP, Reformed Teaching Observation Protocol, שפותח באוניברסיטת אריזונה על ידי המרכז המשולב למצויינות להכשרת מורים ACEPT ,Arizona Collaborative for Excellence in the Preparation of Teachers או כלי שפותח באוניברסיטת אורגון
OTOP, The Reformed Teaching Observation Protocol, על ידי המרכז למצויינות להכשרת מורים OCEPT, Oregon Collaborative for Excellence in the Preparation of Teachers

בכלי העבודה RTOP , OTOP נעשו שימושים שונים. RTOP יכול לשמש להבנת מאפיינים וסממנים של הוראת מדעים בכיתה ובמעבדה. בנוסף לכך הוא יכול לשמש כלי לניבוי הערכת ההישגים של התלמידים. גםRTOP וגם OTOP יכולים להיות לתועלת לצורך השגת מטרות מחקר זה בשיפור הוראת המדעים בכיתה. כפי שהודגש קודם לכן, אנליזה ומאמצי שיפור להוראת המדעים חייבים להיות בעלי הקשר משותף. מאמצי החוקרים במחקר זה הינם להעריך ולשפר הוראת מדעים מעשית, תוך לקיחה בחשבון התייחסות להוראה היומיומית. זה לא אומר שעלינו להזניח את הצד של התיאוריות החינוכיות ואיסטרטגיות ההוראה, ההפך הוא הנכון. כל תכנית חייבת להיות בעלת בסיס תיאורטי מוצק.

מטרות המחקר הוגדרו על בסיס חומר הרקע שהובא והן:

פיתוח ה-KTOP -Korean Teaching Observation Protocol לעקוב ולגלות את החלקים הזקוקים לשיפור בהוראה האקטואלית בכיתה ובמעבדה. לתאר את המטרות הבסיסיות, תהליך הפיתוח, התוקף והאמינות של KTOP, להכניס את היישומים של -KTOP
המטרה הבסיסית של KTOP הינה, לעשות בו שימוש לשיפור ההוראה בכיתות מדעים על ידי תצפית ישירה של כיתות המדעים וביצוע אנליזה לאיתור תחומים הדורשים שיפור. לפיתוח כלי תצפית שיעזרו בזיהוי היבטים של שיפור הוראת מדעים, השתמשו בשיטת צפייה ישירה Direct observational method ובשיטת כיסוי המודל הגנרי generic model overlay method. השימוש בשתי שיטות אלה אמור להקטין את הפער בין התיאוריה למעשה.

שיטת הפיתוח של ה- KTOP הינה תלת שלבית:
-השלב הראשון מבוסס על גישת Bottom-up Approach, בה עורכים תצפיות בכיתות מדעים בהקשר היומיומי, איסוף דוגמאות מהתצפיות המצביעות על הוראה ולימוד טובים או לא טובים, סיכום הדוגמאות שנאספו וחלוקה לקטגוריות של .KTOP
-השלב השני מבוסס על גישת Top-down approach, בו עורכים סקר של הספרות הרלוונטית, ביצוע אנליזה של תכנית הלימודים הארצית במדעים בקוריאה, KTOP השוואת ה- KTOPעם RTOP ו- OTOP

-השלב השלישי הוא מבחן שדה שבו מיישמים את הגירסה השניה של KTOP לכיתות מדעים ממשיות.

במחקר זה, פותח בדרום קוריאה כלי, KTOP, לזיהוי היבטים הטעונים שיפור בהוראת המדעים בעל ארבעה מאפיינים והם:

(1)תהליך הפיתח של KTOP תוכנן להקטנת הסדק שבין תיאוריה ומעשה תוך שימוש בגישות שתוארו ומבססות על צפייה ישירה במורה בכיתה, סקרי ספרות, שימוש בתכניות הלימוד במדעים בקוריאה, והשוואת KTOP מול RTOP ומול OTOP).

(2) פרוטוקול זה הוא כלי מיוחד להוראת המדעים, לכן הוא יכול לשמש לשיפור במעבדה ובכיתה כאחד.

(3) הפרוטוקול תוכנן לשיפור הוראת המדעים בדרך יותר מעשית וכמו כן, להעריך אותה.

(4) כדי לבצע זאת נדרשות דוגמאות יותר מוחשיות המצביעות על היבטים הנזקקים לחיזוק ועל היבטים הנזקקים לשיפור ההוראה שפותחו על סמך תצפיות מעשיות של הוראת המדעים.

למרות שכלי זה פותח בקוריאה לצרכים של המדינה, ניתן לעשות בו שימוש במדינות אחרות בעולם תוך הכנסת שינויים קלים לצורך התאמה.
המאמר מפרט את כל שלבי פיתוח הפרוטוקול בליווי דוגמאות.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?