ערכם של מדעי האדם

Deloitte Access Economics (2018). The Value of the Humanities

מדעי האדם תורמים לארבע אוכלוסיות או מסגרות מרכזיות:

  1. מעסיקים, שבזכות מדעי הרוח נהנים מעובדים יעילים, חדשניים ורב-תחומיים יותר.
  2. הקהילה הרחבה, בזכות אזרחים מיודעים יותר, שמיטיבים יותר להבין את העולם.
  3. בוגרים של מדעי האדם, באמצעות הגדלת רמת השכר וההכנסה שלהם לאורך החיים.
  4. החברה שלנו בכללותה, באמצעות תרומת המחקר במדעי האדם לפתרון בעיות חברתיות.

לדוח המלא

לקריאה נוספת: כל המאמרים בנושא מדעי החברה

תארים במדעי האדם כרוכים במיומנויות טכניות רבות ובכללם כישורים אנליטיים-כמותיים, פיתוח מדיניות, שימוש בתוכנה ושפות זרות. דוח זה מזהה יותר משלושים מיומנויות טכניות שניתן לרכוש במהלך לימודים לתואר במדעי האדם (Humanities, בדוח זה הכוונה למדעי הרוח והחברה ובכלל זה משפטים, תקשורת, סוציולוגיה, פילוסופיה ואמנויות). מיומנויות טכניות אלה זוכות להערכה רבה בקרב מעסיקים [3].

 

רכישת מיומנויות ניידות

בנוסף לכך, בעולם העסקי הוכרה חיוניותן להצלחה של מיומנויות ניידות (Transferrable skills), כגון תקשורת, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושיפוט רגשי, חדשנות, זיהוי הזדמנויות עסקיות והיכולת להטמיע ידע חדש: מיומנויות שבבסיסן היכולת לפתור בעיות מורכבות באמצעות גישה גמישה וסתגלנית.

מעסיקים זיהו פערים בין ביקוש להיצע של מיומנויות ניידות שהגיעו לעתים עד ל-45 נקודות האחוז (למשל, 72% מהמעסיקים דרשו מיומנויות תקשורתיות כאשר שכרו עובדים, אך ההיצע בפועל של עובדים בעלי כישורים אלה עמד על 27% בלבד) [6].

שינויים בשוק העבודה הופכים את המיומנויות האלה לחשובות יותר ויותר ככל שהזמן עובר – מ-53% מהעובדים שנדרשו להפגין כישורים כאלה ב-2000 ל-63% שיידרשו על פי התחזית לעשות זאת ב-2030 [7].

מיומנויות ניידות מהוות את בסיסם של מדעי האדם, וסקרים מצאו כי סטודנטים ובוגרים של מקצועות הלימוד הללו היו בטוחים יותר בכישוריהם האנליטיים ובכישורי הכתיבה שלהם בהשוואה למקבילים בתחומי לימוד אחרים [9].

 

תרומה למעסיקים

סקרי מעסיקים הדהדו את הממצאים הללו, ונמצא בהם כי בוגרי מדעי האדם הפגינו מיומנויות ניידות טובות יותר במונחים של שיתוף פעולה וניתנות כללית להעסקה (overall employability). מעסיקים סבורים כי בוגרי מדעי האדם מחזיקים בתמהיל הנכון של מיומנויות לפתרון בעיות מדיניות מורכבות, כאלה שמכונות לעתים "בעיות מרושעות" [11]. הצורך בפתרון בעיות מהסוג הזה צפוי לעלות בעתיד.

בוגרים של מדעי האדם תורמים באופן משמעותי לקהילותיהם ולחברה בכללותה. שיעור המתנדבים בקרב בוגרים אלה גבוה ב-5 נקודות האחוז משיעור המתנדבים הממוצע בכל תחומי הלימוד האחרים [12]. חלק מתרומה זו מיוחס למיומנויות הניידות, כגון היכולת להעריך ראיות או טיעון, לבחור בצורה מיודעת, לחשוב בצורה יצירתית ולפתור בעיות.

מדעי האדם נתפשים כ"דיסציפלינות של זיכרון ושל דמיון, האומרים לנו היכן היינו ומסייעים לנו לגבש חזון של העתיד" [20].

כיצד נוכל לתכנן חברות טובות יותר, שאנשים ירצו לחיות בהן; וכיצד נוכל לשגשג בעולם רב-תרבותי שהקשרים בין חלקיו השונים הולכים ומתהדקים? אלה הן שאלות של התנהגות אנושית ושל ארגון ואינטראקציה חברתיים. בוגרים של מדעי האדם מהווים חלק חשוב מתהליך מציאת הפתרון.

כך, המחקר שנערך במדעי האדם תרם לקדמה כלכלית וחברתית. לדוגמה, לימודי אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים עזרו לנו להבין טוב יותר סוגיות פוליטיות וחברתיות בעלות השלכות על פיתוח וסיוע בינלאומיים. לימודי ילידים ולימודים בינלאומיים מתמודדים עם סוגיות של גזענות ושל תקשורת בין-תרבותית – ולמחקרים בתחומים אלה יש השלכות על המגזר הציבורי ועל המגזר הפרטי כאחד.

חלק מהבעיות הגדולות של המדיניות הציבורית – בעיות "מרושעות" כגון שינוי אקלים, השמנת-יתר ואי שוויון שממנו סובלים מיעוטים – דורשות פתרונות חדשניים. סביר למצוא פתרונות כאלה באמצעות עבודה של צוותים רב-תחומיים המבינים התנהגות אנושית ומיטיבים לתקשר עם בני אדם. בוגרים של מדעי האדם ממלאים תפקידים חשובים בצוותים כאלה. מקום יהיה מרכזי יותר ויותר ככל שהטכנולוגיה והמכונות ישתכללו באופן שיאפשר להן להחליף עובדים אנושיים במשרות דלות יצירתיות, המבוססות על רוטינות קבועות.

יכולתו של עובד להמשיך ולרכוש כישורים טכניים ואחרים, לתקשר היטב ולהסתגל באופן אקטיבי בסביבה של אתגרים חדשים שמציבה הכלכלה נמצאה כגורם מפתח בקביעת תוצאות, בהשגת משרות וקידום [40]. מדעי האדם מקנים את הכלים לרכוש מיומנויות כאלה.

כיצד עובדים בעלי מיומנויות ניידות מייצרים ערך עבור מעסיקיהם? חושבים ביקורתיים ופותרי בעיות מסוגלים לזהות מוקדם סוגיות פוטנציאליות וליישם פתרונות יצירתיים. חברי צוות בעלי כישורי ניהול עצמי טובים זקוקים לפחות פיקוח ותורמים לגיבוש הצוות. עובדים בעלי כישורי תקשורת טובים טובים יותר בעבודת צוות ובעבודה עם לקוחות, ובכך תורמים לתוצאות העסקיות.

רמות גבוהות יותר של שיפוט חברתי תורמות להאטה בתחלופת עובדים [41]. עובדים שמאופיינים בערכים כמו אזרחות גלובלים ממוקמים טוב מאחרים ביכולתם להגיע לשווקים בחו"ל. 75% מהמעסיקים בגופים בינלאומיים שנסקרו סבורים כי עובדים בעלי כישורים או שפות חוצי תרבויות חיוניים ליכולתם לפעול בשווקים הבינלאומיים [42]. בסופו של דבר, עובדים כאלה מעלים את ההכנסות והרווחים, ומביאים לתוצאות עסקיות טובות יותר.

"בעלי תואר שלישי במדעי האדם לא מועסקים בהכרח בזכות המומחיות שרכשו בתחום מסוים, אלא הודות למיומנויות העיבוד שלהם: יכולתם לערוך מחקר מצוין, לכתוב, לגבש טיעונים תקפים. מיומנויות אלה, כך מסתבר, זוכות לביקוש גבוה בשוק התעסוקה" (אוניברסיטת ייל, 2017).

מיומנויות שמהוות את ליבת החינוך ההומניסטי מוזכרות באופן עקבי כבסיס להצלחה בכלכלת הידע. במיוחד היכולת להתבטא באופן תמציתי ומשכנע, בשילוב היכולת לניתוח ביקורתית ולעריכת סינתזה אשר מאפשרים לעובדים להתמודד עם בעיות בלתי מוחכרות, להעריך סיכונים ולשקול באופן הולם סוגיות אתיות. כישורים אלה מזוהים כמרכיבים המכוננים מנהיגות אפקטיבית [44].

מעסיקים כחברת יבמ מכירים ביתרונות אלה ונוהגים לשכור עובדים עם רקע במדעי האדם [45].

מחקר במדעי האדם כרוך בהכרח בחקר של הסדרים, שיקולי מדיניות ופרקטיקות חברתיים. פירותיו של מחקר זה מקדמים דיאלוג ויכולת לנתח מבנים פורמליים, לחשוף תוכן פרשני ולהדגיש ערכים ביקורתיים.

 

פתרון בעיות "מרושעות"

בעיות "מרושעות" מוגדרות כסוגיות הנובעות ממגוון גורמים שמגלים 'התנגדות גבוהה לפתרון' [49]. למשל, שינוי האקלים הדורש שיתוף פעולה גלובלי כמו גם שינוי דפוסי התנהגות, ייצור וצריכה הן ברמה האישית הן ברמה הארגונית; השמנת יתר, הקשורה בשינוי התנהגות אישי ובשיפור מערכת הבריאות; בעיות של מיעוטים מוחלשים הדורשים מעורבות של יחידים, קהילות וגופים ממשלתיים ובלתי ממשלתיים.

קשה להגדיר באופן ברור בעיות מהסוג הזה. טבען ועוצמתן של בעיות מרושעות משתנים בין גורמים שונים, ומלאי זיקות מסובכות ומורכבות. המדובר בבעיות דינמיות, הדורשות שיתופי פעולה בין גומרים רבים המשתנים בהתאם להתפתחויות לאומיות ובינלאומיות.

במדעי האדם נרכשים כישורים כמו עבודה בצוות, חדשנות, יכולת ניווט בין אינטרסים מנוגדים של גורמים שונים, יכולת לחצות גבולות ארגוניים ולאמץ גישות גמישות – כל אלה יכולים לסייע בפתרון בעיות מרושעות.

 

תרומות לקהילה של בוגרי מדעי האדם

הלימודים האקדמיים במדעי האדם מציידים את בוגריהם בכלים להבין טוב יותר את החברה, את מוסדותיה וכן את סוגי ההתנהגות והמניעים של אחרים. לרכישת כלים אלה יש השלכות חיוביות על האינטראקציה בין בוגרי מדעי האדם לבין החברה, ומאפשר להם להפגין רמות גבוהות יותר של אמון, התנדבות, מעורבות חברתית וסובלנות.

 

ההשפעות החברתיות והכלכליות של המחקר במדעי האדם

מדעי האדם כמעט שאינם מייצרים מחקרים יישומיים או פטנטים שניתן למסחר ולהרוויח מהם כסף באופן ישיר. ערכם טמון ביכולת להשפיע על החברה להשתנות באופן חיובי [101].

המחקר במדעי האדם מייצר מבט מקיף על חייהם של אנשים, תרבויות וחברות עתיקות, על טכנולוגיות ותרבות חומרית.

המחקר והמיומנויות שנרכשות במדעי האדם מאפשרות ניתוח ביקורתי של מגוון רחב של נתונים – היכולת לערוך סינתזה של ראיות לכדי טיעון קוהרנטי ומשכנע שניתן להציגו ולתקשרו [103].

מחקר במדעי האדם מסייע בסוגיות של אתיקה רפואית שמתעוררות ביתר שאת עם פיתוחן של פרקטיקות רפואיות חדשניות, ויכול לעזור גם בהתמודדות עם מחלות מדבקות שתפוצתן מושפעת מגורמים חברתיים ותרבותיים.

דוגמה נוספת למחקר בעל תועלת חברתית היא ניתוח של האופן שבו אמונות דתיות וגישות תרבותיות משפיעות על הנטייה ליטל סיכונים עסקיים.

מחקר במדעי האדם מביא להעצמת נשים, בכך שהוא חוקר כיצד פרקטיקות וחוקים קיימים חוסמים נשים מלהשתתף בשוק העבודה ומפריעים להן לגלות יזמות עסקית.

באופן כללי, מדעי האדם מטפחים מודעות חברתית בתוך האקדמיה ומחוצה לה – בחברה בכללותה.

 

ביבליוגרפיה

3. Turner, G., and Brass, K. (2014) Mapping the Humanities, Arts and Social Sciences in Australia. Australian Academy of the Humanities, Canberra

6. Deloitte Access Economics (2017), ‘Soft skills for business success’, DeakinCo.

11. Turner, G., and Brass, K. (2014) Mapping the Humanities, Arts and Social Sciences in Australia. Australian Academy of the Humanities, Canberra

20. American Academy of Arts & Science’s Commission (2013), The Heart of the Matter, Report to the US Congress on the Humanities and Social Sciences, June; available at: http://www.humanitiescommission.org/_pdf/hss_report.pdf

41. Jordan, P. & Troth, A., (2011), ‘Emotional intelligence and leader member exchange: the relationship with employee turnover intentions and job satisfaction’, Leadership and Organisation development, 32 (3), 260-280

42. Export Council of Australia (2016), Australia’s International Business Survey

44.  University of Oxford (2013), ‘Humanities Graduates and the British Economy: The Hidden Impact’, available at http://torch.ox.ac.uk/sites/torch/files/publications/Humanities%20Graduates%20and%20the%20British%20Economy%20-%20University%20of%20Oxford.pdf

45. Quartz (2016), available at: https://qz.com/755741/ibm-is-becoming-the-worldslargest-design-company/

49. Australian Public Service Commission (2012), Tackling wicked problems: A public policy perspective, available at: http://www.apsc.gov.au/publications-andmedia/archive/publications-archive/tackling-wicked-problems

101. Benneworth, P., Gulbrandsen, M., Hazelkorn, E., Gibson, A. (2016), ‘Crucial role of arts and humanities in societal change’, University World News, available at: http://www.universityworldnews.com/article.php?story=20161125142332720#.WD7U-D1Haa8.twitter

103. Impact is defined by the Higher Education Funding Council for England as ‘any effect on, change or benefit to the economy, society, culture, public policy or services, health, the environment or quality of life, beyond academia’. Higher Education Funding Council of England (2015), The nature, scale and beneficiaries of research impact: An initial analysis of Research Excellence Framework (REF) 2014 impact case studies, available at: http://www.hefce.ac.uk/pubs/rereports/year/2015/analysisREFimpact/

 

מה דעתך?

 

3. Turner, G., and Brass, K. (2014) Mapping the Humanities, Arts and Social Sciences in Australia. Australian Academy of the Humanities, Canberra

6. Deloitte Access Economics (2017), ‘Soft skills for business success’, DeakinCo.

11. Turner, G., and Brass, K. (2014) Mapping the Humanities, Arts and Social Sciences in Australia. Australian Academy of the Humanities, Canberra

20. American Academy of Arts & Science’s Commission (2013), The Heart of the Matter, Report to the US Congress on the Humanities and Social Sciences, June; available at: http://www.humanitiescommission.org/_pdf/hss_report.pdf

41. Jordan, P. & Troth, A., (2011), ‘Emotional intelligence and leader member exchange: the relationship with employee turnover intentions and job satisfaction’, Leadership and Organisation development, 32 (3), 260-280

42. Export Council of Australia (2016), Australia’s International Business Survey

44.  University of Oxford (2013), ‘Humanities Graduates and the British Economy: The Hidden Impact’, available at http://torch.ox.ac.uk/sites/torch/files/publications/Humanities%20Graduates%20and%20the%20British%20Economy%20-%20University%20of%20Oxford.pdf

45. Quartz (2016), available at: https://qz.com/755741/ibm-is-becoming-the-worldslargest-design-company/

49. Australian Public Service Commission (2012), Tackling wicked problems: A public policy perspective, available at: http://www.apsc.gov.au/publications-andmedia/archive/publications-archive/tackling-wicked-problems

101. Benneworth, P., Gulbrandsen, M., Hazelkorn, E., Gibson, A. (2016), ‘Crucial role of arts and humanities in societal change’, University World News, available at: http://www.universityworldnews.com/article.php?story=20161125142332720#.WD7U-D1Haa8.twitter

103. Impact is defined by the Higher Education Funding Council for England as ‘any effect on, change or benefit to the economy, society, culture, public policy or services, health, the environment or quality of life, beyond academia’. Higher Education Funding Council of England (2015), The nature, scale and beneficiaries of research impact: An initial analysis of Research Excellence Framework (REF) 2014 impact case studies, available at: http://www.hefce.ac.uk/pubs/rereports/year/2015/analysisREFimpact/

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?