על גבריות, מתמטיקה וחינוך

שביט-רז, נ' (מאי, 2013). על גבריות, מתמטיקה וחינוך. שיעור חופשי, 103, 22.

מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים.

ניתוח הראיונות גילה כי לצד הקווים המשותפים לכלל המורים, ניכרו הבדלים בין הקבוצות התרבותיות השונות. כך, בקרב הבדווים, מרבית המניעים שצוינו היו מניעים חיצוניים, כמו הצורך בתעסוקה יציבה לאור מיעוט האפשרויות התעסוקתיות במגזר לגברים משכילים, השפעה של בני משפחה וחברים וניסיונות חינוכיים בעבר. הם ציינו גם מניעים אידיאולוגיים-אלטרואיסטים ומניעים פנימיים הנוגעים לאהבת הוראת המתמטיקה והעיסוק בחינוך. הם תפשו את היותם מורים למתמטיקה כגורם חשוב בבניית התשתית לקידום תלמידים במגזר והעידו שהם משקיעים בהכנת שאלות ותרגילים שיהיו רלוונטיים לאוכלוסייה הבדווית שהם מלמדים.

בקרב יוצאי אתיופיה, בלטו המניעים החיצוניים הבאים: השפעה של מורים ומחנכים מהעבר המהווים מודל לחיקוי; התנסות קודמת בהדרכה; ותפישת הוראת המתמטיקה כמקצוע מכובד ביותר. מניעים אלו חברו למניעים אלטרואיסטיים: רצון להיות מודל לחיקוי בקרב העדה ולהיפך לסוכני שינוי חברתיים בקהילה. הם האמינו, שבהיותם גברים מורים למתמטיקה הם מהווים תמריץ לפיתוח הדור הבא של תלמידי יוצאי אתיופיה, והקפידו ללמד לפי תוכניות הלימודים כדי להביא את תלמידיהם למבחנים כשהם מוכנים.

לעומתם, יוצאי חבר העמים הדגישו יותר את המניעים הפנימיים: הישגיהם האישיים במתמטיקה והרצון לקדם את התלמידים להישגים גבוהים ביותר. הם התייחסו לשיטות ההוראה היעילות ללימוד מתמטיקה הקשורות לתרגול, אימון והשקעה רבה בשיעורים בכיתה ובלימוד עצמי, והצביעו על עצמם כמורים המובילים למצוינות את התלמידים בעלי המוטיבציה.

בקרב היהודים הצברים בלט דווקא המניע האידיאולוגי. עם זאת, יחד עם רצונם להשפיע על החברה ולהיות סוכני שינוי בקהילה, ציינו כולם את הסטטוס והיוקרה הנמוכים של המקצוע ואת הכורח לעבוד בעבודה נוספת כדי להשלים הכנסה, כמניעים המרתיעים מבחירה במקצוע. בנוסף ציינו התנסויות קודמות בחינוך הפורמלי (מורים שהשפיעו על בחירתם) והתנסויות מעשיות בחינוך בלתי פורמלי (בתנועת הנוער ובצבא) כמניעים לפנייה להוראה. הגברים הצברים היו היחידים שציינו כמניע פנימי את האהבה לילדים והרצון לטפל בהם ולהעניק להם חום ודרכי התמודדות עם קשיי המתמטיקה.

לאור ממצאיהן, ממליצות החוקרות למערכת הכשרת המורים לבנות ולפתח תכניות הכשרה המדגישות את הפן הערכי-חברתי של מקצוע ההוראה בכלל והוראת המתמטיקה בפרט, אותו ציינו הגברים ללא קשר לסטטוס ויוקרה.