סקירת ביקורת על הספר "חינוך ביתי באמריקה: תפיסה והערכה של התנועה"

מחברהספר: Joseph F. Murphy

Ray, B. D. (2014, January 10). Review of the book Homeschooling in America: Capturing and assessing the movement. Teachers College Record. Retrieved January 19, 2014, from

 

מחבר סקירת הביקורת: Brian D. Ray

"חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי.

מתחילתו של הספר, מרפי מזהיר את הקורא עם השיפוט שלו כי "לא קיים עודף של עבודה אמפירית מהימנה אודות חינוך ביתי" (עמ' 3), וכי "קיימת כמעט קריאה כללית למחקר רב יותר אודות חינוך ביתי בקהילת המחקר, ויותר ויותר לתבניות מחקר מתוחכמות וחזקות יותר" (עמ' 13). עם נקודות אלו בתודעה, מרפי פותח את הסיכום המאוד קריא ונבון שלו של "מצב הידע" (עמ' 12) בפרקים שתיים עד שבע.

ביחס לנתונים דמוגרפיים, מרפי מדווח בפרק השני כי משפחות החינוך הביתי הן, בממוצע, באופן יציב במעמד הביניים, כאשר מעמד זה נסמך על מפרנס אחד, בעלות הורים הנוטים להיות משכילים יותר מהורי משפחות שאינן בחינוך ביתי, בעלות כמות גדולה של לכידות בחיי-הנישואין בתוכן והן גדולות יותר מהמשפחה הממוצעת בארה"ב.

הפרק השלישי מספק היסטוריה סוחפת ומהירה של התנועה ובמהלכו מחבר הספר שואל, "כיצד החינוך הביתי עבר מהיות בשולים, ולעיתים קרובות מקום עוין בשולים, לזרם המרכזי?" (עמ' 37). מרפי מתמקד בתשובתו באופן שבו אנשים המעורבים בחינוך ביתי יצרו רשת חזקה, יעילה ומעודדת של קבוצות תמיכה ואגודות וחתרו ל"מתן תוקף חוקי לפרקטיקה שהייתה בשולי החוקיות [במדינות רבות] רק לפני 30 שנה" (עמ' 39).

הפרק הרביעי של מרפי חוקר את ה"תנאים הסביבתיים המטפחים חינוך ביתי" וזה כאן שהוא שוזר שפה ותאוריה רבה מכמה מהתמחויותיו, שיפור וניהול בית ספר, מדיניות חינוכית והפרטה (או לא) של החינוך. הסעיפים שלו אודות ההקשר החברתי הקשורים לחינוך ביתי – "לפני החינוך הביתי (1890-1800)", "לפני החינוך הביתי (1970-1890)", ו"חינוך ביתי (1970 והלאה)" – הם תמציתיים ומתארים באופן ממוקד את הכוחות המתחרים של ריכוזיות ושליטה ממשלתית בחינוכם של ילדים לעומת שליטה מקומות ו/או הורית בחינוך.

"תחשיב העזיבה: מוטיבציות הוריות לחינוך ביתי" (פרק 5) הוא סקירה כללית מהימנה של המחקר ומרפי פורש מסגרת בהירה וחסכונית כדי להבין מדוע הורים בוחרים חינוך ביתי במקום חינוך מוסדי ציבורי או פרטי. המסגרת כוללת סיבות יסודיות אשר רוב הקוראים ודאי כבר שקלו, כגון אלו הקשורות לדת, משפחה, יכולות אקדמיות בית-ספריות ומרכיבים חברתיים בית-ספריים, אך מרפי כולל גם את המשתנה החשוב מאוד של שליטה הורית (במקום שליטה מוסדית ציבורית או פרטית) על גידול הילד.

פרק שש מספק הצצות מרתקות אל השונות הרחבה מאוד והמגוון העשיר בנוגע לאופן שבו הורים וילדים וקהילות חינוך ביתי מקומיות מפגינים "חינוך ביתי" על בסיס יומי ושנתי. הוא מאפשר לקורא לראות, בפירוט הולם, שחומרי תכנית הלימודים, גישות פדגוגיות, התנסויות חברתיות, ופרקטיקות חינוכיות ומשפחתיות יומיות הם רבים מאוד ומגוונים בקרב משפחות המחנכות בבית.

לאלו המעוניינים להתמקד בשאלה אם חינוך ביתי הוא "טוב יותר", "רע יותר", או "לא שונה" עבור ילדים ובני נוער בהשוואה לחינוך מוסדי ציבורי או פרטי, פרק שבע יהיה קטע מרכזי. מרפי מתייחס ל"השפעה של חינוך ביתי" (עמ' 121) על בתי ספר ומערכות בית-ספריות, על משפחות, ועל תלמידים, במונחים של הצלחתם האקדמית, התפתחות חברתית, והצלחה יחסית מעבר להשכלה תיכונית.

היצירתיות של מרפי, חשיבתו השיטתית ויכולתו לבצע סינתזה באים לידי ביטוי בפרק האחרון שלו, "תחושות בטן: הסברים עבור תולדות חיוביות". הוא מזהיר את הקורא שוב שתבניות הפרויקטים של המחקר עד כה מגבילות בצורה ניכרת את מה שניתן לומר אודות סיבתיות ו"כיצד [ההדגשה במקור] משפיע החינוך הביתי על למידת התלמיד" (עמ' 154). מרפי מציג אז את האינסטינקטים שלו לגבי תולדות חיוביות, ונותן "מודל לוגי" תמציתי ושימושי לחוקרים לגבי ה"השפעה של החינוך הביתי על למידת התלמיד" (עמ' 155).

מרפי עושה עבודה מצוינת בכיסוי כמעט כל המחקר עד כה אודות חינוך ביתי. הוא נותן גם סיכום מעמיק וגם הערכה לגבי בסיס המחקר אודות חינוך ביתי ומציע תאוריה יצירתית, אך עדיין מאופקת, המסבירה את "ההשפעה החיובית של חינוך ביתי על הלמידה האקדמית והחברתית של צעירים" (עמ' 154-153). כל אקדמאי החוקר או עוקב אחר חינוך ביתי מכל אומה ירוויח ממסכת זו, וכל הדיוט שהוא סקרן או בעל עניין בחינוך המובל בידי הורה ומבוסס בית יהנה מספר זה.

קישור לספר באמזון:

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?