ניתוח החשיבות של תחושת שייכות עבור סטודנטים בהוראה מקוונת

מאת: Susi Peacock

Peacock, S. et al. (2020). An exploration into the importance of a sense of belonging for online learners. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 21, 2, 18-34

עיקרי הדברים

● סטודנטים בכיתות מקוונות משוועים לפתח תחושת שייכות משום שהם לומדים בסביבה מנוכרת, מרוחקים מהקמפוס ומופרדים פיזית מחבריהם לכיתה.

● טיפוח תחושת שייכות בקורסים מקוונים מסייע לסטודנטים לגלות שביעות-רצון מהקורס, להתמיד בלימודים ולעמוד בדרישות האקדמיות. כמו כן, תחושה זו מייצרת אווירה נינוחה המעודדת חברויות בין סטודנטים, נגישות למידע, גמישות מחשבתית, למידה איכותית וקרבה למרצה.

● פרקטיקות שתורמות לתחושת שייכות הן: סבב היכרות מוקדם, השתתפות פעילה בדיוני הצ'אט והפורום הכיתתי, עבודה בזוגות או קבוצות, קבלת תמיכה מחברים לכיתה, מרצה נגיש ומשתף, שימוש מגוון פלטפורמות תקשורתיות וקשרים בלתי-פורמאליים עם סטודנטים אחרים.

● שיטות נוספות שמחזקות את תחושת השייכות הן: קבלת תמיכה טכנית ופדגוגית מסטודנטים או ממרצים, תקשורת בלתי-פורמאלית עם סטודנטים אחרים, אינטראקציה טובה בין המרצה לבין הסטודנטים וסגנון הוראה המשלב בין כמה סוגי מדיה. למשל, מצגות, סרטוני וידאו, פורומים מקוונים ודואר אלקטרוני.

● משתנים הפוגעים בתחושת השייכות הם: קשיים טכניים, מגבלות תקשורת, לוח מודעות וירטואלי שנותר ריק, אי-שימוש בפורומים המקוונים, אי קבלת משוב מסטודנטים אחרים או ממרצה, ביטול מועדים שנקבעו מראש לעבודה קבוצתית וחוסר הבנה של תגובות ותשובות בזמן השיעורים והפעילויות הקבוצתיות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

מצוינות מקוונת: סטנדרטים מקצועיים להוראה מרחוק

שוויוני או הגיוני: תפקיד הגמישות בחינוך מקוון

אוניברסיטת קיימברידג' תקיים בשנה הבאה את כל ההרצאות בצורה מקוונת

מבוא

בשני העשורים האחרונים, גוברת ההתעניינות בהוראה מקוונת ומספר הקורסים המקוונים במערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לגדול – הן בזכות התפתחויות טכנולוגיות והן בגלל משבר הקורונה. לראייה, אוניברסיטאות מובילות בעולם, כגון אוניברסיטת קיימברדיג' באנגליה ואוניברסיטת מדינת קליפורניה, הודיעו כי הרוב המוחלט של השיעורים ייערכו בצורה מקוונת בשנת הלימודים הבאה.

הוראה מקוונת מציעה מרחב לימודי גמיש ומנגישה השכלה אקדמית למספר גדול יותר של מתעניינים, מבלי לפגוע בסטנדרטים מקצועיים ופדגוגיים (O'shea, Stone & Delahunty, 2015). עם זאת, עבור חלק מהסטודנטים, המרחב המקוון עלול ליצור תחושות של ניכור, מתח, חרדה, חוסר ריכוז, חוסר ביטחון וחוסר שביעות רצון. מטבע הדברים, התחושות האלו מחמירות את שיעור הנשירה (Whittaker, 2015).

על פי רוב, בקמפוס אקדמי המציע קורסים פרונטליים, סטודנטים חשים שייכות, מרגישים בנוח להשתתף ולהתבטא ומדווחים שהרצונות החברתיים והתרבותיים שלהם מתממשים. סטודנטים שמרגישים כך ניחנים בתחושת שייכות, מוטיבציה גבוהה ותחושת מסוגלות-עצמית מוגברת. מנגד, חוסר בתחושת שייכות עתידה להוביל לתסכול ושעמום, אלמנטים המשפיעים לשלילה על אורח החיים הסטודנטיאלי וההישגים האקדמיים (Matheson & Sutcliffe, 2018).

ידוע כי סטודנטים מקוונים כמהים לטפח תחושת שייכות (Illeris, 2014). ברם, חידושו של מחקר זה הוא בהתמקדותו בתחושת השייכות של סטודנטים שלומדים בקורסים מקוונים המוגדרים כקורסים שמכילים אינטראקציות קבוצתיות. זאת ועוד, המאמר מתייחס ליכולת המרצים ומוסדות הלימוד לטפח את תחושת השייכות של הסטודנטים. החוקרים יוצאים מנקודת הנחה שאסטרטגיות לטיפוח תחושת השייכות של סטודנטים מקוונים יכולה להעצים את חווייתם החינוכית ולמנוע את נשירתם ומציגים, כפי שניתן לראות בהמשך, המלצות למרצי קורסים מקוונים.

תחושת שייכות: הגדרה

הדחף להרגיש מחובר או מקושר לאחרים, ולהיחשב כאדם מוערך על ידם, הוא מאפיין אנושי אוניברסלי שמשפיע על התנהגויות ותפיסות. הצורך בתחושת שייכות מקצין בתקופות הכוללות הסתגלות, שינוי ולחץ. כך, למשל, בזמן הסתגלות לסביבה בלתי-מוכרת כמו מרחב ההוראה המקוונת (Vaccaro, Daly-Cano & Newman, 2015).

תחושת שייכות בלמידה בקמפוס

סטודנטים הלומדים בקמפוס מעריכים מאוד את תחושת שייכות שנוצרת על ידי יחסים הדדיים עם אדם אחר, או עם חבורת לומדים. למעשה, ככל שהסטודנט חש זיקה רבה יותר לחיי הקמפוס, לכיתתו ולמוסד, כך גדלה מחויבותו ללימודיו. מנגד, ברגע שתחושת השייכות אינה מתפתחת, יכולתו, רצונו ונכונותו של הסטודנט לבצע את מטלותיו ולעמוד במטרותיו קטנים משמעותית (Thomas, 2012).

תחושת שייכות בלמידה מקוונת

פיתוח תחושת שייכות במרחב למידה מקוון נמצא כחשוב ביותר להפחתת מתח וחרדה, לבניית קשרים כיתתיים, לחידוד חשיבה ביקורתית ולמניעת נשירה. את תחושת השייכות המקוונת יכולים מרצים לטפח באמצעות עידוד שיתופי פעולה עם חברים לכיתה, אחווה כיתתית ומטלות הכוללות אינטראקציות חברתיות מאתגרות (Peacock & Cohen, 2019).

מתודולוגיה

12 סטודנטים לתואר ראשון ושני, במדעי הרוח, מדעי החברה מנהל עסקים ובריאות הציבור, ענו על שאלון וראיון טלפוני חצי-מובנה. כולם למדו באוניברסיטת המלכה מרגרט (Queen Margaret University) באדינבורו, סקוטלנד, המציעה ומפתחת קורסים מקוונים. במהלך הקורסים, הסטודנטים קיימו שיתופי פעולה מקוונים, כמו שיתוף חומרים, הנחיית מצגות ודיונים שבועיים עם סטודנטים אחרים ומרצים ב-Skype.

החוקרים שואפים להבין האם, כיצד ולמה תחושת שייכות הינה חשובה עבור סטודנטים בקורסים מקוונים? והאם וכיצד מרצים יכולים ליצור ולטפח את תחושת השייכות של הסטודנטים? על רקע זה, שאלת המחקר הראשית היא:

1) כיצד סטודנטים מגדירים, מפרשים ותופסים תחושת שייכות בלמידה מקוונת?

שאלות מחקר נוספות שנבדקו הן:

א) מהי החשיבות של תחושת שייכות מקוונת עבור סטודנטים?

ב) כיצד יכולים מוסדות אקדמיים לטפח, או לפגוע, בתחושת השייכות המקוונת של הסטודנטים?

ג) עד כמה חשובים לסטודנטים חבריהם לכיתה בטיפוח תחושת השייכות המקוונת?

ד) מהו תפקידו של המרצה בטיפוח תחושת השייכות המקוונת?

ממצאים

הסטודנטים הגדירו תחושת שייכות כהרגשה של להיות חלק מקבוצת לומדים עם מטרה משותפת שבאה במגע עם חומרי לימוד, עמיתים ומרצים. כל 12 המשיבים התייחסו לתחושת שייכות כרכיב קריטי בלמידה מקוונת וכאמצעי למניעת בדידות.

מתוך הסקרים והראיונות עלו שלוש תמות מרכזיות: השתתפות, תרבות למידה ותמיכה.

השתתפות

החשיבות של השתתפות כיתתית ניבטה אצל כל 12 המרואיינים. בהקשר זה, המרצים זוהו כדמויות מרכזיות בפיתוח תחושת השייכות והוגדרו כ"דבק שמחבר את הכיתה". ליתר פירוט, הסטודנטים סיפרו שיחס וגישת המרצה יכולה להשרות את אווירת הלימוד וקובעת, במידה רבה, את מידת הפתיחות, הקולגיאליות, ההתלהבות והנכונות לעזור זה לזה. זאת יכולים המרצים לעשות באמצעות פנייה אישית לסטודנטים, מתן אפשרות למענה, עידוד השתתפות בדיונים כיתתיים ומתן הרשאה לפרסם תגובות בפורום.

מרצים שהשרו תחושה של אמינות, ניהלו את הדיונים הכיתתיים בפתיחות והקדישו זמן למשוב של סטודנטים תרמו לטיפוח תחושת השייכות. כפי שצוטט אחד המשיבים: "בזכות התייחסות המרצה לכל פרט, העידוד והפידבק שלו, הרגשתי בנוח להכניסו לסלון ביתי".

מידת המעורבות של הסטודנטים גם נמצאה כהכרחית בטיפוח של תחושת שייכות בקורסים המקוונים. בהקשר זה, הוזכרו בעיקר השימוש בהודעות בפורום הדיונים של הקורס, לצד מידת ההשקעה בעבודות ובמטלות הקבוצתיות.

שלב פתיחת הקורס שבו ניתן לשלב סבב היכרות מקדים, נמצא כקריטי עבור פיתוח תחושת השייכות, כפי שתיאר אחד המרואיינים: "הצורך לספר על עצמי בפני חברי לכיתה, ולשמוע מהם מעט מידע על עברם, אפשר לי להתחבר אל הסטודנטים האחרים...למרות שלא פגשתי אותם פנים אל פנים מעולם, היה מדהים לקבל הצצה לחייהם של חברי החדשים לכיתה".

עבודות בזוגות או בקבוצות שימשו גם כן כשיטות חשובות לפיתוח תחושת שייכות. שכן, צופה מהסטודנטים להשיג מטרות משותפות בזמן קצוב – באמצעות שיתופי פעולה. בנוסף, הצ'אטים והדיונים המקוונים הסתמנו כדרך נוספת לפיתוח תחושת שייכות כאשר סטודנטים העידו על תחושת שיתופיות מוגברת כאשר השתתפו בדיונים, הביעו ביקורות והציעו נקודות ראות אלטרנטיביות לחומר הנלמד.

תרבות למידה

האופן בו תפסו הסטודנטים את אווירת הלמידה בכיתה השפיעה, לחיוב או לשלילה, על תחושת השייכות. בתוך כך, תרבות הלמידה עוצבה על ידי סגנון הקורס, אופי העבודה הקבוצתית, התנהגות המרצה, השתתפות הסטודנטים וחומרי הלימוד.

תרבות הלמידה תרמה לטיפוח של תחושת שייכות כאשר הסטודנטים שיתפו באתר הקורס את חומרי הלימוד, קיימו דיונים מקוונים ובכך יצרו אווירה של נגישות למידע, חברותיות, גמישות מחשבתית ולמידה איכותית.

גם כאשר המרצים פרסמו הודעות ותובנות בלוח המודעות המקוון לאורך הקורס, הסטודנטים חשו קרובים יותר למרצים, העריכו את המשוב שלהם והרגישו את נוכחותם המקוונת כממשית.

מנגד, בין האלמנטים המקוונים שנמצאו כמתסכלים וכפוגמים בתחושת השייכות של הסטודנטים נמצאו: קשיים טכניים, לוח מודעות וירטואלי שנותר ריק, אי קבלת משוב מסטודנטים אחרים או ממרצה, ביטול מועדים שנקבעו מראש לעבודה קבוצתית, חוסר הצלחה לקבוע מועד לעבודה קבוצתית שבוטלה וחוסר הבנה של תגובות ותשובות בזמן השיעורים והפעילויות הקבוצתיות.

מצד אחד, הרעיון של עבודה קבוצתית מקוונת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מבחינת גיבוש של תחושת שייכות שנבעו מהתעלמויות ותגובות פוגעניות שסטודנטים העניקו זה לזה. מצד שני, קבוצות שצלחו את המטלה והשיגו מטרה משותפת, התעלו מעל המרחק הפיזי ותיארו תחושת הצלחה קולקטיבית.

תמיכה

תמיכה טכנית ופדגוגית ואינטראקציות קבוצתיות תוארו כפתרונות לקשיי לימוד. כשסטודנטים חשו לחץ, העזרה והמשוב שקיבלו בלוח המודעות המקוון מעמיתים וממרצים עזרו להם להבין דברים לעומק ולפתח מיומנויות לימוד.

תקשורת בלתי-פורמאלית עם סטודנטים אחרים נמצאה גם כן כאמצעי תמיכה בולט שהעניק לסטודנטים הרגשה שהם לא לבד. כפי שצוטט אחד המרואיינים: "מפלס החרדה שלי ירד משמעותית כשגיליתי שסטודנטים אחרים חווים את אותם קשיים, שלא לדבר על העזרה שקיבלתי וחומרי הלימוד ששלחו לי".

אלמנטים נוספים שסייעו לפתח תחושת שייכות הם: אינטראקציה טובה בין המרצה לבין הסטודנטים וסגנון הוראה המשלב בין כמה סוגי מדיה. למשל, מצגות, סרטוני וידאו, פורומים מקוונים, דואר אלקטרוני, והפניות למאמרים רלוונטיים.

דיון

תחושת שייכות חזקה נמצאה כחשובה ביותר עבור סטודנטים בקורסים מקוונים, בעיקר לאור העבודה  שהם אינם נוכחים פיזית בקמפוס או בכיתה. תחושת השייכות מגבירה את הסבירות להתמיד בקורס, להשלים את הלימודים ואף להתעטף בשכבה נוספת של כושר-עמידה מול לחצים ודרישות אקדמיים.

סטודנטים רוצים שהמרצים שלהם יכירו אותם כ"אינדיבידואלים ולא כמספרי זהות". שהרי, מרצים צריכים להנחות את הסטודנטים, להכווין אותם למסלולים עתידיים ולגרום להם לחוש שנוכחותם בכיתה חשובה. לא פחות חשוב, סטודנטים עם תחושת שייכות חזקה היו סלחניים לגבי בעיות אדמיניסטרטיביות ואקדמיות אם הם חשו שהקורס היו מאורגן והמרצה עשה במיטב יכולתו.

לסיום, נדמה היה שחוויית הלימוד המקוונת הופכת להיות טבעית יותר ויותר עבור הסטודנטים. לראייה, הם תיארו את המפגשים הווירטואליים עם חבריהם ככיפיים וכהזדמנות ללמוד יחד, ליצור קשרים ואף להתגבר על פערי מרחק וזמן.

המלצות למרצים בקורסים מקוונים

● לפני פתיחת הקורס, שלחו לסטודנטים סרטון וידאו קצר שבו תציגו את עצמכם ואת דרישות הקורס.

● בשיעור הראשון, אפשרו לסטודנטים להציג את עצמם בפני חבריהם. בקשו מהם לתאר את הסיבות לבחירת הקורס ואת מטרתם האקדמית בטווח הארוך.

● שלבו בקורס מטלות שמצריכות עבודת צוות. למשל, פיתוח קבוצתי של מערך שיעור, תיאוריה או מוצר.

ביבליוגרפיה

Illeris, K. (2014). Transformative Learning and Identity. Journal of Transformative Education, 12(2), 148–163

Matheson, R., & Sutcliffe, M. (2018). Belonging and transition: An exploration of international business students’ postgraduate experience. Innovations in Education and Teaching International, 55(5), 602-610

O’Shea, S., Stone, C., & Delahunty, J. (2015). “I ‘feel’ like I am at university even though I am online.” Exploring how students narrate their engagement with higher education institutions in an online learning environment. Distance Education, 36(1), 41-58

Thomas, L. (2012). Building student engagement and belonging in higher education at a time of change: A summary of findings and recommendations from the what works? Student retention & success programme. London, UK: Paul Hamlyn Foundation

Vaccaro, A., Daly-Cano, M., & Newman, B. M. (2015). A sense of belonging among college students with disabilities: An emergent theoretical model. Journal of College Student Development, 56(7), 670-686

Whittaker, A. (2015). Effects of team-based learning on self-regulated online learning. International Journal of Nursing Education Scholarship, 12(1), 110

 

 

מה דעתך?

Illeris, K. (2014). Transformative Learning and Identity. Journal of Transformative Education, 12(2), 148–163

Matheson, R., & Sutcliffe, M. (2018). Belonging and transition: An exploration of international business students’ postgraduate experience. Innovations in Education and Teaching International, 55(5), 602-610

O’Shea, S., Stone, C., & Delahunty, J. (2015). “I ‘feel’ like I am at university even though I am online.” Exploring how students narrate their engagement with higher education institutions in an online learning environment. Distance Education, 36(1), 41-58

Thomas, L. (2012). Building student engagement and belonging in higher education at a time of change: A summary of findings and recommendations from the what works? Student retention & success programme. London, UK: Paul Hamlyn Foundation

Vaccaro, A., Daly-Cano, M., & Newman, B. M. (2015). A sense of belonging among college students with disabilities: An emergent theoretical model. Journal of College Student Development, 56(7), 670-686

Whittaker, A. (2015). Effects of team-based learning on self-regulated online learning. International Journal of Nursing Education Scholarship, 12(1), 11

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?