ניידות בינלאומית ותפיסות תרבותיות בקרב מורי מורים בכירים בישראל: "למדתי להשהות שיפוט"

מאת: Mary Gutman

Gutman, M. (2019). International mobility and cultural perceptions among senior teacher educators in Israel: ‘I have learned to suspend judgment’, Journal of Education for Teaching, 45:4, 461-475

  • המחקר עוסק בניידות בינלאומית של סגל בכיר בהשכלה הגבוהה
  • מטרתו להבין את המניעים העומדים בבסיס הרצון לשהות תקופה בחו"ל ואת השפעתה של החוויה על שינוי תפיסותיהם
  • המחקר הוא מחקר איכותני שנערך באמצעות ראיונות מובנים למחצה של חמישה חברי סגל מחמש מכללות להוראה
  • ניתוח תמטי של הראיונות העלה שלושה מניעים לשינוי בקריירה: 1. הזדמנות להתפתחות מקצועית, 2. חדוות ההרפתקה והאתגר, 3. הצורך לחולל שינוי מהותי בקריירה.
  • מהניתוח עלה כי שתי קטגוריות תפיסתיות השתנו במיוחד בעקבות הניידות הבינלאומית: 1. תפיסות פלורליסטיות בסביבת השכלה גבוהה רב-תרבותית. 2. למידה בקרב הדור הצעיר.
  • המאמר מראה כיצד השפיעה חוויית הניידות על החזרה לארץ והתיפקוד במוסד הבית.

 

מבוא

ניידות של מרצים בכירים, תנועה ומעברים בין מדינות ובין תרבויות, נחשבים לצעד מבורך וחשוב במהלך הקריירה האקדמית בהשכלה הגבוהה (Kim, 2017). אך על אף שכיחותה ההולכת וגוברת של התופעה בקרב מורי מורים ברחבי העולם, בישראל היא עדיין לא מקובלת. זאת למרות דרישות המועצה להשכלה גבוהה לשפר ולהעלות את רמת הסגל ולקדם ולעודד אפשרויות מחקר בינלאומיות (Yemini et al., 2017). בהתאמה לדרישות אלה שונו גם הקריטריונים לקידום אקדמי ועתה הם כוללים גם מדידה של היכולת לקשור קשרי מחקר ולהשיג מענקים וקרנות מחקר עבור פרויקטים משותפים עם קולגות מעבר לים. צעד זה מסמן שינוי רדיקלי ממה שנדרש מהמועמדים לקידום לפני עשור, שנבחנו רק על פי מידת ההצטיינות והתרומה המקצועית שלהם בגבולות המדינה. כיצד דרישה זו משנה את זהות המרצה? את עמדותיו או עמדותיה? המחקר הנוכחי מטפל בסוגיה זו האמצעות עיסוק במורי מורים אשר שהו זמנית בחו"ל וחזרו לישראל, למוסד ממנו יצאו לשהותם המקצועית מחוץ לגבולות הארץ. המחקר מתרכז במניעי המעבר הזמני ובשינויי העמדות של המרצים במהלך ובעקבות התהליך.

 

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רגב (ראש גדול בהוראה)

מפגש עם אחרים במוסדות להשכלה גבוהה (בין סטודנטים יהודים לערבים): לקראת מסוגלות בין-תרבותית? – דוח מחקר

הפיכת ההשכלה הגבוהה לבין-לאומית וניידות עולמית

 

הקשר המחקר

בישראל 21 מכללות למורים אשר מעניקות לכ-32,000 צעירים המבקשים לקבל הכשרה במקצועות החינוך השונים, תואר ראשון בחינוך, B.Ed. בהתאמה לחלוקה המגזרית באוכלוסיית הלומדים, מוסדות ההכשרה גם הם שייכים לאחד משלושה סוגים: יהודי-חילוני, יהודי-דתי, ערבי (Moskovich and Liberman, 2018). כל מוסד הוא בעל מערכת ערכים התואמת את הקהילה אליה מיועדים המורים לעתיד, והוא מכשיר את פרחי ההוראה שלו ללמד את אחת מקבוצות האוכלוסייה הללו (Shagrir, 2015).

כאמור בפתיח, בעשור האחרון יש דרישה הולכת וגוברת לאקדמיזציה של המכללות, להעלאת הסטנדרטים של ההוראה והמחקר, מה שכמובן מבטיח את נוכחותם ואת הישארותם של המוסדות המכשירים את המורים ומחייבים את מנהלי המוסדות לפתח מיומנויות בינלאומיות ולהטמיען במוסדותיהם. אחת התוצאות של השינוי האחרון כרוך לא רק בעידוד מרצים לחקור נושאים בעלי זווית בינלאומית אלא גם בהעסקת מרצים שעיסוקם נותן דגש על רב-תרבותיות, ובקליטת סטודנטים מסביבות שונות.

מתודולוגיה

במחקר השתתפו חמישה מורי מורים בכירים (אישה אחת וארבעה גברים) בעלי אוריינטציה בינלאומית, מחמש מכללות להכשרת מורים בישראל. גיליהם נעים בין 47 ל-65 שנים. לכולם עמדות מפתח במוסד הבית שלהם ובעבר שימשו בתפקידי ניהול אקדמי שונים. ניסיון ההוראה שלהם הוא בין 16 ל-30 שנים, כולל תקופה שבין שנה אחת לחמש שנים במוסד בינלאומי.

החוקרים פגשו את המרואיינים במשרדיהם של האחרונים. מטרות המחקר ושיטותיו שותפו עם המרואיינים כמו גם השימוש שייעשה עם הממצאים. המרואיינים הסכימו והראיון (מובנה למחצה) החל. מדובר במחקר איכותני וכנהוג המרואיינים נתבקשו לספר על חייהם באופן כללי ועל חוויית הניידות הבינלאומית בשלב אמצע הקריירה. המרואיינים נשאלו על המניעים לניידות, על חוויותיהם הראשונות עם ההשתלבות במוסד המארח, על תהליך ההשתלבות וההתאקלמות ובמיוחד על שינויים בתפיסותיהם עם שובם לישראל. בשלב ניתוח הנתונים, האינפורמציה עובדה ונותחה בגישת הניתוח התמטי (Percy, Kostere, and Kostere, 2015).

ממצאים

הראיונות המובנים למחצה, כלי המחקר שנבחר, הובילו את המרואיינים לשתף את החוקרים בדילמות ובמניעים שהובילו לשינויים בקריירה שלהם ולניסיון הניידות הבינלאומית. פרק הממצאים, בהתאמה למה שעלה מהראיונות, נחלק לשניים: חלקו הראשון עוסק במניעים למעבר לחו"ל ואילו חלקו השני עוסק בשינוי התפיסות בעקבות החוויה ובעיקר בשני עניינים: 1. תפיסות פלורליסטיות בסביבה רב-תרבותית בהשכלה הגבוהה, 2. תרבות למידה בקרב הדור הצעיר

סיבות לפיתוח קריירה מעברה לים

מתוך עדויות המרואיינים עלו התייחסויות לגורמים שהופכים את הקריירה מעבר לים לאטרקטיבית: הזדמנויות להתפתחות מקצועית, התנסות באתגרים ניהוליים ואקדמיים חדשים, שבירת גבולות ישנים ואימוץ סגנון עבודה רב-תרבותי.

חלק מהמרואיינים דיברו על צורך בשינוי, שהביא להחלטה לנסוע ועל ההתלבטות האם לשנות כיוון ולפתוח אופק חדש בחברה ובמקום בו תחום ההתמחות שלהם מוכר יותר, מקובל יותר או כפי שאמר אחד מהם, פרופסור א' (65), לבחור בהתבססות והתעמקות במוסד הקבוע ולהתמודד עם תפקיד ניהולי ואדמיניסטרטיבי שהוצע לו בעבר, על מנת להתקדם. האפשרות השניה נראתה למרואיין פחות יצירתית.

פרופסור אחר (57) הדגיש את שמחת ההרפתקה הכרוכה במעבר למקום חדש ואת הצורך, בעקבות המעבר, לבחון כישורים מסוימים, במקרה הנוכחי, כישורי ניהול והנהגה, ברמה גבוהה יותר, ובהקשרים תרבותיים אחרים.

ניידות בקריירה ושינויי תפיסות

כאמור בעקבות החוויה ולאחר החזרה לישראל מדווחים המרצים על שינוי תפיסות בשני תחומים:

  1. תפיסות פלורליסטיות בסביבת השכלה גבוהה רב-תרבותית

בעקבות החשיפה לסביבה רב-תרבותית במוסד המארח מדווחים המרצים על שינוי במודעות לסוגיות חברתיות וניסיון להתאים שינוי זה לתרבות בארץ. על פי דיווחיהם, שלושה היו הגורמים שעיצבו את גישתם הפלורליסטים עם חזרתם לארץ:

א. פתיחות מצד חברי הסגל במוסד המארח בחו"ל לזהותם התרבותית שהשפיעה בהמשך על אופן פעולתם בארץ

ב. פיתוח רגישות לצרכים בין-תרבותיים לצד ההבנה שקהילתיות חשובה יותר משוני ומהגורמים שמבחינים אנשים מתרבויות שונות.

ג. השהות בחו"ל היתה עבורם מעין הכנה לשינויים הצפויים בעתיד הקרוב, והכשירה אותם להבין ולראות את השינויים שהתחוללו במרקם החברתי-תרבותי של המכללות הישראליות בהן המרצים חזרו לעבוד.

  1. תרבות למידה בקרב הדור הצעיר יותר

מהראיונות עלה כי תרבות הלמידה של הדור הצעיר, המאמץ המושקע על ידי הסטודנטים על מנת להשתלב בהשכלה הגבוהה ותפיסת ההישגים, היו נושאים שהעסיקו את המרואיינים וגם השפיעו על שינוי תפיסותיהם. בחלק מהראיונות המרצים התייחסו לנושאים אלה כאל חלק אינטגרלי מההבדלים התרבותיים הכלליים, אך מרואיינים אחרים התייחסו לתרבות הלמידה של הדור הצעיר כמבטאת פערים דוריים חוצי תרבויות. בשני המקרים המפגש עם תרבות זו הוביל את המרצים לחשוב מחדש ולעתים אף לשנות את תפיסותיהם הפדגוגיות ולעתים אף להכניס מודיפיקציות באופן ההוראה הן במוסד המארח ולאחר מכן גם במוסד הבית.

המרואיינים התייחסו לפער הגדול בין "שם" ל"כאן". הסטודנטים מעבר לים נדרשים להגיע מוכנים לשיעור ומגויסים למשימה. ייתכן שזה נובע משכר הלימוד הגבוה או מהשכלה הנובעת כבר מהבית ממנו הם מגיעים, אך הם מתייחסים להשכלה הגבוהה ברצינות רבה. הבדל משמעותי נוסף הוא היחס למרצים. הסטודנטים מעבר לים לא מרשים לעצמם להתבדח עם המרצה או להתווכח איתו. בישראל הגבולות פרוצים. ובכל זאת גם שם וגם כאן יש תמיד סטודנטים שלומדים כי הם חייבים ואחרים שניגשים לעניין בהתלהבות ומוטיבציה גבוהה. במילים אחרות, מסכם אחד המרואיינים, המוטיבציות והחולשות דומות בשני המקומות אך הביטוי התרבותי של תחושות וחוויות אלה משתנה.

ענין נוסף שבלט למרואיינים בתרבות הלמידה של הסטודנטים בחו"ל הוא ההישגיות. הסטודנטים מוכנים להקריב יותר למען המטרה שלשמה הם באו. חלקם, כך מסביר אחד הפרופסורים "הורגים את עצמם" למען המטרה. גם ההוראה יותר מכוונת הצלחה ומיועדת להשגת מטרות. עם זאת, טוען המרואיין, אותה התכוונות ורצון להצליח עלולים גם לפגוע בסטודנט ולכן יש להתאים את הקצב לכל סטודנט ולנסות להעצימו. בעקבות המפגש עם ההוראה בחו"ל, הוא טורח להדגיש נקודה זו גם בכיתות בארץ.

סיכום ומסקנות

מחקר גישוש זה ביקש לתרום לגיבושה של הגדרה חדשה של מורי מורים בעלי אוריינטציה בינלאומית באמצעות הדגשת שינויים בעמדותיהם הנובעים מהניידות הבינלאומית. למרות שהעדויות נלקחו מקבוצה מצומצמת ומובחנת למדי של אנשי אקדמיה, ניתן לחלץ מהן את דפוס השינויים שזוהו, על מנת להכילו גם על קבוצות אחרות של אנשי אקדמיה שהשתלבו במוסד בעל תרבות שונה ולעתים קרובות סותרת את תרבות המוסד "הביתי" ממנו יצאו המרצים להרפתקה (Caruana, 2014). כך, למשל, עסק המחקר בסוגיית הדיסוננס התרבותי שזוהה כבעל השפעה מכרעת על שינויי עמדות ותפיסות בקרב הקבוצה שנבדקה, ובמיוחד על היבטים אישיים ותרבותיים שהשלכותיהם רחבות מאד גם בהקשרים אחרים.

מסקנות המחקר רלוונטיות במיוחד בעידן הגלובליזציה בו אנשי חינוך כמו בעלי מקצועות מסקטורים אחרים נתונים לסוגים שונים של מציאויות תרבותיות. הניידות הבינלאומית היא חלק אינטגרלי ממציאות משתנה זו, והיא, כמו גם שינויים אחרים הכרוכים בעידן החדש, עלולה להוביל למתחים תרבותיים ובינאישיים (Hamilton, 2018). מחקרים קודמים התייחסו לסוגיות אלה באופן שיפוטי ומסקנות המחקר הנוכחי מאפשרות לראות בנקודות שעלו, בעיות שחשיבותן להתפתחות העמדות התרבותיות מכרעת.

לסיכום, יש לציין כי מרבית העדויות שעלו במחקר הנוכחי התיישבו עם טענות קודמות בספרות המחקר בנושא ניידות בקריירה במגזר ההשכלה הגבוהה, לפיהן המצביעה על השקפותיהם הפלורליסטיות של חברי הסגל מהוות גורם מכריע בהשתלבותם המוצלחת במוסד הזר (Caruana, 2014). ובכל זאת, בניגוד לחשש שעלה מכמה מחקרים, באשר להשפעות שליליות על החוזרים משהות במוסד בארץ זרה, חוויית החינוך בסביבה רב תרבותית הוכחה כבעלת השפעה חיובית על אופיים ועל חיוניותם של בכירים במוסד ממנו יצאו. נראה כי ההבדלים בתרבות ההשכלה הגבוהה וההתפלגות המגזרית של הכשרות מורים בקרב אוכלוסיות שונות, כפי שנהוג בישראל, יוצרים נקודת מבט המשרתת נאמנה את השקפת העולם החדשה. יש לקוות שהמשך טיפוח הסובלנות כלפי קבוצות תרבותיות שונות ישרת את כל המעורבים בחינוך ובהכשרות המורים.

למרות שהמסקנות חולצו מתוך ראיות סובייקטיביות המבוססות על שחזור חוויות העבר של קבוצה קטנה במחקר גישוש, ניתן לנסח המלצות למחקרים נוספים. המלצה ראשונה היא להמשיך וללמוד את זהויותיהם של מחנכים בהקשר רב-תרבותי, או בסביבה תרבותית שונה מזו שלהם. שנית, כדאי להסתמך על ההבנה לפיה מורי מורים בעלי אוריינטציה בינלאומית עשויים לתרום תרומה משמעותית לטבעו הפלורליסטי של דור המורים הבא ואף להתוות את אופי המחקר העתידי בקרב אנשי חינוך ממוסדות ומתרבויות שונות.

 

מה דעתך?

Caruana, V. 2014. “Re-Thinking Global Citizenship in Higher Education: From Cosmopolitanism and International Mobility to Cosmopolitanisation, Resilience and Resilient Thinking.” Higher Education Quarterly 68 (1): 85–104

Hamilton, P. 2018. “School Books or Wedding Dresses? Examining the Cultural Dissonance Experienced by Young Gypsy/Traveller Women in Secondary Education.” Gender and Education 30 (7): 829–845

Kim, T. 2017. “Academic Mobility, Transnational Identity Capital, and Stratification under Conditions of Academic Capitalism.” Higher Education 73 (6): 981–997

Moskovich, Y., and I. Liberman. 2018. “Group Identity and Social Closeness: Secular and Ultra-Orthodox Jews in Israeli Academic Institutions.” International Journal of Sociology and Social Policy 38 (3/4): 259–279

Percy, W. H., K. Kostere, and S. Kostere. 2015. “Generic Qualitative Research in Psychology.” The Qualitative Report 20 (2): 76–85

Shagrir, L. 2015. “Working with Students in Higher Education – Professional Conceptions of Teacher Educators.” Teaching in Higher Education 20 (8): 783–794

Yemini, M., J. Hermoni, V. Holzmann, L. Shokty, W. Jayusi, and N. Natur. 2017. “The Implementation of Internationalisation in Israeli Teacher Training Colleges.” European Journal of Education 52 (4): 546–557

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?