מחקר הערכה בנושא: היבטים ניהוליים וארגוניים בפעילותו של מערך מרכזי הפסג"ה במערכת החינוך בישראל- היבטים מתודולגיים בפיתוח המחקר וממצאים עקרוניים

שלומית אבדור . "מחקר הערכה בנושא: היבטים ניהוליים וארגוניים בפעילותו של מערך מרכזי הפסג"ה במערכת החינוך בישראל- היבטים מתודולגיים בפיתוח המחקר וממצאים עקרוניים", שבילי מחקר , שנתון מס' 18 , עמודים 79-88.

בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה.

הפיקוח על מרכזי הפסג"ה נתון בכל מחוז בידיה של המפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז. מבנה ארוגני זה מאפשר שליטה ממוקדת יותר של משרד החינוך במטרות ובמשאבים הנדרשים לביצוע בהתאם לקדימויות המשרד, המחוז, בית הספר והיישוב.


רפורמת "אופק חדש" הוסיפה להעמיק את השליטה של משרד החינוך במערך ההשתלמויות בעקבות החלה של מתווה רחב היקף, אשר למעשה אמור להכתיב את מסלולי ההתמחות והקידום של מורים וממלאי תפקידים שונים במערכת.

חובת ההשתלמות שחלה על כל מורה המצטרף לרפורמה היא מהלך שמטרתו לקדם את הפיתוח המקצועי של מורים, כך שיעלה בקנה אחד עם דגשים שונים במתודולוגיות בנושאים ובתכנים הנתפסים כחשובים לקובעי המדיניות הפדגוגית של מערכת החינוך בישראל; חובת ההשתלמות כתנאי לקידום במערכת וכן להתקדמות בשכר המורים-מסייעת גם למנהלי בתי ספר לקדם מטרות ודגשים בעבודתם.

יתרה מכך, האחריות לפיתוח המקצועי של מורים היא אחריות ישירה של המנהלים, והם יכולים לנתב מורים להשתלם בקורסים המתאימים להשגת מטרות בית הספר, ובתנאי שהם עולים בקנה אחד עם עקרונות המתווה.


מרכזי הפסג"ה אמורים להיערך כך שיעמידו לרשות ציבור המשתלמים קורסים שיענו על ציפיות המערכת מבחינת איכות תכנים ודרכי הוראה, אך גם יתחשבו בדרישות לא מעטות של המורים המשתלמים ובשונות שביניהם בתחומי ההשתלמות השונים. לכך השלכה רבה ומאתגרת על עבודת מרכזי הפסג"ה.

החלת הרפורמה בשנת הלימודים תשס"ט (2009-2010) בהיקף מצומצם יחסית, אשר גדל משנה לשנה, יצרה עומס רב על מרכזי הפסג"ה. זאת כי עלה מאוד שיעור הפונים להשתלמויות במסגרות אלה הן מתוקף הכתבה של המערכת והן מתוך רצון של המורים לעמוד בתנאי הקידום שהרפורמה הציבה.

לקראת שנת הלימודים תשע"א יזם מר מוטי רוזנר, מנהל אגף א' להתפתחות מקצועית לעובדי הוראה במינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, מחקר ראשון מסוגו המתמקד בהיבטים ניהוליים וארגוניים בפעילותו של מערך מרכזי הפסג"ה.


המחקר החל בסבב של ראיונות אישיים עם כל אחת מהמפקחות על הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך.

מטרות המחקר
מטרות המחקר הוגדרו לאחר סבב ראיונות זה:

1. לאפשר התרשמות מהיבטים ארגוניים ופדגוגיים במרכזי הפסג"ה, הקשורים להשגת המטרה של העמקת התמחותם, פריסתם והשפעתם ביישום מהלכי הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה.

2. להתרשם ממגוון העוצמות של מובילי המערכת במרכזי הפסג"ה-בדרגי הניהול וצוותי הבית בתחום הפדגוגי – ולזהות תחומים שבהם יש להם צורך ועניין להמשיך ולפתח את הידע, את השיטות ואת כישוריהם האישיים.

3. ללמוד על אופי יחסי הגומלין בין מרכזי הפסג"ה לבין גופים אחרים העוסקים בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה ועל איכותם של יחסים אלה.

ממצאי המחקר בהקשר למטרות אלה יאפשרו לקובעי המדיניות לכוון ולהעצים את מומחיותם ואת מקומם של מרכזי הפסג"ה כנותני מענה איכותי ורלוונטי לצורכי הפיתוח המקצועי של כלל אוכלוסיות היעד. הם יאפשרו גם להשקיע בחיזוק הקשר המקצועי עם מערכות נוספות העסוקות בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה כדי למצות את המשאבים במלואם.

אוכלוסיית המחקר
המחקר הועבר לכל המנהלים במרכזי הפסג"ה ולסגנים ולסגניות (במרכזים שבהם יש תפקיד כזה). השאלון לשתי הקבוצות היה זהה, למעט החלק המתייחס לפרטי רקע על המרכזים (היקף פעילות וכדומה – חלק שנכלל בשאלון למנהלים ולמנהלות).

כמו כן, הועבר שאלון המחקר לצוותי הבית האחראים להיבטים פדגוגיים בעבודת מרכזי הפסג"ה.


מבין ממצאי המחקר העיקריים
יוצגו להלן מספר ממצאים עיקריים ברמה המערכתית:

א. טיפוח איכות ההשתלמויות – שרשרת של גורמים התלויים זה בזה
רפורמת "אופק חדש" יצרה במרכזי הפסג"ה שינוי בכמה היבטים הקשורים למערך המטרות, לשותפי התפקיד ולקהלי היעד שלהם.
ליבת המטרות היא השבחת הידע והמיומנויות של עובדי ההוראה בתחומי הפיתוח המקצועי שלהם, כך שיקדמו את איכות עבודתם ואת הישגיהם של תלמידיהם.

מהממצאים עולה כי הקפיצה הנחשונית בנפח ההשתלמויות ובמספר המשתלמים, כפועל יוצא מהנחיות רפורמת "אופק חדש", האי מקור לתחושת הצלחה או שביעות רצון של מרבית המשיבים. עם זאת, הצמיחה המהירה היא מקור להמלצות ברורות מאוד כי יש לעשות עוד מהלכים מעמיקים כדי שהאיכות תהיה כרטיס הביקור של הפיתוח המקצועי של מורים במרכזי הפסג"ה, ושיהיו לכך תוצאות ביישום בשדה.

נראה איפוא כי כדי להשביח את איכות הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה – מטרתו העיקרית של כל מרכז הפסג"ה ושל מערך מרכזי הפסג"ה שלו – נדרש מערך משלים של משאבי זמן וידע מקצועי. אלה מיתגרמים לצורך במשאבים נוספים שיסייעו לעמוד בהצלחה במיפוי נכון של צורכי המשתלמים ולא פחות מכך במענה הולם, רואי ומוכח ביעילותו לצרכים אלה.

נושאים כמו תקינה מעודכנת בתפקידי סגנות וצוותי הבית; תשומת לב מיוחדת למבנה כוח האדם של מרכזים בינוניים וקטנים ו/או פריפריאליים; סיוע של יועצים מומחים; בחינה מחדש של תהליכי המיפוי של צורכיהם של עובדי ההוראה ומימושם במסגרות הולמות ועוד – כל אלה הם חלק מרשימה של תובנות והמלצות המופיעות בדוח זה.


ב. פיתוח תהליכי הערכה ובקרה בתוך המרכזים
באופן כללי, נראה כי בתהליכי ההערכה והבקרה הנהוגים במרכזי הפסג"ה – הן בהערכה תהליכית והן בהערכה של תוצאות – אין התייחסות ממוקדת דיה בשאלות בדבר ההשתנות בידע ובמיומנויות של המשתתפים בתהליכי הפיתוח המקצועי וכיצד השתנות זו מיושמת במציאת העבודה של המשתלמים במסגרות החינוך השונות.

ההערכה מתבססת בעיקר על משובים שמורים כותבים בתום ההשתלמות בנושאים שונים הקשורים לאופן התנהלותה ותרומתה להם.

נראה כי תהליכי ההערכה במרכזים השונים אינם מנוצלים לכלל ראייה מערכתית כדי לקדם את כלל המערכת של מרכזי הפסג"ה בהיבט של הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה.


ג. הקשר עם גורמים שונים ועם מערכות אחרות
התחושה במרכזי הפסג"ה היא כי הקשר עם גורמי הפיקוח של משרד החינוך אינו מספק דיו, בלשון המעטה, עניין אשר מכביד על הפיתוח המקצועי של כוח אדם במרכזים, האמונים על הוצאה לפועל של מדיניות המטה.

המתווים שנכתבו במשרד החינוך, שלפיהם מתנהל הרישום לקורסים, אינם תמיד עונים על צורכי משתלמים, והמענה לסוגיה זו אינו מספק כלל ועיקר.

גם הקשר עם מנהלי בתי הספר עדיין אינו מפותח דיו, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בפרשנות שעושים בעלי התפקידים במרכזי הפסג"ה בנוגע לנוהלי משרד החינוך בדבר חובות הפיתוח המקצועי של המורים.

מנהלי מרכזי הפסג"ה בדרך כלל חשים כי אינם מהווים עדיין כתובת מקצועית לפעילות משותפת עם מנהלי בתי הספר בסוגיית מהות הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה ודרכי מימושה.

חלק לא מבוטל מסגלי הניהול במרכזי הפסג"ה גם אינם מומחים במשמעויות של מהות הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, ויש לא מעטים מהם אשר ביקשו להשתלם בתחומים אלה ובתחומים נושקים לסוגיה זו כמו היכרות עם מודלים ועם שיטות לפיתוח מקצועי של מורים.

ד. הקשר עם מוסדות אקדמיים
תחום נוסף אשר כמעט וכלל אינו מפותח בעבודת מרכזי הפסג"ה עם גורמי חוץ הוא הקשר עם מוסדות אקדמיים.
הנתק בין המערכות או יחסי הגומלין החד-סיטריים, שלפיהם מרכזי הפסג"ה הם צינור להעברת תקציבים להשתלמויות ולקורסים הנערכים המכללות האקדמיות או במוסדות אקדמיים אחרים, הם החמצה של פוטנציאל לשיתוף פעולה רב-ערך לשתי המערכות כאחת.

כיום מועסקים אנשי אקדמיה במרכזי הפסג"ה במעמד של מנחים בקורסים ולעתים גם כיועצים אקדמיים בתחומים מסוימים.
לפעילות זו אין זיקה מובנית למערכות האקדמיות שיכולות להעניק סיוע משמעותי של מומחים עמיתים וכן לתרום לפיתוח צוותי עבודה משותפים בהתאם לעוצמות של כל אחת מהמערכות.

למרות תיאור הקשיים של מרכזי הפסג"ה לבסס את מעמדם כמומחים בתחום הפיתוח המקצועי – מראים ממצאי המחקר, כי מתוקף תפקידם כנותני השירות בקורסים שפותחו במתווה "אופק חדש" – נוצרו קשרים רחבי היקף עם השדה כחלק מתהליך מיפוי הצרכים של השדה בתחום הפיתוח המקצועי של מורים.
שדה זה כולל את מנהלי בתי הספר ומערכות חינוך באזור ההזנה של כל מרכז פסג"ה, רשויות מקומיות וכמובן, המורים המשתלמים עצמם.
קשרים אלה צומחים ומתרחבים כל שנה ובמרכזי הפסג"ה לומדים להכיר את אפיוני השדה ואת צרכיו כדי להתאים את תכניות ההכשרה בעיקר בכפוף למתווה של "אופק חדש".

סיכום
ההמלצה העיקרית העולה מהממצאים קוראת לשנות את המבנה המולקולרי של מרכזי הפסג"ה ולהחליפו במבנה שבו מרכזים גדולים ועתירי משאבי ידע יהוו מוקד מקצועי אשר יעבוד בשיתוף פעולה מלא עם מרכזים פריפריאליים.
באופן כזה ניתן יהיה לארגן את משאבי כוח האדם ואת המומחיות המקצויות-דיסיפלינריות, הפדגוגיות והדידקטיות – המצויים במרכזי הפסג"ה הגדולים, כך שכל מרכז פסג"ה יוכל לקבל תמיכה מקצועית ראויה בהיבטים אלה מהמומחים הרלוונטיים.

נוסף על כך, קשרים אלה יפתחו שיתוף במשאבי ידע וניסיון מצטבר של צוותים המתמחים בתחומים השונים הנגזרים מהמשימות ומהמטרות של מרכזי הפסג"ה.

לא פחות חשוב הוא שמומחים אלה יהיו קשורים לאקדמיה ולחקר שאלות הנוגעות לעיסוק בהכשרת מורים ובפיתוח מקצועי של מורים. מעורבות של סגל אקדמי בעבודת מרכזי הפסג"ה, לא רק ברמה של מרצים/מנחים בקורסי ההשתלמות, עשויה לסייע למנף את עבודת הצוות ולעודד למידה צוותית של נושאים שיש לקדם.