מה פירוש הדבר להיות בעל אוריינות חזותית? בחינה של הגדרות אוריינות חזותית בהקשר החינוך באקדמיה

עיקרי הדברים

  1. קשה ללמד להתבונן, משום שראייה נתפשת בטעות כדבר-מה טבעי ולכן כעניין שאינו דורש הכשרה מיוחדת
  2. כתוצאה מאורח חשיבה זה, האוניברסיטאות והמכללות אינן מציעות לסטודנטים הזדמנויות מספקות לפתח מיומנויות ויזואליות
  3. במקום זאת מתמקד החינוך הגבוה  בטקסטים כתובים ובפרשנותם, תוך שימוש בדימויים חזותיים כאילוסטרציה בלבד ולא כמקור ידע עצמאי או כמתודת הוראה
  4. באופן דומה, נפוצה ההנחה השגויה כאילו בני הדור שנולדו לתוך עולם המדיה הדיגיטלית אינם זקוקים להנחיה חזותית
  5. מחקר זה מציע רשימה של מיומנויות שעל מערכת החינוך להקנות לתלמידים על מנת שיהיו בעלי אוריינות חזותית

 

Kędra, J. (2018). What does it mean to be visually literate? Examination of visual literacy definitions in a context of higher education, Journal of Visual Literacy, 37:2, 67-84, DOI: 10.1080/1051144X.2018.1492234

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

טקסטים גרפיים כתשתית לכתיבה אקדמית

מבוא

מאמר זה מתמקד ביישום התיאוריה של אוריינות חזותית בחינוך, בדגש על הצורך לשפר את תוכנית הלימודים באקדמיה באמצעות הוספת האוריינות החזותית לרשימת מטרות הלימוד.

על אף שהחינוך האוניברסיטאי נשען במידה משמעותית על טקסטים, בשנים האחרונות גברה ההכרה בחשיבות החינוך הוויזואלי בעידן החברה המרושתת והדיגיטלית (Felten 2008; Avgerinou, 2009).

בעולם המודרני אוריינות כבר אינה רק היכולת לקרוא ולכתוב, והיא כוללת כישורים נוספים. לאוריינות יש גם היבט רב-ממדי משום שהידע והמידע מגיעים ממגוון רחב של מקורות וכיוונים שבהם ממלא התחום הוויזואלי תפקיד חשוב (Riddle 2004).

ייצוגים בתמונות ותצלומים הם אופנים דומיננטיים בתקשורת יומיומית ולכן מיומנויות של קריאה וכתיבה ויזואלית הן חלק חיוני בתהליך הקומוניקציה (ACRL 2011). אוריינות חזותית מהווה לפיכך חלק מהמיומנויות ששייכות לאוריינות מדיה, אוריינות דיגיטלית ואוריינות רב-ממדית.

 

הגדרת הבעיה

קשה ללמד להתבונן, משום שראייה נתפשת בטעות כדבר-מה טבעי ולכן כעניין שאינו דורש הכשרה מיוחדת. כתוצאה מאורח חשיבה זה, האוניברסיטאות והמכללות אינן מציעות לסטודנטים הזדמנויות מספקות לפתח מיומנויות ויזואליות (Little et al., 2015). במקום זאת מתמקד החינוך הגבוה  בטקסטים כתובים ובפרשנותם, תוך שימוש בדימויים חזותיים כאילוסטרציה בלבד ולא כמקור ידע עצמאי או כמתודת הוראה.

באופן דומה, נפוצה ההנחה השגויה כאילו בני הדור שנולדו לתוך עולם המדיה הדיגיטלית אינם זקוקים להנחיה חזותית. ואולם הסטודנטים של היום, שנקראים פעמים רבות "ילידים דיגיטליים", הם פעמים רבות צרכנים פסיבים של התרבות הוויזואלית. הם מופצצים במסרים חזותיים בחדר הכיתה ומחוצה לו, אך לא תמיד מסוגלים לפרשו כיאות או ליצור מסרים חזותיים בכוחות עצמם (Pettersson 2018).

ניתן וצריך ללמד אוריינות חזותית ממש כפי שמלמדים אוריינות מילולית ואוריינות מספרית (Elkins 2008). עם זאת, אוניברסיטאות ומכללות נוטות להזניח את התחום החזותי, פרט לחוגים ולמחלקות המתמחות בכך כגון גרפיקה, עיצוב, קולנוע, צילום ואמנויות.

כתוצאה מהמחלוקות וההבדלים בין התיאוריות וההגדרות השונות של אוריינות חזותית קשה לקבוע אילו סוגים של כישורי אוריינות זאת יש להקנות לסטודנטים כחלק מחינוכם הבסיסי.

 

שאלות המחקר

המאמר מבקש להשיב על שתי שאלות היסוד הבאות:

  1. מה פירוש הדבר להיות בעל אוריינות חזותית?
  2. מהן המיומנויות שעל אדם אורייני מבחינה חזותית לרכוש ולהדגים, במיוחד בהקשר של תקשורת רוויה באמצעים ויזואליים, טכנולוגיות דיגיטליות ומדיה חדשה?

 

מטרת המחקר

המחקר מציע רשימה של מיומנויות שעל מערכת החינוך להקנות לתלמידים על מנת שיהיו בעלי אוריינות חזותית.

 

הקשר בין שפה ויזואלית לשפה מילולית

יש קווים משותפים רבים בין שפה מילולית (כמו עברית או אנגלית) לבין שפה חזותית (סמלים, תמונות, תצלומים, אייקונים, גרפים, טבלאות). עניין זה מסביר את השימוש התכוף בביטויים האנלוגיים "קריאה חזותית" ו"כתיבה חזותית".

מיומנויות האוריינות החזותית מוגדרות פעמים רבות כך:

  1. לקרוא / לפענח / לפרש חיוויים חזותיים.
  2. לכתוב / לקודד / ליצור חיוויים חזותיים.

אנלוגיה זו, שכמובן אינה מצביעה על זהות שלמה בין שפות מילוליות לשפות חזותיות, מעודדת שימוש בביטויים כגון "אוצר מלים חזותי", "דקדוק חזותי", "תחביר חזותי" ו"רהיטות חזותית".

 

ארבעה סוגים של מיומנויות ויזואליות

אוריינות חזותית כוללת יכולות שונות זו מזו כקריאה, כתיבה, חשיבה ולימוד – כולן מיומנויות שניתן וצריך להקנות אותן באמצעות מאמץ חינוכי מערכתי, שיטתי ומכוון.

מי שרוכש יכולת זו יוכל להתבטא בחופשיות בדרכים חלופיות לדרכי ההתבטאות המילוליות.

לכישורים אלה יש שימושים מעשיים בהקשרים רבים ומגוונים, מאינטראקציות יומיומיות ועד לתקשורת מקצועית במקום העבודה.

 

מתודה

עורך המחקר בחר ומיזג אחת-עשרה הגדרות שונות למושג אוריינות חזותית שניתנו בין השנים 1969 ל-2011. הגדרות אלה השתייכו לשתי קטגוריות:

  1. הגדרות שנוסחו ברמה כללית או טרנס-דיסציפלינארית.
  2. הגדרות שהוצעו בהקשרים ספציפיים של הוראה, לימוד ופיתוח תכניות לימודים בהשכלה הגבוהה.

תוצאותיו של מחקר זה – הרשימות של מיומנויות שונות של אוריינות חזותית – יוכלו לשמש בפיתוח תוכניות לימודים של אוריינות חזותית.

 

פיתוחם של בוגרי אוניברסיטה בעלי אוריינות חזותית

ראייה היא אחת הפעולות הטבעיות ביותר. חִברוּת ולמידה מתרחשים באמצעות התבוננות ופעולה. החוויה והתפישה שלנו את העולם סביבנו, הבחירות שאנו עושים, כמו גם העדפות ופחדים אישיים מאורגנים במידה רבה באמצעות מה שאנו רואים. עם זאת, כדי להשיג תקשורת חזותית יעילה, יש לאמן את מבטנו.

 

מיומנויות קריאה חזותית

מיומנויות הקריאה החזותית נחלקות לחמש קבוצות:

  1. פירוש, ניתוח והבנה;
  2. תפיסה חזותית;
  3. הערכה;
  4. הכרה של דקדוק ותחביר;
  5. תרגום של טקסט מילולי לטקסט חזותי.

מנעד האובייקטים החזותיים שניתן לפרשם רחב ביותר וכולל לא רק סוגים רבים של תמונות סטילס, אלא גם מה שקרוי בשם "התנהגויות נראות" (Debes 1969).

חלק מהלמידה החזותית מתרחשת באופן טבעי או באמצעות תהליכים בלתי-רשמיים של התבוננות בנורמות ובאופני התנהגות. עם זאת, חינוך רשמי נוסף נדרש כאשר מבקשים להקנות לסטודנטים את הכישורים הבאים:

  1. זיהוי חומר חזותי שעבר מניפולציה.
  2. פענוח של פרסומות – היכולת להבחין בקלות בין תוכן פרסומי או שיווקי לבין תכנים אחרים.
  3. מתן פרשנות של דימוי חזותי אשר חורגת מתיאור פשוט של מה שנראה בו.
  4. היכולת להבין וליישם הוראות חזותיות כגון הוראות להרכבה של ריהוט ותמרורי דרך.
  5. זיהוי והבנה של סימנים טעונים תרבותית או תלויי תרבות מסוימת.
  6. פיתוח אסטרטגיות להבנה ולהנאה מצורות שונות של ייצוגים אמנותיים.
  7. הערכת מידע חזותי וקבלת החלטות מושכלות בעקבות קליטתו.
  8. רכישת ידע על המרכיבים הבסיסיים של השפה החזותית: נקודה, קו, צורה, תבנית, מרחב, מרקם, אור, צבע ותנועה.
  9. תרגום מידע מילולי לדימוי חזותי.

 

מיומנויות כתיבה חזותית

כתיבה חזותית היא יכולת המאפשרת ליחידים לתקשר בצורה יעילה יותר באמצעות שימוש באמצעים חזותיים או באמצעות שילוב דימויים חזותיים בטקסט מילולי.

בהוראה של כתיבה חזותית ניתן להכשיר את הסטודנטים לבצע את הפעולות הבאות, בסדר הבא:

  1. יצירה של פריט אינפו-גרפי בודד (כגון טבלה או גרף).
  2. יצירה של סמלילים (לוגואים).
  3. מסגור וקומפוזיציה.
  4. ויזואליזציה של מחשבות ורעיונות (למשל באמצעות מצגות).

סטודנטים בעלי אוריינות חזותית יוכלו להשתמש בדימויים חזותיים באופן הולם, יעיל ואתי, תוך שהם שולטים בעקרון התחביר והסמנטיקה של צורות ויזואליות מגוונות (Felten 2008).

 

הצעה למחקר עתידי וסיכום

דרוש מחקר נוסף כדי לקבוע אילו מבין המיומנויות שנמנו לעיל על האוניברסיטה להקנות לתלמידיה - ובאיזו רמה של שליטה.

מחקרים עתידיים נוספים יוכלו ליצור שיטת הערכה של תוצרים חזותיים, לא רק למטרות מתן ציונים אלא גם כדי להדגים את חיוניותו של חינוך חזותי פורמלי ושיטתי.

כדבריו של אלקינס: "דימויים חזותיים הם עניין מרכזי בחיים שלנו, והגיעה השעה שייהפכו לעניין מרכזי גם באוניברסיטאות שלנו" (Elkins 2008).

 

ביבליוגרפיה

 

  1. Association of College and Research Libraries (ACRL). (2011). ACRL Visual Literacy Competency Standards for Higher Education. American Library Association. Retrieved from http://www.ala.org/acrl/standards/visualliteracy

[Google Scholar]

  1. Ausburn, L.J., & Ausburn, F.B. (1978). Visual literacy: Background, theory and practice. Innovations in Education & Training International, 15, 291–297. 

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D. (2001). Visual literacy: Anatomy and diagnosis(Unpublished doctoral dissertation). Bath, UK: University of Bath. 

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D. (2009). Re-viewing visual literacy in the ‘Bain d’ Images’ era. TechTrends, 53, 28–34. doi:10.1007/s11528-009-0264-z 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D., & Ericson, J. (1997). A review of the concept of visual literacy. British Journal of Educational Technology, 28, 280–291. doi:10.1111/1467-8535.00035 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D., & Pettersson, R. (2011). Toward a cohesive theory of visual literacy. Journal of Visual Literacy, 30, 1–19. doi:10.1080/23796529.2011.11674687 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Bleed, R. (2005). Visual literacy in higher education. EDUCAUSE Learning Initiative Explorations, 1, 1–11. Retrieved from https://net.educause.edu/ir/library/pdf/eli4001.pdf

[Google Scholar]

  1. Bowen, T. (2017). Assessing visual literacy: A case study of developing a rubric for identifying and applying criteria to undergraduate students learning. Teaching in Higher Education, 22, 705–719. doi:10.1080/13562517.2017.1289507 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Box, C., & Cochenaur, J. (1995). Visual literacy: What do prospective teachers need to know?. Paper presented at Imagery and Visual Literacy: Selected Readings from the Annual Conference of the International Visual Literacy Association, 26th, Tempe, AZ, October 12–16, 1994, 1–10. ERIC Document Reproduction Service No. ED 380 059. 

[Google Scholar]

  1. Braden, R.A. (1993). Twenty-five years of visual literacy research. Paper presented at Visual Literacy in the Digital Age: Selected Readings from the Annual Conference of the International Visual Literacy Association, 25th, Rochester, NY, October 13–17, 1993, 1–14. ERIC Document Reproduction Service No. ED 370 548. 

[Google Scholar]

  1. Braden, R.A., & Hortin, J.A. (1982). Identifying the theoretical foundations of visual literacy. In R.A. Braden & A.D. Walker(Eds.), Television and visual literacy. ERIC Document Reproduction Service No. ED 233 677. Bloomington, IN: International Visual Literacy Association. 

[Google Scholar]

  1. Brill, J.M., Kim, D., & Branch, R.M. (2007). Visual literacy defined – The results of a Delphi Study: Can IVLA (operationally) define visual literacy?. Journal of Visual Literacy, 27, 47–60. doi:10.1080/23796529.2007.11674645 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Brumberger, E. (2011). Visual literacy and the digital native: An examination of the millennial learner. Journal of Visual Literacy, 30, 19–46. doi:10.1080/23796529.2011.11674683 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Brumberger, E., & Northcut, K. (2013). Designing texts: Teaching visual communication. Baywood Publishing. 

[Google Scholar]

  1. Cassidy, M., & Knowlton, J. (1983). Visual literacy: A failed metaphor? Educational Communication and Technology, 31, 67–90. doi:10.1007/BF02766724 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Chauvin, B.A. (2003). Visual or media literacy?. Journal of Visual Literacy,33(1), 38–42. doi:10.1080/23796529.2003.11674596 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Considine, D.M. (1986). Visual literacy and children’s books: An integrated approach. School Library Journal, 38, –42. 

[Google Scholar]

  1. Debes, J.L. (1969). The loom of visual literacy: An overview. Audiovisual Instruction, 14, 25–27. 

[Google Scholar]

  1. Elkins, J. (2008). Introduction: The concept of visual literacy and its limitations. In J. Elkins (ed.), Visual literacy, 1–9. New York: Routledge. 

[Google Scholar]

  1. Emanuel, R., Baker, K., & Challons-Lipton, S. (2014). The ‘Cultural Image Literacy Assessment’: One hundred images every American should know. The Journal of American Culture, 37, 404–418. doi:10.1111/jacc.12271 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Emanuel, R., Baker, K., & Challons-Lipton, S. (2016). Images every American should know: Developing the ‘Cultural Image Literacy Assessment-USA’. Journal of Visual Literacy, 35, 215–236. doi:10.1080/1051144X.2016.1278089 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Ervine, M.D. (2016). Visual literacy in instructional design programs. Journal of Visual Literacy, 35, 104–113. doi:10.1080/1051144X.2016.1270630 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Felten, P. (2008). Visual literacy. Change, 40, 60–64. doi:10.3200/CHNG.40.6.60-64 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Fransecky, R.B., & Debes, J.L. (1972). Visual literacy: A way to learn — a way to teach. Washington, DC: Association for Educational Communications and Technology. 

[Google Scholar]

  1. Griffin, M. (2008). Visual competence and media literacy: Can one exist without the other?. Visual Studies, 23, 113–129. doi:10.1080/14725860802276255 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Hattwig, D., Bussert, K., Medaille, A., & Burgess, J. (2013). Visual Literacy Standards in Higher Education: New opportunities for libraries and student learning. Portal: Libraries and the Academy, 13, 61–89. doi:10.1353/pla.2013.0008 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Hortin, J.A. (1984). Visual literacy and visual thinking. In L. Burbank & D. Pett (Eds.) Contributions to the study of visual literacy. IVLA. 

[Google Scholar]

  1. Kędra, J. (2016). Interpretation of journalistic photographs as an instrument of visual literacy education(Doctoral dissertation, Jyväskylä Studies in Humanities 297, Finland: University of Jyväskylä). Retrieved from http://urn.fi/URN:ISBN:978-951-39-6796-3

[Google Scholar]

  1. Little, D., Felten, P., & Berry, C. (Eds.). (2015). Looking and learning: Visual literacy across the disciplines. San Francisco, CA: Jossey-Bass. 

[Google Scholar]

  1. Metros, S.E., & Woolsey, K. (2006). Visual literacy: An institutional imperative. EDUCASE Review, 41, 80–81. Retrieved from https://er.educause.edu/∼/media/files/article-downloads/erm0638.pdf

[Google Scholar]

  1. Müller, M.G. (2008). Visual competence: A new paradigm for studying visuals in the social sciences?. Visual Studies, 23, 101–112. doi:10.1080/14725860802276248 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Pettersson, R. (1993). Visual information (2nd ed.). Englewood Cliffs, NJ: Educational Technology Publications. 

[Google Scholar]

  1. Pettersson, R. (2018). Information design — Image design. Tullinge: Institute for Infology. 

[Google Scholar]

  1. Prensky, M. (2001). Digital natives, digital immigrants. On the Horizon, 9, 1–6. doi:10.1108/10748120110424816 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Provenzo, Jr., E.F., Goodwin, A., Lipsky, M., & Sharpe, S. (2011). Introduction: Literacy for the 21st century. In E.F. Provenzo, Jr., A. Goodwin, M. Lipsky & S. Sharpe (Eds.) Multiliteracies: Beyond Text and the Written Word. Charlotte, NC: Information Age Publishing. 

[Google Scholar]

  1. Riddle, J. (2009). Engaging the eye generation: Visual literacy strategies for the K-5 classroom. Portland, ME: Stenhouse Publishers. 

[Google Scholar]

  1. Serafini, F. (2014). Reading the visual: An introduction to teaching multimodal literacy. New York (NY): Teachers College Press. 

[Google Scholar]

  1. Spalter, A.M., & van Dam, A. (2008). Digital visual literacy. Theory into Practice, 47, (pp. xix–xxv). doi:10.1080/00405840801992256 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Wagner, E., & Schönau, D. (Eds.) (2016). Common European Framework of Reference for Visual Literacy – Prototype. Münster: Waxmann. 

[Google Scholar]

 

 

מה דעתך?

 

  1. Association of College and Research Libraries (ACRL). (2011). ACRL Visual Literacy Competency Standards for Higher Education. American Library Association. Retrieved from http://www.ala.org/acrl/standards/visualliteracy

[Google Scholar]

  1. Ausburn, L.J., & Ausburn, F.B. (1978). Visual literacy: Background, theory and practice. Innovations in Education & Training International, 15, 291–297. 

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D. (2001). Visual literacy: Anatomy and diagnosis(Unpublished doctoral dissertation). Bath, UK: University of Bath. 

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D. (2009). Re-viewing visual literacy in the ‘Bain d’ Images’ era. TechTrends, 53, 28–34. doi:10.1007/s11528-009-0264-z 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D., & Ericson, J. (1997). A review of the concept of visual literacy. British Journal of Educational Technology, 28, 280–291. doi:10.1111/1467-8535.00035 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Avgerinou, M.D., & Pettersson, R. (2011). Toward a cohesive theory of visual literacy. Journal of Visual Literacy, 30, 1–19. doi:10.1080/23796529.2011.11674687 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Bleed, R. (2005). Visual literacy in higher education. EDUCAUSE Learning Initiative Explorations, 1, 1–11. Retrieved from https://net.educause.edu/ir/library/pdf/eli4001.pdf

[Google Scholar]

  1. Bowen, T. (2017). Assessing visual literacy: A case study of developing a rubric for identifying and applying criteria to undergraduate students learning. Teaching in Higher Education, 22, 705–719. doi:10.1080/13562517.2017.1289507 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Box, C., & Cochenaur, J. (1995). Visual literacy: What do prospective teachers need to know?. Paper presented at Imagery and Visual Literacy: Selected Readings from the Annual Conference of the International Visual Literacy Association, 26th, Tempe, AZ, October 12–16, 1994, 1–10. ERIC Document Reproduction Service No. ED 380 059. 

[Google Scholar]

  1. Braden, R.A. (1993). Twenty-five years of visual literacy research. Paper presented at Visual Literacy in the Digital Age: Selected Readings from the Annual Conference of the International Visual Literacy Association, 25th, Rochester, NY, October 13–17, 1993, 1–14. ERIC Document Reproduction Service No. ED 370 548. 

[Google Scholar]

  1. Braden, R.A., & Hortin, J.A. (1982). Identifying the theoretical foundations of visual literacy. In R.A. Braden & A.D. Walker(Eds.), Television and visual literacy. ERIC Document Reproduction Service No. ED 233 677. Bloomington, IN: International Visual Literacy Association. 

[Google Scholar]

  1. Brill, J.M., Kim, D., & Branch, R.M. (2007). Visual literacy defined – The results of a Delphi Study: Can IVLA (operationally) define visual literacy?. Journal of Visual Literacy, 27, 47–60. doi:10.1080/23796529.2007.11674645 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Brumberger, E. (2011). Visual literacy and the digital native: An examination of the millennial learner. Journal of Visual Literacy, 30, 19–46. doi:10.1080/23796529.2011.11674683 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Brumberger, E., & Northcut, K. (2013). Designing texts: Teaching visual communication. Baywood Publishing. 

[Google Scholar]

  1. Cassidy, M., & Knowlton, J. (1983). Visual literacy: A failed metaphor? Educational Communication and Technology, 31, 67–90. doi:10.1007/BF02766724 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Chauvin, B.A. (2003). Visual or media literacy?. Journal of Visual Literacy,33(1), 38–42. doi:10.1080/23796529.2003.11674596 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Considine, D.M. (1986). Visual literacy and children’s books: An integrated approach. School Library Journal, 38, –42. 

[Google Scholar]

  1. Debes, J.L. (1969). The loom of visual literacy: An overview. Audiovisual Instruction, 14, 25–27. 

[Google Scholar]

  1. Elkins, J. (2008). Introduction: The concept of visual literacy and its limitations. In J. Elkins (ed.), Visual literacy, 1–9. New York: Routledge. 

[Google Scholar]

  1. Emanuel, R., Baker, K., & Challons-Lipton, S. (2014). The ‘Cultural Image Literacy Assessment’: One hundred images every American should know. The Journal of American Culture, 37, 404–418. doi:10.1111/jacc.12271 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Emanuel, R., Baker, K., & Challons-Lipton, S. (2016). Images every American should know: Developing the ‘Cultural Image Literacy Assessment-USA’. Journal of Visual Literacy, 35, 215–236. doi:10.1080/1051144X.2016.1278089 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Ervine, M.D. (2016). Visual literacy in instructional design programs. Journal of Visual Literacy, 35, 104–113. doi:10.1080/1051144X.2016.1270630 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Felten, P. (2008). Visual literacy. Change, 40, 60–64. doi:10.3200/CHNG.40.6.60-64 

[Taylor & Francis Online]

[Google Scholar]

  1. Fransecky, R.B., & Debes, J.L. (1972). Visual literacy: A way to learn — a way to teach. Washington, DC: Association for Educational Communications and Technology. 

[Google Scholar]

  1. Griffin, M. (2008). Visual competence and media literacy: Can one exist without the other?. Visual Studies, 23, 113–129. doi:10.1080/14725860802276255 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Hattwig, D., Bussert, K., Medaille, A., & Burgess, J. (2013). Visual Literacy Standards in Higher Education: New opportunities for libraries and student learning. Portal: Libraries and the Academy, 13, 61–89. doi:10.1353/pla.2013.0008 

[Crossref][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Hortin, J.A. (1984). Visual literacy and visual thinking. In L. Burbank & D. Pett (Eds.) Contributions to the study of visual literacy. IVLA. 

[Google Scholar]

  1. Kędra, J. (2016). Interpretation of journalistic photographs as an instrument of visual literacy education(Doctoral dissertation, Jyväskylä Studies in Humanities 297, Finland: University of Jyväskylä). Retrieved from http://urn.fi/URN:ISBN:978-951-39-6796-3

[Google Scholar]

  1. Little, D., Felten, P., & Berry, C. (Eds.). (2015). Looking and learning: Visual literacy across the disciplines. San Francisco, CA: Jossey-Bass. 

[Google Scholar]

  1. Metros, S.E., & Woolsey, K. (2006). Visual literacy: An institutional imperative. EDUCASE Review, 41, 80–81. Retrieved from https://er.educause.edu/∼/media/files/article-downloads/erm0638.pdf

[Google Scholar]

  1. Müller, M.G. (2008). Visual competence: A new paradigm for studying visuals in the social sciences?. Visual Studies, 23, 101–112. doi:10.1080/14725860802276248 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Pettersson, R. (1993). Visual information (2nd ed.). Englewood Cliffs, NJ: Educational Technology Publications. 

[Google Scholar]

  1. Pettersson, R. (2018). Information design — Image design. Tullinge: Institute for Infology. 

[Google Scholar]

  1. Prensky, M. (2001). Digital natives, digital immigrants. On the Horizon, 9, 1–6. doi:10.1108/10748120110424816 

[Crossref]

[Google Scholar]

  1. Provenzo, Jr., E.F., Goodwin, A., Lipsky, M., & Sharpe, S. (2011). Introduction: Literacy for the 21st century. In E.F. Provenzo, Jr., A. Goodwin, M. Lipsky & S. Sharpe (Eds.) Multiliteracies: Beyond Text and the Written Word. Charlotte, NC: Information Age Publishing. 

[Google Scholar]

  1. Riddle, J. (2009). Engaging the eye generation: Visual literacy strategies for the K-5 classroom. Portland, ME: Stenhouse Publishers. 

[Google Scholar]

  1. Serafini, F. (2014). Reading the visual: An introduction to teaching multimodal literacy. New York (NY): Teachers College Press. 

[Google Scholar]

  1. Spalter, A.M., & van Dam, A. (2008). Digital visual literacy. Theory into Practice, 47, (pp. xix–xxv). doi:10.1080/00405840801992256 

[Taylor & Francis Online][Web of Science ®]

[Google Scholar]

  1. Wagner, E., & Schönau, D. (Eds.) (2016). Common European Framework of Reference for Visual Literacy – Prototype. Münster: Waxmann. 

[Google Scholar]

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?