מה ניתן ללמוד מהערכת הישגים תהליכית?

מקור וקרדיט:
ליבמן, ציפי. " מה ניתן ללמוד מהערכת הישגים תהליכית? " בתוך: קשתי, יצחק (עורך). הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרופסור אריה לוי ז"ל. הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2009. ע"ע 123-146 .
 
מאמר זה עוסק בהערכת הישגים ממוקדת-תהליך של סטודנטים בקורס לסטטיסטיקה תיאורית במכללה להוראה. המסגרת הקונספטואלית של המאמר מעוגנת בגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, המציעה דרך הוראה אשר מעניקה לסטודנטים את ההזדמנות לבנות לעצמם משמעות. תפיסה זו של הלמידה מחייבת גם דרכי הוראה תואמות, אשר הולמות את רוח ההערכה החלופית ומזמינות את הלומד להתמודד עם משימות מורכבות ולתפקד ברמה של חשיבה עילית.
 
המאמר מתאר את תהליך ההערכה האותנטית ששולבו במהלך הוראת הקורס, שכללו ביצוע שוטף של תרגילים שבהם ניתחו הסטודנטים נתוני–אמת אשר הם עצמם אספו, ודיון בממצאים שעלו בעקבות הניתוחים הסטטיסטיים, אך מוקד המאמר הוא ההשלכות וההשתמעויות שיש להערכת הישגים תהליכית בכל הקשור לפוטנציאל הגלום בה לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים.
 
למאמר ארבעה חלקים: החלק הראשון סוקר בקצרה את הגישה הקונסטרוקטיביסטית ואת זיקתה להוראה, להערכה וללמידה, החלק השני מתמקד בחשיבותו של גורם ההקשר ובזיקתו ללמידה. החלק השלישי והעיקרי של העבודה מוקדש לתיאור הליכי ההערכה החלופית, ובו יוצגו דוגמות לתובנות שעלו במהלך הוראת הקורס. החלק האחרון מסכם את המאמר ודן בהשלכותיו.
 
דיון/סיכום
 
המאמר הנוכחי מסכם התנסות בשיטת הוראה המשלבת מרכיב של הערכה חלופית במהלך הוראת קורס בסטטיסטיקה תיאורית במכללה להכשרת מורים.
בחינת הספרות המקצועית שעסקה בנושא של הוראת הסטטיסטיקה בעשרים השנים האחרונות מלמדת על אכזבה גדולה. הספרות המקצועית גדושה בהערות על סטודנטים שאינם משיגים הבנה נאותה של בסיסיים ביותר, ואשר אינם מסוגלים ליישם את מה שלמדו גם לאחר הוראה אינטנסיבית, וכן על כך שרבים מהמושגים הנלמדים נשארים מופשטים ומרוחקים משימוש מעשי רלוונטי. על דרך ההוראה המסורתית של הקורסים בסטטיסטיקה נמתחה ביקורת רבה בשל כישלונה להביא לכך שהסטודנטים יבינו לעומקם את המושגים והעקרונות שלמדו, על מנת שיוכלו ליישם אותם בסיטואציות חדשות. כמו כן, הואשמה דרך ההוראה המסורתית בכך שהשניאה את המקצוע על הסטודנטים והובילה אותם למסקנה כי סטטיסטיקה היא מקצוע מתמטי קשה,. מיותר ולא רלוונטי. פרדוקסאלית אף יותר היא העובדה שבמוסדות להשכלה גבוהה, אשר מוגדרים כחברות ליצירת ידע, שלטת עדיין הגישה הרואה בהוראה-למידה תהליך של מסירה והעברה של ידע.
 
 לאור עקרונות קונסטרוקטיביסטיים, המאמר הנוכחי מציע לבחון את הפוטנציאל הטמון בהתנסות צנועה בהטמעה של דרכי הוראה-הערכה אחרות התומכות בהפיכת הסטודנט לשותף פעיל יותר, אשר מעורב בתהליך הלמידה וההערכה שלו.
 
ההחלטה לשלב מרכיב של הערכה באמצעות ביצוע תרגילים תוך חקירת נתונים אמיתיים שהסטודנטים אספו נבעה מן האמונה כי למידה הינה מסע של התפתחות אישית. תפיסה זו תקפה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתחום אקדמי שימושי דוגמת סטטיסטיקה תיאורית, שמטרתו לאפשר לסטודנטים לסכם מחקרים עצמאיים תוך שימוש מושכל בכלים סטטיסטיים. כלים אלו ישרתו אותם בעתיד כמורים, ויתרמו גם לאלה שיבחרו בהמשך לימודים גבוהים.
 
אם נסכם בקצרה את ההשלכות העולות מן ההתנסות הזו, ניתן לומר כי לסטודנטים שנדרשו לתרגל את חומר הלימוד תוך עיסוק בנתונים אמיתיים שהם עצמם אספו ניתנה הזדמנות לחוות, אף אם בקנה מידה מצומצם, משהו בחדוות הגילוי שיש בחקירת נתונים. דרך הערכה זו, אשר שילבה תרגול של הנושאים הנלמדים בתנאי המציאות, אפשרה לסטודנטים להבין לשם מה מנתחים נתונים.
 
יתר על כן, מאמרה של ד"ר ציפי ליבמן  מתאר כיצד יצרה דרך הוראה-הערכה זו תנאים שבהם יכלו סטודנטים לגלות כי תיאור נתונים אינו מרשם אחיד לכל סדרת נתונים, אלא פעולה מורכבת המחייבת גמישות מחשבתית, אינטגרציה של הנלמד והשקעת חשיבה יצירתית. בעקבות השילוב של מרכיבי הערכה חלופית, התאפשר לסטודנטים בקבוצות –לימוד אלה לתפקד כמעין חוקרים, ולפיכך כיוצרי ידע, ולא רק כקולטי ידע.
 
 במאמר הנוכחי נעשה ניסיון להדגים את הפוטנציאל הטמון בשילוב של מרכיבי הערכה חלופית במהלך הוראת סטטיסטיקה בכל הקשור לשיפור הלמידה המשמעותית של הסטודנטים, והוא אינו עוסק בהיבטים של הערכת התרגילים וציינונם. מחברת המאמר, ד"ר ציפי ליבמן, התרשמה כי על אף המאמץ הנדרש, רוב הסטודנטים גילו מעורבות וביצעו את התרגילים כיאות, והביעו בדרך כלל שביעות רצון מדרך למידה זו. על פי עדותם של המתרגלים והמורים, ציינו הסטודנטים לא אחת כי הם חשים שהתפתחו באופן אישי ורכשו ידע שיוכלו להשתמש בו בעתיד.
 
התברר כי ההטמעה של מרכיב ההערכה החלופית השפיעה על מהלך השיעורים, והמורים נתבעו להתייחס לשאלות ולדוגמות שעלו מתוך תרגילי הסטודנטים, להיענות לדרישות הסטודנטים, לאלתר ולהוכיח גמישות.
המורים העידו כי התנסות הייתה מאתגרת ומלהיבה עבורם, אך בה-בעת גם תובענית ביותר. אחת המסקנות העולות מהתנסות חלופית זו היא שעל-מנת שהמורים יוכלו "להמריא" עם דרכי הוראה-הערכה חלופיות ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהן, דרוש גם שינוי של תפיסות, אמונות והרגלי עבודה, וכן רצון להשקיע בשיפור ההוראה.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?