מה מקדם את הלמידה מרחוק?: תפיסות סטודנטים לגבי מרכיבי האפקטיביות בלמידה מרחוק

:מקור

Reisetter , Marcy and Greg Boris. "What works: Students Perceptions of Effective Elements in Online learning,  Quarterly Review of  Distance ( Education , Winter 2004  (vol. 5, no. 4 

 הלמידה מרחוק בעולם הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, במיוחד אמורים הדברים לגבי אוניברסיטאות ומכללות. סקרים מלמדים כי מכללות ואוניברסיטאות רבות נמצאות במרוץ מהיר לפיתוח מערכות למידה מרחוק בקמפוסים (Navarro & Shoemaker, 2000 ). יותר ויותר מרצים ואנשי חינוך מתחילים להאמין כי בעקבות שינויים והתאמות ניתן יהיה להפוך את הלמידה מרחוק לאפקטיבית באותה מידה כמו הלמידה המסורתית (Burch, 2001 ). השאלה היא, כמובן, מה הם סוגי השינויים וההתאמות הנדרשים להפיכת הלמידה מרחוק לאפקטיבית כמו הלמידה המסורתי?

המצדדים בלמידה מרחוק מאמינים כי השינוי צריך להיות בכיוון של הוראה יחידנית באינטרנט העונה על צרכי הלומד הייחודיים תוך הדגשת ערכים של מחויבות עצמית ללמידה  ויכולת ויסות–עצמי (Navarro & Shoemaker, 2000). הם מאמינים כי השיפורים צריכים להתבסס יותר ויותר על למידה קונסטרוקטיבסטית (Constructivist theory ) כי היא מעודדת יצירת משמעות אישית לכל לומד.

המבקרים, לעומת זאת, מצביעים על חסכים באינטראקציות אמיתיות בלמידה המתוקשבת, ביטול הקול הפנימי  של הלומד והתבססות על פדגוגיה מכאנית בערוצי ההעברה של הלמידה מרחוק (Navarro & Shoemaker, 2000).

מאחר שמגמת ההתקדמות של הלמידה מרחוק היא בלתי נמנעת, חשוב כיום כי אוניברסיטאות ומכללות ישקלו באופן מעמיק ומתוך מחשבה תחילה כיצד לענות על הדרישות הגדלות ללמידה מרחוק מבלי להתפשר לגבי איכות הלמידה (Lindner , Dooley , & Murphy , 2001). לא מעט מחקרים התמודדו עם חקר בעיית איכות הלמידה מרחוק תוך ניסיון לזהות טיפוסים שונים של לומדים מתוקשבים (Garrison, 2003 ; Leasure et al ,2000) או ניסיון לזהות את המקום והשפעת השליטה הפנימית של הלומד על מאמצי הלמידה ויעילותה (Navarro & Shoemaker, 2000).

למרות שממצאי המחקרים על יעילות הלמידה המתוקשבת הם מעורבים לכאן ולכאן, מרביתם מצאו שאין הבדלים מובהקים בין תוצאות הלמידה של הלומד המקוון לבין אלו של הלומד המסורתי (Allen , Bourhis, Burrell, & Mabry, 2002 ; Leasure , et al , 2000 ; Navarro & Shoemaker, 2000; Neuhauser, 2002  ׁ). לאור חוסר בהירות זו, חשוב לזהות יותר לעומק את מאפייני הלומד המתוקשב והצרכים שלו אשר מילויים יהפכו אותו ללומד מתוקשב מצליח. חשוב לקבל תמונה ברורה יותר על אופי התנסויות הלמידה המצביות בקורסים מתוקשבים המשפיעות על הצלחת הלומד. חשוב לזהות את האילוצים האמיתיים בערוצי הלמידה מרחוק כדי להגביר את פוטנציאל הלמידה של הלומד המתוקשב בלמידה מרחוק.

אוכלוסיית המחקר

המחקר באוניברסיטת דרום-דקוטה נערך ע"י ביה"ס לחינוך שם. אוכלוסיית הלומדים היו תלמידי תואר שני לחינוך שלמדו בקורסים מבוססי למידה מרחוק בלבד. כל הלומדים היו מפוזרים באזורים המרוחקים לפחות 50 ק"מ מהקמפוס המרכזי. 7 מורים מתוקשבים נטלו חלק במחקר, כאשר כל אחד מהם חייב את כל הלומדים אצלו בקורס להשתתף בניסוי ולענות על השאלונים והסקרים. סה"כ השתתפו 59 סטודנטים. 6 קורסים היו בתחומי המינהל החינוכי ואחד בתחומי שיטות המחקר.

שאלות המחקר

אילו סטודנטים לומדים בקורסים בלמידה מרחוק ומדוע ? אילו תכונות ומאפיינים של הקורס תומכים בלמידה מרחוק? מה מכביד על הלמידה מרחוק בקורס? אילו משאבי למידה הם הכי יעילים בלמידה מרחוק ומה תדירות השימוש בהם? כיצד מעריכים התלמידים את למידתם בקרס המתוקשב, את המורה המתוקשב, את התמיכה הטכנית ואת המיומנויות שלהם בלמידה מתוקשבת?

כלי מחקר

צוות החוקר גיבש שאלון מקיף ומעמיק, תוך התבססות על הספרות המחקרית וגם על הניסיון המצטבר של המורים המתוקשבים. כל פריטי השאלון מוחשבו וניתן היה לענות עליהם ONLINE. סה"כ 94 פריטי מידע, לרבות שאלות הנוגעות להרכב דמוגראפי של המשתתפים. השאלון חולק לנושאי משנה וכלל גם שאלות פתוחות (Open-Ended Questions)  לקראת סיום.

הקורסים הועברו במערכת הטכנולוגית ללמידה מתוקשבת מסוג WEBCT.

ממצאים ודיון

תשובות הסטודנטים לגבי הסיבות להצטרפותם לקורסים בלמידה מרחוק תואמות את הספרות המחקרית. כל הסטודנטים הצביעו על נגישות גבוהה, נוחות וגמישות כגורמים עיקריים להצטרפותם לקורסים Navarro & Shoemaker, 2000; Bickle & Carroll, 2003) Cooper , 2001 ).

למרות שהחוקרים ציפו כי קשיים טכנולוגיים יהיו מקור לתסכול לפחות לגבי חלק מהלומדים, התברר כי רק מעט מאד חוו קשיים טכניים. התמיכה הטכנית ענתה במלואה על הציפיות של הסטודנטים. המסקנה היא שהלומדים כיום בקורסים מתוקשבים כבר הגיעו לרמת שליטה טכנולוגית נאותה גם אם בתחילת הקורס הביעו דאגה מכך (Lim, 2001).

שוב, בתאימות לספרות המחקרית, נתגלתה שביעות רצון של הסטודנטים לגבי ההתנסויות שלהם בלמידה מרחוק. הם האמינו שהצליחו לכסות את התכנים והיו בטוחים שהלמידה במערכת המתוקשבת מסוגWEBCT  אפשרה להם זאת באותה מידה כמו קורס מסורתי באוניברסיטה. עם זאת, רבים טענו כי היו מעדיפים קורס מסורתי במקרה שהדבר היה אפשרי מבחינת התנאים. תגובות אלו תואמות את הספרות המחקרית כפי שנבדקה ע"י עורכי המחקר (Allen , Bourhis , Burrell & Mabry, 2002 ; Neuhauser,2002 ׂ).

הסטודנטים הדגישו גם את חשיבות הלמידה העצמית שלהם והאחריות האישית כגורמי הצלחה בלמידה מרחוק. הם היו מודעים לציפיות מהם בלמידה מתוקשבת ולהליכים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בציפיות אלו. הם היו מודעים לחשיבות של הסתמכות עצמית יותר מאשר להסתמכות על עמיתיהם הלומדים ועל המורים. הם הצביעו על גורם ניהול הזמן שלהם כגורם קריטי להצלחת הלמידה, כל ממצאים האלו נמצאים בהלימה מלאה לספרות המחקרית שנבדקה (Cooper, 2001;Leasure et al , 2000; Navarro & Shoemaker,2000 ).

שני גורמים ברורים הקשורים לתכנון הקורס המתוקשב ונתמכים ע"י הספרות המחקרית נמצאו גם כאן כתורמים להצלחת הקורס המתוקשב. הגורם הראשון הוא הקוהרנטיות של תכנון הקורס המתוקשב, כלומר, הציפיות הברורות מהלומדים, קלות הניווט וההליכים החד-משמעיים לשימוש באתר. עם זאת, הסטודנטים פחות התרשמו מהאלמנטים הגראפיים והויזואליים המרהיבים באתר הקורס ויותר מהפשטות, הבהירות והשימושיות של האתר (Billings et al , 2001 ׂ).

הגורם השני להצלחת הקורס היה הנוכחות האישית והנימה האישית של המרצה בלמידה מרחוק (Moore , 2002 ; Tu & Mcisaac , 2002). למרות שהמשתתפים לא ניהול באופן תדיר אינטראקציות עם המרצה בחדרי הפורום או הצ'אט המקוונים או בדוא"ל, הרי נוכחותו של המורה כפי שבא לידי במהלך הקורס קיבלה מבחינתם משנה חשיבות. ככל שהסטודנטים יכלו להתרשם יותר מביטוי האישיות של המורה המקוון בקורס כך התחזק הקשר שלהם לקורס המתוקשב. דוגמאות אישיות, סיפורים, תגובות בפורום והסברים מקדימים של המורה המתוקשב זכו להערכה רבה והשפיעו מאד על הצלחת הלמידה. בהקשר זה, גם משובים פרטניים של המורה המתוקשב לגבי מטלות שונות של הסטודנטים זכו להערכה רבה על ידי הלומדים. גם קישור לאתר האישי של המרצה ולקורות החיים שלו תרמו, לפי השקפת הסטודנטים, להערכה שלהם את המורה המתוקשב. הסטודנטים מחפשים דרכים להזדהות עם המורה המתוקשב וכל אלמנט שיכול תרום לכך נמצא כמועיל מאד. לסיכום, בהלימה עם ממצאי המחקר של  (Moore and Thompson, (1977 נמצא כי מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (לדוגמא: Ccarabajal, Lapointe , & Gunawardena, 2003 ; Goldman et al , 1999; Hall 2002 ; Rovai , 2001 ).

 מאחר והחוקרים של המחקר הנוכחי ורבים אחרים האמינו, מאז ומתמיד, בחשיבות האינטראקציות של לומדים עמיתים היה קשה להם לפרש את הממצאים הסותרים. הם מסבירים כי ללומדים בקורס מתוקשב יש מטרות שונות לגבי הלמידה שלהם. הם דבר ראשון מתעניינים באופן היעיל שהם יכולים להשתלט על החומר ופחות בדינאמיקה של הקהילה הלומדת. מסתבר הסטודנטים שבחרו ללמוד בלמידה מרחוק מייחסים פחות חשיבות לצד החברתי של הלמידה כי מרביתם אנשים עובדים עם אחריות רבה לעבודה, ולמסגרות המשפחה. הם מעריכים את הצורך בלמידה עצמית , אך סבורים כי ההשתתפות הפעילה בקהילה הלומדת ובפורומים תבוא על חשבון הלמידה העצמית. לכן, המימד של שיתוף פעולה ואינטראקציות עם עמיתים פחות חשוב מבחינתם.

לפחות ברמה הפילוסופית-חינוכית , מאמינים חוקרים רבים בחשיבות של מימד הקהילה הלומדת והם בטאו זאת במאמרים, בעבודות מחקר ובספרים, אך המציאות בשטח כפי שהתגלתה במחקר זה מלמדת כי האינטראקציה הקבוצתית הרבה פחות חשובה מבחינת הלומדים. נדרשים כאן מחקרים נוספים אשר יוכלו לבדוק לעומק מה הגורמים לצפיות נמוכות אלו של הסטודנטים לגבי קהילת הלומדים והקשר ביניהם.

 ביבליוגראפיה

 

Allen , M., Bourhis , J. Burrel , N. Mabry, E. (2002). Comparing student satisfaction with distance education to traditional classrooms in higher education : A  meta-analysis, " American Journal of Distance Education, 16 (2) , pp. 83-97 .

Bickle, M.C. & Carroll, J.C (2003). Checklist for quality online instruction: Outcomes for Learners , The professor , and the Institution, College Student Journal , 37 (2) , pp. 208-215 .

Burch, R.O (2001) . Effective web design and core communication issues: the missing components in web-based distance education, Journal of Educational Multimedia and Hypermedia , 10 (4) , pp. 357-367 .

Billings , D.M. Connors , U.R. & Skiba , D.J.(2001) . Benchmarking best practices in web-based nursing courses , Advances in Nursing Science, 23 (3) , pp. 41-53.

Carabajal, K. Lapointe, D. & Gunawardena, c.n (2003) . Group development in online learning communities, in M.G. Moore & W.G Anderson (Eds). Handbook of Distance Education (pp. 217-234) . Mahwah, NJ : Erlbaum.

Cooper , l.W. (2001). "A comparison  of online and traditional computer applications classes," Technological  Horizons in Education, 28 (8) . pp. 52-58.

Garrison, D.R. (2003) . Self-directed learning and distance education, in M.G. Moore  & W.G. Anderson (Eds). Handbook of distance education (pp. 161-168) , Mahwah, NJ: Erlbaum.

Goldman , S.R.  Williams , S.M. Sherwood , R.D. Hasselbring, T.S. & cognition and technology group at Vanderblit. (1999). Technology for teaching and learning with understanding : A primer . Nashville, TN: Vanderbilt university .

Leasure , A.R. Davis, L. & Thievon, S.L. (2000), Comparison  of student outcomes and preferences in traditional vs. World Wide Wweb-based baccalaureate nursing research course , Journal of Nursing Education, 39 (4) , pp. 149-154.

Lim , C.K.  (2001) . "Computer self-efficacy , academic self concept, and  other predictors of satisfaction and future participation of adult distance learners, American Journal of Distance Education, 15 (2) , pp. 25-40.

Lindner, J.R. Dooley, K.E. & Murphy , T. H. (2001). Differences in competencies between doctoral students on-campus and at a distance, " American Journal of Distance Education , 15 (2) , pp. 25-40 .

Moore , M.G. (2002). "Editorial: what does research say about the learners using computer-mediated communication in distance learning ? American Journal  of Distance Education, 16 (2) , pp. 61-64.

Moore , M.G. & Thompson, M.M. (1997). The effects of distance learning : a summary of the literature, University Park: Pennsylvania State University.

Navarro, P. & Shoemaker , J. (2000). Performance and perceptions of distance learners in cyberspace , American Journal of Distance Education, 14(2) , pp. 15-35.

Neuhauser , C. (2002) . Learning style and effectiveness of online and face-to-face instruction, American Journal of Distance Education, 16 (2) , pp. 99-113 .

Rovai , A. P. (2001). Building classroom community at a distance : A case study , Educational  Technology Research and Development , 49(4) , pp. 33-49.

Tu, C.H. & Mcisaac, M. (2002). "The relationship of social presence and interaction in online classes, " American Journal of Distance Education, 16(3) , pp. 131-150 .

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?