ליצור שפה משותפת בין שדה ומכללה

יהודית ברק, מלכה גורודצקי וחיה הדרי. "ליצור שפה משותפת בין שדה ומכללה" , בתוך :  שיתוף חינוכי פעיל: סיפור של הכשרת מורים , עורכות: ד"ר יהודית ברק, ד"ר אריאלה גדרון, הוצאת תמה , מכון מופ"ת 2009 . ע"ע 235-255.
 
הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) חוקר תהליך בניית מרחב חדש של עשייה ושל למידה בין מכללה ובתי ספר. זהו מחקר רפלקטיבי- אנליטי המתבונן בתהליך עבודה משותף של צוות המכללה ומורים מבית הספר הניסויי מקיף ג' בב"ש. כותבות הפרק, ד"ר יהודית ברק , פרופסור מלכה גורודצקי וחיה הדרי בוחנות תהליך של מעבר מהתנסות ( פרקטיקום ) מסורתית של סטודנטים בבית הספר , לעבודה במסגרת של שותפות דינאמית השוברת גבולות מסורתיים בין אקדמיה לשדה. במבט לאחור מגדירות הכותבות מודל שותפות שהן מכנות אותו מודל הספר ( edge culture ) לטענתן , מודל זה מאפשר ליצור שפה משותפת בין האקדמיה לבין השדה, ומעודד תהליכי התחדשות בכל אחת מקהילות המוצא.
 
 
השותפות המתוארת בפרק זה בין בית הספר הניסויי תיכון מקיף ג' לבין תכנית שח"ף להכשרת מורים , היא שותפות המבוססת על בנייתה של קהילה המגדירה מרחב פעולה חדש ומשותף לשתי התרבויות. המחברות מציעות את המטפורה "סְפָר אקולוגי-תרבותי" (( edge culture כמסגרת קונספטואלית שונה ליצירת השיח ולהבניית שותפויות בין האקדמיה לבין בתי הספר.
אזורי סְפָר אקולוגיים הם אזורים על קו התפר שבין בתי גידול שונים ובהם אפשר למצוא מאפיינים של בתי הגידול המקוריים , ביחד עם מאפיינים ספציפיים ומבחינים , המעניקים לאזור הסְפָר זהות ייחודית משלו . המושג "אזורי סְפָר" משמש כמטפורה מסבירה בתחום המחקר-החברתי-תרבותי. אזורים אלה הם אזורי מפגש בין-תרבותי בין אנשים , בין רעיונות או בין ארגונים, והם מאופיינים בגיוון ובשונות הנובעים מעצם המפגש ומסוגי האינטראקציות המתרחשות בו . אזורי סְפָר אלה מעשירים את "ההון התרבותי" של החברות המעורבות בהיותם ניזונים ממפגש הידע והחוכמה של כל אחת מתרבויות המוצא ומהאינטגרציה הנוצרת ביניהן. הרווח הנוצר כתוצאה מן המפגש הבין-תרבותי יכול לבוא לידי ביטוי בסוגי האינטראקציות , בהפריה הדדית ובסינרגיה המתהווה בין התרבויות. לתהליכים אלה , המוגדרים כאפקט הסְפָר (edge effect) יש השפעה בכיוון של העלאת הגמישות ויכולת ההשתנות וההסתגלות של כל אחת מתרבויות המוצא.
 
שימוש מטפורי ברוח דומה עושה ונגר ( Wenger , 1988 ) בבואו לנתח את משמעותם של תהליכי  למידה בקהילות של עשייה. ונגר ניגש לניתוח תהליכי למידה ארגוניים דרך בירור המושגים של מרחב וגבולות . בדיונו , מתייחס ונגר להבחנות שבין חוץ ופנים וכמו כן הוא בוחן גם את משמעות ההבדל שבין מרכז ושוליים. מושג השוליים ( periphery) שמציע ונגר, מתייחס לאזור הקצה של הקהילה ויש אפוא דמיון לבין המשמעות של אזור הסְפָר האקולוגי. השוליים , כאזור קצה של הקהילה , חדירים להשפעות חיצוניות אשר אינן בהכרח בתחום הקונסנזוס. בשוליים יש אפשרות להתהוות של אינטראקציות אשר אינן קיימות בליבת הקהילה. עם זאת, מאחר שאזור זה עדיין מוגדר כחלק מהקהילה , הוא מאפשר זרימה של הנעשה בקצוות , מן הקצוות אל הליבה.
 אזור השוליים יכול להיות בולם זעזועים ( buffer) למצטרפים חדשים מכיוון שהוא מאפשר תהליכי למידה שאינם מאיימים. אזור זה מעניק הזדמנות לחוות דרכים שונות של השתתפות לא-קבועה, אבל עם זאת לגיטימית , בקהילות שונות והוא נקודת מוצא יעילה ללמידה קונסטרוקטיבית. בדברו על השוליים מתייחס ונגר בדרך כלל למעגל החיצוני של קהילת עשייה ספציפית . הדיון שלו אינו עוסק בהרחבה במשמעות המפגש בין קהילות עשייה שונות . ונגר נותן לנו כלים להבין את משמעותה של קהילת עשייה פורייה . תנאים אלה , על פי ונגר , הם :
 
שותפות בעשייה- החיים של קהילת עשייה נטווים תוך כדי העשייה ומוגדרים באמצעות האינטראקציות הקיימות בה. היווצרות קהילה חדשה המבוססת על עשייה משותפת , מבנה את הרצף שבין הקהילות ופותחת אפשרויות לכניסה ולהצטרפות. נוצר מרחב חדש אשר יכול להיות מוגדר באמצעות מבנים ותהליכים השונים מאלה המקובלים בכל אחת מקהילות המקור. קהילה חדשה זו יכולה לעצב קודים סמויים או גלויים – אשר השלכותיהן יכולות לפרוץ מעבר למרחבים הספציפיים שמתוכם יצאו.
 
הדברות על משמעויות – השותפים הבאים לשותפות מביאים איתם דפוסי חשיבה ודפוסי עשייה המשמשים מקור למתח מתמיד, אשר בעצם מצית ומזין את השיח המתמשך. כדי שתיווצר אינטראקציה ויהיה תהליך למידה משמעותי , צריך להיווצר במרחב החדש שיח של שותפים. קשרים אלה נרקמים תוך כבוד הדדי של המשתתפים והכרה של כל אחד בניסיון המשמעותי וביכולות של השותף לקראת הבניית משהו חדש. השונות בניסיון וביכולת של הקהילות החוברות לתהליך, צריכה להיות כזו שתאפשר משיכה הדדית ביניהן.  צריכה להיות מידה מסוימת של התאמה ( קומפטיבליות) באשר לשפה , להנחות ולמטרות. זהו תהליך למידה שיתופי היוצר תובנות חדשות אשר יש להן השלכות על חשיבת השותפים ועשייתם .
 
הפרק מתאר את בניית  מרחב הסְפָר בין תכנית שח"ף לבין בית הספר מקיף ג' , מתאר תהליך המתחיל מהתפיסה המסורתית של ה-PDS כמסגרת המכניסה את הסטודנטים ואת צוות המכללה לקהילה הבית ספרית ומזמינה אותם להיות שותפים פריפריאליים  במסגרות שונות של העשייה הקיימת. בהמשך מתפתח התהליך ליצירה של מרחב סְפָר חדש הנבנה במשותף בידי שתי הקהילות ומשפיע על ליבת העשייה בהן. סיפור הקשר בין תכנית שח"ף לבית הספר מקיף ג' יכול לשמש מקור ללמידה על התהליכים הדדיים של התפתחות העשויים להתרחש בשיתוף פעולה פורה בין שתי הקהילות . הפרק הנוכחי מתאר את המאפיינים שאפשרו תהליך שיתופי קונסטרוקטיבי , את "אבני הנגף" שהתגלו בתהליך ודרכי התמודדות עמן לקראת הצמחת למידה ושינויים בשתי הקהילות המעורבות.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?