מלכה גורודצקי
מיון:
5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    המאמר מציג את תהליך היעשותה של מורה מינורית – מורה אוטונומית המבטאת את מאווייה ורגשותיה ונמצאת בתהליך מתמשך של צמיחה והִשתנות בעבודתה החינוכית בכיתה. תהליך הצמיחה המתואר במאמר התרחש בהקשר של למידה בקורס התנסותי, פתוח ונוודי באופיו; קורס זה התקיים בשנת הלימודים תשע"א במסגרת תכנית הלימודים לתואר שני בחינוך (למידה והוראה) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. ההבניה של מרחב הלמידה התבססה על מאפיינים של אזור סְפָר חינוכי; באזור כזה הצמיחה נובעת מההתרחשויות, והשיח אינו "ניתן לצפייה מראש" אלא תלוי בדינמיקה של האינטראקציות בין השותפים במרחב הלמידה. מתן לגיטימציה והבעת הערכה למורה המינורית עולים בקנה אחד עם הקריאה של ספרות המחקר "לצלול" אל מורכבות הפרט המחפש אחַר הפרטי והייחודי, וזאת בניגוד לחקר הקונפורמי המתמקד בהכללות ובהבניית היררכיות (מלכה גורודצקי, איטו דהן).

  • לינק

    הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) מציג את מאפייני תכנית שח"ף . תכנית שח"ף של מכללת קיי מתבססת על תפיסת הוראה המדגישה את תהליך העשייה של המורה , הנובע מן הקונטקסט הייחודי של בית הספר ומוכתב על ידיו. בניגוד לגישות מסורתיות יותר , המדגישות את חשיבות הידע התיאורטי ועוסקות בשאלות מסוג " מה המורה צריך לדעת"? תכנית שח"ף מעמידה במרכז את השאלה " " מה המורה צריך להיות"? בהתאם לגישה זו הלמידה לקראת הוראה יוצאת מן העשייה עצמה וחוזרת אליה דרך מעגלים של חקר ופרשנות. בדרך זו מותווה תהליך יצירת הידע הפרקטי – חכמת המעשה של המורה. תפיסה מקצועית זו מעוגנת בהבנה האריסטוטלית של חכמת המעשה שאינה רואה בהוראה מקצוע יישומי הנגזר מתיאוריות , אלא מקצוע המבוסס על ידע פרקטי – דרכי פעולה תלויות הקשר הנלמדות תוך התנסות ולמידה של העשייה .

  • לינק

    הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) חוקר תהליך בניית מרחב חדש של עשייה ושל למידה בין מכללה ובתי ספר. זהו מחקר רפלקטיבי- אנליטי המתבונן בתהליך עבודה משותף של צוות המכללה ומורים מבית הספר הניסויי מקיף ג' בב"ש. כותבות הפרק, ד"ר יהודית ברק , פרופסור מלכה גורודצקי וחיה הדרי בוחנות תהליך של מעבר מהתנסות ( פרקטיקום ) מסורתית של סטודנטים בבית הספר , לעבודה במסגרת של שותפות דינאמית השוברת גבולות מסורתיים בין אקדמיה לשדה. במבט לאחור מגדירות הכותבות מודל שותפות שהן מכנות אותו מודל הסְפָר ( edge culture ) לטענתן , מודל זה מאפשר ליצור שפה משותפת בין האקדמיה לבין השדה, ומעודד תהליכי התחדשות בכל אחת מקהילות המוצא.

  • סיכום

    יש להעמיד במוקד העשייה של מערכת החינוך את הפיתוח של פותרי בעיות אוטונומיים, וזאת בניגוד למצב כיום. תהליכי למידה אלו יכולים להתקיים בסביבה של פדגוגיה המושתתת על עקרונות אלו והמעלה דרכים מעשיות למימוש ואף תומכת בהן. בפדגוגיה של פתרון-בעיות מוטיב מרכזי הוא הקונטקסט – ההקשר האישי, החברתי והתרבותי שבו צומחות הבעיות ולגביו הפתרונות האפשריים ישימים. הקשר זה מכתיב כיווני חשיבה מסוימים, ולצד זאת מתפתח ומשתנה בעצמו עם תהליך הלמידה – כלומר, תוך תהליך יצירת הידע החדש. בשל מרכזיותו של מושג הקונטקסט, בגלוי או בסמוי, מובהר משמעותו לגבי פדגוגיה קונטקסטואלית, כמשלימה או כמחליפה את התפיסה החינוכית השלטת כפי שהיא באה לידי ביטוי במרבית בתי הספר. ההצעה הייחודית של המחברת היא התווית פדגוגיה שונה מזו הקיימת בבית הספר היום. פדגוגיה זו צריכה להיות רגישה למובנים השונים של מהות הלמידה ולטבעו רב הפנים של הידע. הפדגוגיה שמציעה פרופסור מלכה גורודצקי היא פדגוגיה קונטקסטואלית המשלבת את ממדי הפרט, החברה והתרבות הכללית, ואשר פותחה במסגרת פרויקט שחמ"ט בדרום הארץ. מטרת הפרויקט הייתה להציע דרך חלופית ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות חקר בעיות חברתיות אמיתיות בעלות עניין ומשמעות לקבוצת לומדים (מלכה גורודצקי)

  • לינק

    ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין