להיות מורה חכם ב"כיתה חכמה": הערכת התפתחות מקצועית של עובדי הוראה לקראת שילוב לוחות אינטראקטיביים בבתי ספר

למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים  מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים.
עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור - פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה  עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי,  אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם.  בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש במגוון גישות פדגוגיות, כולל פעילויות רבות של הבניית ידע בגישה הקונסטרוקטיביסטית. המשתתפים תפקדו יותר כמנחים המספקים "פיגומים" ללמידה מאשר כמעבירי ידע ללומדים.  הלמידה במליאה התרחשה כמחצית מזמן השיעורים והושלמה בלמידה יחידנית ובלמידה בקבוצות קטנות. הממצאים הראו כי  המורים ( עובדי ההוראה) ידעו ליישם היטב כללים לעיצוב דיגיטאלי וכללים להעברת מסר מולטימדיה הוראתי תוך הימנעות מיצירת עומס קוגניטיבי.

מילות מפתח: לוח אינטראקטיבי, "לוח חכם", מחוון להערכת שיעור ב"כיתה
חכמה", למידת