כאשר תלמידים בביה"ס מפתחים בעצמם חקר-רשת ( Webquest)

מקור:
 
 
 
מורים שהתנסו בפיתוח חקרשת (Webquests) הגיעו למסקנה כי יש מקום לצורת הפעלה שונה של חקר-רשת בבתי הספר. במקום שמורים יעסקו בפיתוח יחידות חקרשת ניתן להעביר חלק מן התמודדות ביצירת מתווה חקר הרשת לתלמידים עצמם.
המשימות של פיתוח ויצירת חקר-רשת שונות לחלוטין מהמשימות של פעילות חקר רשת על יסוד תבנית מוכנה. מפתחי חקר הרשת מתמודדים בצורה יצירתית עם שילוב גרפיקה, עיבוד מידע, תכנון וקישור לאתר אינטרנט מתאימים תוך התייחסות לבעיות מאתגרות מחיי יום יום. מפתח חקר הרשת צריך גם להכיר את אוכלוסיית היעד לה הוא מכין את המתווה. במילים אחרות, יוצר חקר הרשת הופך תוך כדי ההתמודדות להיות בעצמו מורה המחפש דרכים לשכנע, לאתגר ולמקד מידע.
מומחי הפדגוגיה מאמינים היום יותר מתמיד כי חשוב לאפשר לתלמידים ללמוד ולהתמודד בסביבות מורכבות (Spiro, Coulson, Feltovich, & Anderson , 1994) והשילוב של סביבות מידע ממוחשבות באינטרנט יש בו כדי לחזק התמודדות זו. על מנת להיות מעורבים בפעילות חקר כזו חשוב לאתגר את התלמידים ללא יצירת תסכול (Csikszentmihayi, 1990 ). אנו יודעים כיום כי הצלחת פרויקט הטמעת חקר-רשת תלוי במטלות מתוכננות היטב של מרכיבי חקר הרשת שיש בהם כדי לאתגר התלמידים מבלי שנגרום להם תסכול.
כך לדוגמא, מדווחים מורים אמריקאיים כי במסגרת פרויקט חקר הרשת השנתי נדרשו תלמידים הלומדים כימיה להפיק פרויקט חקר רשת בתחום המדע (בנושאי אנרגיה גרעינית בעולמנו). התלמידים נדרשו לאתר נושא מוגדר כלשהו הקשור לאנרגיה גרעינית שעליו ניתן למצוא תכנים טובים ומעניינים באינטרנט. המורה הנחה את קבוצת התלמידים בתהליך התחלתי של סיעור מוחין בנושאי אנרגיה גרעינית.
לאחר מכן חולקו התלמידים לצוותים של 5-6 איש על מנת ליצור את חקר-הרשת הספציפי. נעשתה חלוקת תפקידים בכל צוות באופן שאחד התלמידים הפך להיות אחראי להפקה הטכנית ואחרים על איסוף המידע או עיבודו. התלמידים עבדו על יצירת חקר הרשת במעבדת המחשבים של ביה"ס עם הנחייה ראשונית של המורה ובהמשך באופן יותר עצמאי.
ההערכה של הפרויקט קיבלה משקל משמעותי בהערכה הכוללת והוחלט כי ההערכה על התוצר הסופי והתהליך יהיו 30% מהציון של התלמידים בקורס הכימיה. יתר מזאת, התלמידים עצמם היו מעורבים ביצירת מחוון ההערכה של חקר הרשת על בסיס עקרונות מקובלים של מחווני הערכה לחקר-רשת.
עוד הוחלט כי התלמידים יציגו בסוף התהליך את עבודות חקר הרשת שיצרו בפני סטודנטים לחינוך ופרחי הוראה באוניברסיטה השכנה. על מנת להכין את התלמידים הם עברו סדנה קצרה אשר במהלכה למדו לנתח דגמים של חקרי-רשת (Webquests ) קיימים, כלומר הם למדו להכיר את המבנה האופייני של חקר רשת ולהיחשף לגדמים שונים ומגוונים של חקרי רשת.
על מנת להבנות את פעילות החקר של התלמידים הוחלט לנקוט באסטרטגיית ההוראה הכוללת את השלבים המחייבים הבאים:
א.איסוף מידע
ב.ארגון המידע על פי תבניות משמעותיות
ג.  שימוש בכלים טכנולוגיים על מנת להציג ולהעביר את הידע לעמיתים
 מפתח התפיסה הפדגוגית: Caverly, 2000.  
 בהתאם לכך, בשלב ראשון למדו התלמידים כיצד לאסוף מידע באינטרנט וכיצד להעריך באופן ביקורתי מקורות מידע שנאספו באינטרנט ובמאגרי מידע. המיומנויות המידעניות של איסוף וניתוח מקורות מידע חשובות מאד במהלך יצירת ה-Webquest והמורים למדו להפעיל מערכת שיקולים הנוגעת לאיכות מקורות המידע. בכל צוות מונה תלמיד אשר היה אחראי על פעולות איסוף המידע.
 בשלב השני למדו התלמידים כיצד לארגן את הממצאים על פי קטגוריות ועל פי מיפוי נושאי תוך היעזרות בכלי עזר כגון מעבדי תמלילים ותוכנות למיפוי נושאי (Inspiration למשל)
 בשלב הצגה נדרשו התלמידים לארגן את הממצאים ואת השלבים במצגת PPT  בצורה מקצועית ומשכנעת. כאמור, הם נדרשו להציג את המצגות בפני סטודנטים ופרחי הוראה באוניברסיטה ומכאן שרמת האתגר וההתרגשות הנלוות היו גבוהים. התלמידים נדרשו למקד את הממצאים ולקשור היטב בין התהליכים על מנת לשכנע את קהל היעד.
 
 היתרונות של התהליך: התלמידים הפיקו תועלת רבה מתהליך יצירת ה- Webquest, הם למדו באופן יישומי ומדעי עקרונות של תכנון, יסודות של מידענות ומיומנויות של הפקה בכלל והפקה גראפית בפרט. מבחינת התלמידים הייתה כאן התמודדות אינטלקטואלית עם נושאים בינתחומיים ועם תחומי ידע חדשניים, התמודדות אשר יצרה מוטיבציה רבה אצלם. הם למדו לעבוד בצוות בהיערכות של למידת עמיתים, הם למדו כיצד להשתמש בכלים טכנולוגים מתקדמים לגרפיקה ולבניית אתרים וגם השכילו להבין כיצד מתכננים ומבצעים פרויקט מורכב.
 
Csikszentmihalyi, M. (1990). Flow. Cambridge: Cambridge University Press.
Csikszentmihalyi, M. (1997). Apsychology for the third millennium. Cambridge: Cambridge UniversityPress.
 
Caverly, D.C., Collins, T., DeMarais, L., Otte, G., & Thomas, P. (2000). Bridging the GAP between information and knowledge: Integrating technology into developmental education. In D. B. Lundell & J. L. Higbee (Ed.) Proceedings from the 1st intentional meeting on future directions in developmental education (pp. 34-36). Minneapolis, MN: Center for Research on Developmental Education and Urban Literacy, University of Minnesota.
 
עוד בנושא:
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?