חשיבה מחדש על הכשרת מורים בעידן ה- VUCA: כישורים חברתיים-רגשיים של סטודנטים להוראה במהלך משבר הקורונה

Hadar, L. L.,  Ergas, O., Alpert, B., and Ariav, T. (2020). Rethinking Teacher Education in a VUCA World: Student Teachers’ Social-emotional Competencies during the Covid-19 Crisis. European Journal of Teacher Education 43 (4): 573–586

 

העידן הנוכחי, המכונה עידן ה-VUCA, מאופיין בשינויים גדולים ומהירים (Volatility), אי ודאות (Uncertainty), מורכבות (Complexity) ועמימות (Ambiguity). מסמכי המדיניות של OECD ואונסק"ו הדגישו את הצורך להכין את התלמידים לחיים בתנאים אלה, תוך הדגשת החשיבות של כישורים חברתיים ורגשיים. כישורים חברתיים-רגשיים כוללים מודעות עצמית, ויסות עצמי, מודעות חברתית, מיומנויות תקשורת, אמפתיה וקבלת החלטות שקולה, והם קריטיים לתחושת רווחה נפשית כמו גם ליכולת התמודדות עם תנאים מורכבים. התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באיזו מידה תוכנית הלימודים להכשרת מורים מציידת את המורים לעתיד בכישורים החברתיים והרגשיים שהם אמורים לגלם כמורים ואשר נחוצים להם בהתמודדות עם נסיבות אלה. ספציפית, המחקר בדק באיזו מידה הסטודנטים יכלו להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה, כפי שנבדק מנקודת מבטם ומנקודת המבט של מורי המורים המלמדים אותם.

משתתפי המחקר היו 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים במכללה להכשרת מורים במרכז הארץ.

איסוף הנתונים נערך בסוף חודש אפריל 2020 (5-4 שבועות אחרי פרוץ המגפה בישראל) ונעשה באמצעות שלושה כלים איכותניים:

  1. שאלון פתוח שבו הסטודנטים התבקשו לכתוב על חוויית הלמידה שלהם (למשל, תיאור רגשות ואתגרים) בקורסים שהפכו למקוונים.
  2. שאלון פתוח שבו מורי המורים התבקשו לתאר את ההשפעה של מגפת הקורונה על ההוראה שלהם, וכן לכתוב התייחסות לאופן ההשפעה של המגפה על הלמידה של הסטודנטים שלהם.
  3. ראיון עומק חצי מובנה עם 16 ממורי המורים. כל מורה מורים תיאר את ההוראה שלו ואת הלמידה של הסטודנטים שלו במהלך המגפה.

 

ממצאים

נקודת המבט של הסטודנטים

תגובות הסטודנטים התייחסו להיבטים רבים של הנסיבות, כולל דאגה למשפחותיהם, טיפול בילדים קטנים, דאגות כלכליות וקשיים טכנולוגיים. בתגובות הסטודנטים ניתן היה לזהות את מאפייני ה- VUCA:

  1. התמודדות עם שינויים רבים ומהירים: הסטודנטים דיווחו על קבלת הודעות מרובות מהמכללה הנוגעות להיבטים שונים של הלמידה, אשר הגבירו את תחושות הלחץ, החרדה וחוסר השליטה.
  2. התמודדות עם אי ודאות: הסטודנטים סיפרו על תחושת אי הודאות שלהם לגבי ההתנסות המעשית בהוראה בשנה העוקבת וכן חשש שלא יוכלו לסיים את חובות הלימודים בזמן.
  3. התמודדות עם מורכבות: הסטודנטים דיווחו על עומס מוגבר בזירות החיים השונות: בלימודים, בפגישות עבודה, בהתנסות בהוראה ובחיי המשפחה.
  4. התמודדות עם עמימות: הסטודנטים דיווחו על אי בהירות, על בלבול, ועל הצורך שלהם לסנן הודעות רבות שהתקבלו מהמכללה ולבדוק את מידת הרלוונטיות שלהן.

נקודת המבט של מורי המורים

המורים חשו את הלחץ של הסטודנטים. האופן שמורי המורים תיארו את ההתמודדות של הסטודנטים תאם את מה שעלה מהסטודנטים עצמם. מורי המורים סיפרו על שינויים שערכו בקורסים: מעבר ממיקוד בנושא הלמידה אל עבר דאגה לרווחת הסטודנטים, התמקדות בהיבטים חברתיים-רגשיים, מתן תשומת לב אישית, הרגעה וצמצום דרישות הקורס. הקשר האישי בין מרצים לסטודנטים הפך ליותר בולט בתקופת הקורונה.

 

סיכום

ממצאי המחקר מלמדים על כך שמורים לעתיד התקשו באופן מהותי להתמודד עם תנאי ה-VUCA בעת משבר הקורונה. הם לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?