התפתחות מקצועית הממוקדת בסטנדרטים חדשים

Allen, D. C, Penuel, W.R. (2015). Studying teachers' sensemaking to investigate teachers' responses to professional development focused on new standards, Journal of Teacher Education, 66(2), 136-149.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות.

מסגרת מושגית - Sensemaking - הדרך שבה אנשים בונים משמעות להתנסויותיהם – בחינת תהליכים של sensemaking מאפשרת לנתח כיצד שחקנים מקומיים בונים משמעויות ממגוון של מסרים, לעתים סותרים, שמעמידים בפניהם בסביבת העבודה שלהם. "בניית משמעות" היא הדרך שבה אנשים מבנים (construct) את הבלתי-ידוע להם במסגרות ארגוניות כמו בתי ספר. הם עושים זאת כדי לפתור מצבים של אי-בהירות וחוסר-בטחון בסביבת העבודה במיוחד בתקופות של הכנסת שינוי. מקורות לאי-בהירות עשויים להיות מטרות סותרות, פרדוקסים, משאבים מוגבלים, אי-הבנה של תפיסות תפקיד ותחומי אחריות או העדר קני-מידה לשיפוט הצלחה של פעולה. חוסר ביטחון נוצר כשאנשים אינם מבינים כיצד היבטים שונים של מערכת צפויים להשתנות, מהי ההשפעה הפוטנציאלית של שינוי על מערכת או מהן התגובות האפשריות הפתוחות בפניהם. "בניית משמעות" מושפעת גם מנוכחות ממשית או מרומזת של אחרים או מידיעה שאחרים יצטרכו לאשר את המשמעויות הנבנות. חוקרים השתמשו בבחינת תהליכים של "בניית משמעות" כדי להבין תגובות מורים להחלטות מדיניות או לתוכניות חדשות ואת השפעותיהם על הוראה. בניית משמעויות של רפורמות במדעים (הוראה מבוססת-סטנדרטים למשל) ע"י מורים למדעים נמצאה במחקרים שונים, כנובעת מתפיסתם את מידת הנגישות לחומרים קוריקולריים חדשים ומידת התמיכה לשימוש בהם שהם מקבלים (Coburn, 2004, Penuel et al., 2013, Penuel et al., 2011).

על המחקר: א) הנחת הכותבים: "בניית משמעות" מהווה מסגרת שימושית במיוחד לניתוח תגובות מורים למסרים חדשים על הוראה ולמידה שהועמדו בפניהם במסגרת של התפתחות מקצועית בהקשר של הכנסת רפורמה בהוראת מדעים; ב) שאלות המחקר: (1) מהם המקורות המרכזיים לאי-בהירות והעדר-ביטחון שעימם מתמודדים המורים במהלך ההתפתחות המקצועית ולאחריה? (2) כיצד בניית משמעות מעצבת את החלטותיהם על דרכי הוראה? ג) הממצאים נאספו לאורך 16 חודשים בקרב מורים שהשתתפו בשתי תוכניות להתפתחות מקצועית. במאמר זה מוצגים ממצאי ראיונות וניתוח חומרים/אביזרים של שלושה מורים שנאספו כעדויות לתהליכי "בניית המשמעות" על ידם.

מה נמצא במחקר?

א) על פי המחקר המורים חשו אי-בהירות וחוסר-בטחון במהלך ההשתלמות ואחריה כתוצאה מכמה גורמים שהמרכזיים שבהם היו: (1) מטרות סותרות - צורך להתמודד עם מטרות סותרות; אלה שהוצגו בתוכנית החדשה לעומת אלה שהיו משוקעות במדריכים מחוזיים ובפרוטוקולים ששמשו מנהלים להערכת ההוראה, (2) חסר בדרכי מדידה והערכה - עמידה בפני העדר דרכים תקפות לבדיקת הצלחת היישום ולמידת התלמידים ובהשוואה לדרכי ההערכה הקיימות והמוכרות; (3) חסר במשאבים הולמים ודרישות סותרות - בעיקר משאב של זמן וקצב הוראה - לביצוע התוכנית החדשה. המורים נדרשו לשקול ולחזור ולשקול דרכים לעמוד בדרישות תכנון זמן ההוראה של הנושאים במדעים כפי שדרש המחוז תוך שמירת נאמנות לתוכנית שלמדו.

ב) דרכי ה- Sensemaking - החוקרים איתרו דרכים שונות של "בניית משמעות" בקרב המורים בבואם לפתור סתירות וחוסרים אלה. המורים הסיטו/שינו את ההוראה כדי שתתאים לחזון של המסגרת החדשה להוראת מדעים כפי שהוצגה בהתפתחות המקצועית. בניית המשמעות שיקפה זאת אך ניכר התפקיד הקריטי של דרכי ניהול ההוראה הייחודיות של בית הספר בתהליך זה: מעקב צמוד של סביבת ההוראה והעדר עמיתים שותפים למהלך הגבילו את יכולת המורים לממש את מה שלמדו חרף המשמעות שהפיקו, ולעומת זאת הזדמנויות שניתנו למורים בבית הספר לבנות משמעויות יחד, איפשרו להם גישור על סתירות ותפיסות נעדרות קוהרנטיות בין ההתפתחות המקצועית לבין המחוז ובית הספר.

אף שמקובל לחשוב שרפורמות רחבות היקף כמו יישום של סטנדרטים חדשים בהוראה דורשות תיאום וקוהרנטיות בין מרכיבים שונים של מערכות החינוך, הכלים והשגרות המקובלים בבתי ספר כאמצעים להידוק הקשר בין מדיניות ומעשה (Spillane et al., 2011) עשויים להוביל לשתי תוצאות שונות: ליצירת אי-בהירות בקרב מורים, ולחלופין – לאפשר חשיבה משותפת וגישור על השונות.

השתמעות לתוכניות להתפתחות מקצועית – 1) חשוב לזמן למורים פעילויות של "למידה פעילה" ולשאוף ליצירת קוהרנטיות בין הכללי למקומי; 2) חשוב שההתפתחות המקצועית תותאם למאפיינים המקומיים כמו מידת התמיכה של מנהלים במורים, האם המורה עובד בבידוד או בשיתופיות ועוד. כדי שיהיה יישום של סטנדרטים חדשים באמצעות התפתחות מקצועית יש לקחת בחשבון את סוגי המטרות הסותרות שעומדות בפני מורים, את אי-הבהירויות שהדבר יוצר ואת הצורך לבניית מרחב של חדשנות ונטילת סיכונים. דברים אלה אינם עומדים בדרך כלל במרכז העניין של מובילי התפתחות מקצועית המתמקדים לרוב בידע תוכן או ביישום התוכנית החדשה. זה חשוב אך צריך להתייחס גם למקורות אי-הבהירות וחוסר הביטחון שהם עלולים ליצור כפי שנמצא במחקר זה.

ביבליוגרפיה

Cobb, P.A., McClain, K., Laumberg, T.S., & Dean, C. (2003). Situating teachers' instructional practices in the institutional setting of the school and district, Educational Researcher, 32(6), 13-24.
Coburn, C.E. (2004). Beyond decoupling: Rethinking the relationship between the institutional environment and the classroom, Sociology of Education, 77(3), 211-244.
Jackson, K., & Cobb, P. (2013). Coordinating professional development across contexts and role group. In M. Evans (Ed.), Teacher education and pedagogy: Theory, policy and practice (pp. 80-99). New York, NY: Cambridge University Press.
National Research Council. (2013). Next generation Science standards: For states, by states, Washington, DC: National Academies Press.
Penuel, W.R., Frank, K.A., & Krause, A, (2011). Leaders and Teachers: A social network approach to examining the effects of distributed leadership in school wide reform initiatives, in: A.J., Daly (Ed.), Social network theory and educational change, Cambridge, MA: Harvard University Press, 159-178.
Penuel, W.R., Sun, M., Frank, K.A., & Gallagher, H.A. (2013). Using Social network analysis to study how collegial interactions can augment teacher learning from external PD, PP at the AERA, San Francisco, CA.
Spillane, J. P., Parise, L. M., & Sherer, J. Z. (2011). Organizational routines as coupling mechanisms: Policy, school administration, and the technical core. American Educational Research Journal, 48(3), 586-619.

מה דעתך?

Cobb, P.A., McClain, K., Laumberg, T.S., & Dean, C. (2003). Situating teachers’ instructional practices in the institutional setting of the school and district, Educational Researcher, 32(6), 13-24. Coburn, C.E. (2004). Beyond decoupling: Rethinking the relationship between the institutional environment and the classroom, Sociology of Education, 77(3), 211-244. Jackson, K., & Cobb, P. (2013). Coordinating professional development across contexts and role group. In M. Evans (Ed.), Teacher education and pedagogy: Theory, policy and practice (pp. 80-99). New York, NY: Cambridge University Press. National Research Council. (2013). Next generation Science standards: For states, by states, Washington, DC: National Academies Press. Penuel, W.R., Frank, K.A., & Krause, A, (2011). Leaders and Teachers: A social network approach to examining the effects of distributed leadership in school wide reform initiatives, in: A.J., Daly (Ed.), Social network theory and educational change, Cambridge, MA: Harvard University Press, 159-178. Penuel, W.R., Sun, M., Frank, K.A., & Gallagher, H.A. (2013). Using Social network analysis to study how collegial interactions can augment teacher learning from external PD, PP at the AERA, San Francisco, CA. Spillane, J. P., Parise, L. M., & Sherer, J. Z. (2011). Organizational routines as coupling mechanisms: Policy, school administration, and the technical core. American Educational Research Journal, 48(3), 586-619.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?