התפתחותו של מיח"ם – מרכז יוזמות חינוכיות מתוקשבות

דודזון, ר' (2012). התפתחותו של מיח"ם – מרכז יוזמות חינוכיות מתוקשבות. בתוך א' גלסנר (עורך), "ראש החץ" ו"היד החמה" (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשוב והכשרת מורים (עמ' 35-21). תל אביב: מכון מופ"ת.

בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת.

בשלב הבא שימש מודל קיי השראה להובלת פרויקט יישומי חדש שהתקיים בשנים 1999-1998, פרויקט 'ערכות למידה מתוקשבות'. במסגרת פרויקט זה פותחו לראשונה במכללה ברשת האינטרנט אתרים תומכי למידה והדרכה. לשם ביצוע הפרויקט גויסו 12 מרצים ומדריכים פדגוגים מן המכללה, שהחלו לפתח אתרים ברשת כסביבות למידה מתוקשבות. גם פרויקט זה נתמך ומומן על ידי גף להכשרת מורים במשרד החינוך, ונערך במסגרת השתתפות של מוביליו בצוותי הפיתוח המתוקשבים של מכון מופ"ת. במסגרת זו פותחו עשרה אתרי אינטרנט, חלקם דיסציפלינריים וחלקם אינטר-דיסציפלינריים, ששימשו אחר כך את מרצי המכללה ותלמידיהם. כמו כן הוכנסו לראשונה פורומים מקוונים שפותחו על ידי מכון מופ"ת, ככלי לתקשורת בין-אישית ולמידה שיתופית מרחוק.

בקיץ 1999 הגיש מחבר הפרק הצעה לנשיא המכללה פרופ' שלמה בק להקמת מרכז חינוכי לפיתוח יוזמות מתוקשבות שיסייע ליוזמות של מרצים וסטודנטים במכללה, כמו גם לאנשי חינוך ומורים מבתי הספר. המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות (מיח"ם) החל את פעילותו במכללת קיי באוקטובר 1999 עם שני אנשי צוות. כחצי שנה לאחר הקמת מיח"ם, יצא קול קורא מטעם הוות"ת להגשת הצעות לפיתוח ולקידום ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה באמצעות טכנולוגיות התקשוב. מרכזת מדור התקשוב של המכללה, אילנה ברקאי, ומחבר הפרק הכינו הצעה משותפת. בעקבות הצעת ההצעה, שזכתה להערכה רבה ולתגובות חיוביות, הוקצו שעות לפיתוח בהיקף של כשתי משרות הוראה, ותקציב נוסף להעסקת כוח אדם לצורך הפיתוח הטכנולוגי והתמיכה הטכנולוגית במרצים ובסטודנטים. בעקבות חשיבה משותפת הוחלט כי מיח"ם יהיה המרכז לתמיכה, לפיתוח ולהובלה של הפרויקט. המרכז קיבל תמיכה של למעלה מארבעה מיליון ש"ח, בפריסה על פני כשלוש שנים.

בשנים הראשונות הייתה מרבית העבודה של הצוות הפדגוגי של מיח"ם כרוכה בליווי, בהנחיה ובמתן ייעוץ ותמיכה מקצועית ורגשית למרצי המכללה שעסקו במלאכת הפיתוח. המרצים היו עסוקים בשנים אלה בעיקר בפיתוח קורסים מתוקשבים, בהכנסת תכנים לצורך למידה, בארגון פדגוגי ודידקטי של למידה מותאמת לרשת האינטרנט (עיצוב הוראתי), ולאחר מכן בהוראה באמצעות האתרים שפיתחו. צוות מיח"ם כלל חמישה אנשים מומחים בתחום הפדגוגי-דידקטי, שהובילו את הפיתוח בשלושה אופנים: (1) ליווי אישי – ברוב המקרים בפגישות פנים אל פנים עם כל מרצה שפיתח את סביבת ההוראה המתוקשבת של הקורסים שלו; (2) ארגון והובלה של קהילה לומדת שבה השתתפו כל המרצים המעורבים בפיתוח קורסים וחומרי למידה; (3) ניהול פורומים מקוונים לליווי, לתמיכה וללמידה.

מבחינת העיצוב הטכנולוגי, העיקרון המנחה היה לשמור על גמישות והתאמה של העיצוב לדרכי הוראה שונות ומגוונות, ולאפשר מספר רב של חלופות לפיתוח סביבות הלמידה. בצוות העיצוב הטכנולוגי היו מתכנת ושני מעצבי אתרים בפלאש אשר עבדו בשיתוף מלא ויומיומי הדוק מאוד עם הצוות הפדגוגי. בתחילת שנת 2000 החל הפיתוח של מערכת ללמידה מקוונת, תוצרת עצמית של מיח"ם, שלימים תיקרא "מערכת מיח"ם". אם כן, לרשות המורים עמדו האפשרויות הבאות לפיתוח אתרים להוראה ולמידה: (1) פלטפורמה ללמידה מרחוק – פלטפורמת מיח"ם; (2) אפשרויות לפיתוח עצמאי של אתרים על ידי המורים; (3) פיתוח בעזרת מומחים לעיצוב אתרים. החדשנות העיקרית בתחום הפיתוח של מיח"ם הייתה בהכנסת מרכיבים המבוססים על שיתופיות ולמידה דיאלוגית.

עם ההתפתחות המואצת של פיתוח הקורסים המתוקשבים, והעלייה המהירה במספר הקורסים שנלמדו בסביבות מתוקשבות, חלה עלייה גם בדרישה של מרצים וסטודנטים לתמיכה טכנולוגית. בצוות התמיכה הטכנולוגית היו באותה תקופה (בשנים 2001-2000) ארבעה סטודנטים נמרצים, שיחד עם צוות העיצוב הצעירו את הגיל הממוצע של צוות מיח"ם ביותר מעשר שנים. זה יצר הווי חדש שלא היה מוכר במכללה, ואפשר התחברות טובה יותר של סטודנטים צעירים למרכז התמיכה. כך החל להתגבש הצבע הייחודי של התמיכה של מיח"ם: גישה אישית, בלתי אמצעית, ומתן מענה למגוון רחב של צרכים שונים, תמיכה המתאפיינת עד היום בתשומת לב ויחס אישי לכל פונה.

מרכיב חשוב בעשייה של המרכז היה תכנון וארגון של מסגרות ללמידה והתפתחות מקצועית, שנועדו לשלושה קהלי יעד: (1) אנשי סגל שלקחו חלק פעיל בפיתוח ובהוראה המתוקשבת, שבדרך כלל קיבלו שכר עבור הפיתוח. הם היו הגרעין הקשה של המרצים והמדריכים הפדגוגיים, ובדרך כלל גם היו בעלי מוטיבציה גבוהה לשילוב החדשנות הטכנולוגית בעבודתם; (2) קבוצה של אנשי סגל שהיו חסרי מיומנויות בסיסיות בעבודה מתוקשבת, שבדרך כלל עברו השתלמויות על ידי צוות מיח"ם שלימד אותם מיומנויות בסיסיות; (3) צוות מיח"ם עצמו, שדאג לשפר את מקצועיותו, להרחיב ולהעמיק את בסיס הידע שלו ולהתעדכן בכל החידושים הפדגוגיים והטכנולוגיים האחרונים.

בשלב מאוחר יותר גיבש צוות מיח"ם מסגרות למידה מיוחדות לאנשיו. הצוות ביקר בבתי ספר מובילים בתחום התקשוב, כמו בית ספר כרמים בראשון לציון, בתי ספר במגדל העמק וביבנה, שבהם בכיתות רבות היה לכל תלמיד מחשב נישא, וכן במרכז התקשוב של רשת אורט. הצוות נפגש עם צוותים העוסקים בהטמעה של הוראה מתוקשבת במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, וביניהם: האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת חיפה, מכון דווידסון במכון ויצמן למדע, המרכז לטכנולוגיה לימודית (מט"ח) ומכון מופ"ת. בכל המקומות האלה נפגש הצוות עם האנשים המובילים, הכיר את תפיסותיהם הפדגוגיות ואת דרך עבודתם, קיים דיאלוג מפרה, צפה בפעילויות, ולעיתים התנסה בעצמו. לסיורים הייתה גם תרומה לגיבוש החברתי של הצוות.

אחת ממסגרות הלמידה של צוותי המרצים שעסקו בפיתוח סביבות למידה ולמדו באמצעותן, הייתה הקהילה הלומדת. זו הייתה אחת הדרכים לפתוח לרווחה את דלתות מיח"ם לשאר המרצים במכללה. פיתוח הקורסים המתוקשבים נעשה בשלושה גלים מ-2001 ועד 2003. בכל שנה הצטרף גל נוסף של מרצים כמפתחים של סביבות למידה מתוקשבות. אל המרצים שעסקו בפיתוח הצטרפו מרצים נוספים שרצו לשלב סביבות מתוקשבות בהוראה שלהם. כך נוצרה הקהילה הלומדת שנפגשה פנים אל פנים מדי חודש. עם זאת, מדוח יחידת ההערכה של המכללה עולה כי מרצים רבים הביעו חוסר שביעות רצון מן הקהילה הלומדת.

הערכת עבודת מיח"ם החלה כמעט מיום הקמתו. לדעת מחבר הפרק ההערכה הייתה מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות מיח"ם. חשוב שפרויקטים ילוו בהערכה מעצבת חיצונית, ובמקרה של מיח"ם ההערכה המלווה תרמה רבות לשיפור העבודה. יחד עם זאת, הצוות בחלקו היה מסויג מן ההערכה, ולא חשב שיש בתהליך הערכה חיצוני ובתוצריו כדי לתרום במידה משמעותית לעבודת הצוות. אנשי הצוות המוביל ראו בישיבותיהם ובפגישותיהם הרבות, שכללו דיונים, משובים ולקחים שתועדו בפרוטוקולים, מעין הערכה פנימית מספיקה, וחשבו שההערכה החיצונית מיותרת.

בשנים 2003-2001 פעילות מיח"ם הייתה בשיאה. כ-40 מורים מפתחים קיבלו תגמול כספי מתקציבי משרד החינוך שיועדו לפרויקט עבור פיתוח אתרים ללמידה. צוות מיח"ם מנה 13 אנשים: 6 מרצים מסגל המכללה, שהיוו את הצוות הפדגוגי; 2 מעצבי אתרים שעיצבו את סביבת הלמידה; 4 אנשי תמיכה טכנית; ועובדת משרדית. מבחינת תוצרי העבודה, עד סוף 2013 התרחבה היריעה לכדי 100 קורסים לערך, חלקם מלווים באתרים ברשת, חלקם שילבו בין למידה מקוונת מרחוק ללמידה בכיתה, וחלקם (12 מהם) היו קורסים מקוונים באופן מלא. כ-20% מן המורים השתמשו באתרים מתוקשבים בהוראה שלהם, ובקהילה הלומדת השתתפו כעשרה אחוזים ממורי המכללה. התחושה הייתה שהסביבה המתוקשבת הפכה להיות חלק חשוב מסביבת ההוראה במכללה.

המשאבים שהוזרמו למכללה ממשרד החינוך בהחלט נתנו רוח גבית להתקדמות, אבל אז גם החלו להופיע סימנים המבשרים כוונות לקיצוצים. החשש התעצם כשהתקצוב ממשרד החינוך עמד להסתיים במתכונתו של 'הקול הקורא', ולא היה ברור אם המכללה תמשיך לתקצב את תהליכי התקשוב. בסוף 2003 התקיימו ימי היערכות של צוות מיח"ם כדי לבחון כיצד למנוע את המשבר שעלול להגיע. כשנה אחרי ימי ההיערכות החלו הצמצומים והקיצוצים להחריף. תחילה הופסק כליל תגמול המורים המפתחים, ולאחר מכן החלו צמצומים בכוח האדם של מיח"ם. ההחלטה המרכזית הייתה לצאת עם פרויקטים ועם שיתופי פעולה מחוץ למכללה ולנסות לגייס תמיכה מגורמי חוץ. אחת הדוגמאות לכך היא פרויקט "ניידע", שילוב מחשבים ניידים בתוך כיתות בתי הספר ליצירת סביבת למידה גמישה.

פרוייקט "ניידע" הוא אחד מספינות הדגל של מיח"ם בתחום המעורבות בקהילה. זהו פרויקט רב-שנתי שהחל בשנת הלימודים תשס"ו ביישובים הבדואיים חורה ולקייה במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בפריפריה, ובתוך שנה התרחב לבתי ספר וליישובים נוספים. הפרויקט נעשה בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. בנוסף, החל משנת 2002 מגיעים מדי שנה משתלמים ממדינות מתפתחות כדי ללמוד כיצד משלבים טכנולוגיה במערכת חינוך בכלל ובהכשרת מורים בפרט. הפעילות הזאת נעשית בשיתוף עם מרכז עופרי של משרד החוץ. הניסיון שאנשי מיח"ם צברו בהטמעת תקשוב בהכשרת מורים במכללה שהאוכלוסייה שלה רבת תרבותית, ובמסגרת הפעלת פרויקט "ניידע" ביישובים הבדואיים בדרום הארץ, משמש להדרכה ולהנחיית ימי העיון והסדנאות המיועדים למשתלמים אלה.

בשנת הלימודים תש"ע חל מפנה חד במדיניות התקשוב של משרד החינוך כלפי בתי הספר. במחוז דרום השתתפו 97 בתי ספר בפרויקט גדול ממדים של כיתות חכמות וכיתות מקוונות. לכל בתי הספר המשתתפים בפרויקט הוכנסו לוחות אינטראקטיביים (לוחות חכמים) ומחשבים ניידים בכמויות שאפשרו שינוי בדרכי ההוראה והלמידה. בנקודת מפנה זו נוצרה הזדמנות של ממש להביא גם לשינוי בהכשרת המורים במכללה. מיח"ם נערך עם תוכנית משלו להמשך הדרך ולקראת הגשמת החזון של היותו גוף מרכזי ומוביל בתהליכי החינוך המתרחשים בדרום הארץ. משרד החינוך אימץ את פרויקט "ניידע" כחלק מפרויקט הכיתות המקוונות שהחל לפעול במגזר הבדואי. כמו כן קיים מיח"ם השתלמויות למורים מבתי ספר המשתתפים בפרויקט, ולמורים מבתי ספר תיכוניים שמנהלים בחרו בהם להוביל את פרויקט הכיתות החכמות.

גם במכללת קיי החלו לנשב רוחות חדשות המביאות להיערכות לקראת השינויים בבתי הספר. בשנת הלימודים תש"ע הוחלפה מערכת מיח"ם במערכת למידה מקוונת חדשה ועדכנית, מערכת הקוד הפתוח של Moodle. במכללה הותקנו גם שני לוחות אינטראקטיביים המשמשים את המרצים, את המדריכים הפדגוגים ואת הסטודנטים להוראה וללמידה בסביבות מתוקשבות. שינויים אלה מפיחים רוח של תקווה בכך שפעילויות המרכז יובילו לעבר אופקים חדשים.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?