התפיסה החינוכית של "מיתרים": התמחות מורים לעבודה עם תלמידים בהדרה (Exclusion)

הסיכום מבוסס על הרצאה בכינוס "דרכי התמודדות עם בעיית האלימות בקרב ילדים ונוער" שהתקיים במכון מופ"ת.

למצגת ההרצאה - ראו קובץ מצורף מימין.

 רציונל

בשני העשורים האחרונים הצליחה מערכת החינוך בישראל לצמצם באופן ניכר את אחוז התלמידים הנושרים מבתי הספר. אולם בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה המוכרת בספרות כנשירה סמויה (school disengagement). על פי נתוני המחקר עולה כי מימדי התופעה בישראל הם גבוהים מאד (בין 18% - ל30%  מכלל התלמידים במערכת החינוך ובמסגרות נלוות , כאשר ישנם הבדלים באחוזי התלמידים בהדרה (exclusion) בין אוכלוסיית תלמידים שונות הנבדלות על רקע סוציו-אקונומי, יישובי ואתני). מדובר בתלמידים אשר באופן מנהלתי נמצאים במסגרת החינוכית והם בעלי פוטנציאל תקין. אלא שתלמידים אלה אינם מגיעים להישגים לימודיים מינימאליים, לא מקבלים מענה רלוונטי לצורכיהם מעצם שהותם במערכת, מרבים להיעדר, הצלחתם בלימודים נמוכה, מלווה אותם תחושת כישלון והם חשים ניכור כלפי בית הספר והמערכת מתקשה לקלוט את שונותם החברתית וההתנהגותית.

הצלחתם של תלמידים מודרים (excluded) תלויה ביכולות מוריהם והסביבה החינוכית הבית ספרית להובילם לתחושת הצלחה ולהישגים לימודיים וחברתיים מוכחים. ממצאי המחקרים בנושא מעידים על כך שבני הנוער עוזבים את בית הספר בגלל התנסות שלילית בתוך בית הספר. במילים אחרות תהליך הנשירה נוצר כתוצאה מיחסי גומלין בעיתיים בין התלמידים ובין צוות בית הספר (כהן נבות 2001).

עבודתם של המורים המלמדים והמחנכים את אוכלוסיית הילדים התת-משיגים מצריכה ידע רב-תחומי ומיומנויות ייחודיות רבות, אך למעשה מרביתם חסרי הכשרה ותמיכה מקצועית שיטתית. מנהלי בתי הספר אשר עובדים עם אוכלוסייה זו מתמודדים עם תופעות של משברים על רקע של חוסר גבולות, כישלונות רצופים,חולשה בסיסית בשיטות הוראה אפקטיביות המתאימות לתלמידים בסיכון ובהדרה וחוסר היענות של הסביבה לצרכים של בית הספר.

מתוך הכרה בחשיבות ההכשרה בתחום ומתוך תחושה של אחריות חברתית, קיבלה המכללה האקדמית לחינוך אורנים, החלטה אסטרטגית להיכנס באופן שיטתי ומובנה לתחום של חינוך והוראה לתלמידים בסיכון ובהדרה.

הנחת המוצא המלווה מהלך זה היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה. הקמת "מרכז מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו. "מיתרים" הוא שותפות בין מכללת אורנים לעמותת אשלים. ביסוד הקמת "מיתרים" מונחת התפיסה המשלבת בין ההכשרה הפורמאלית בתואר הראשון, לימודי המשך והתואר השני לבים ההתפתחות המקצועית לטווח ארוך, של אנשי חינוך כבעלי ידע יישומי מובחן בתחום.

מגוון התוכניות המוצע, במסגרת המרכז, מכוון לבנייה של תפיסה ערכית לצד פיתוח יכולות הוראה, הדרכה, ארגון, שיתוף פעולה, הובלה ותקשורת, לקראת למידה והתייחסות נדיבה, אמפטית ומקצועית יותר, כלפי תלמידים בסיכון ובהדרה.

התפיסה המקצועית של מרכז 'מיתרים' מבוססת על התפיסה אשר פותחה במסגרת תוכנית "סביבה חינוכית חדשה" (סח"ח), אשר פותחה בשיתוף עם ארגון הג'וינט. זו תפיסה אשר במהותה עוסקת בהתערבות בית ספרית, ומדגישה את הייחודיות של הכשרה, ליווי ותמיכה באנשי חינוך  בתוך חדר המורים. במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל  ההתערבות ל"מודל משולב". המודל  החדש  משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין, מורים, מנהלים, יועצות, מדריכים וכו'.

 התפיסה המקצועית של "מיתרים" מושתת על ארבעה מימדים:

התפתחות ברמה האישית – התפתחות אישית של המורים ובמקביל של התלמידים – היעד הוא לסייע למורים לגבש עמדות חיוביות כלפי תלמידים פגיעים לסיכון, לפתח את יכולתם האישית להתמודד עם הקשיים הכרוכים בעבודה עם התלמידים ולהרחיב את ידיעותיהם באשר לסוג הקשיים ודרכי ההתמודדות המתאימים לתלמידים מסוג זה.

המורים לומדים כי לא ניתן לעשות שינוי משמעותי בדרכי העבודה שלהם אם השינוי יישאר ברמה השכלית בלבד. שינוי משמעותי מתקבל כאשר ההתפתחות נעשית במגוון רחב של תחומים – השקפות, אמנות, עמדות חינוכיות, מחשבות והתנהגות. התנסותם  האישית של המורים בהשפעה החיובית של התרחבות  מסוג זה על חייהם המקצועיים והאישיים עוזרת להם להבין את החשיבות  של יצירת אותה התרחבות בקרב תלמידיהם.

היכרות של המורים עם הכישלונות וההצלחות שלהם, חוויות מתקופת ההתבגרות האישיות שלהם ומן האופן שבו הם מתמודדים עם מצבי סיכון , הדרה ומצוקה מאפשרת להם לבוא במגע משמעותי יותר עם הילדים שבסיכון ובהדרה. הדרך האישית שהמורים עוברים מלמדת אותם ליצור התפתחות דומה גם בקרב תלמידיהם. בעזרת המורים, לומדים התלמידים להכיר ולהבין את עצמם טוב יותר – מתי הם מצליחים ומתי הם נכשלים, מהם הקשיים שהם מתמודדים איתם בחיי היומיום, איך הם מתמודדים עם קשיים אלה ואיזה דברים הם יכולים לעשות כדי ליצור ההתמודדות טובה יותר. יכולתם של התלמידים להכיר כך את עצמם קשורה ביכולתם של המורים להיות מכוונים ומושקעים רגשית ביצירת היכרות מסוג זה.

ההתפתחות האישית נעשית באמצעות סדנאות העוסקות בהתבגרותם האישית, התמודדותם האישית עם מצבים שונים כמו מצוקה וכישלון, נחשפים למושגי יסוד בהתפתחות האנושית, היכרות עם גורמים המסכנים את ההתפתחות ומגנים עליה ועוד.
במסגרת הסדנאות לומדים המורים להשתמש בכלים מסייעים כמו: כיצד לזהות תלמידים בסיכון או פגיעים לסיכון וכיצד ליצור היכרות מעמיקה של התלמידים.

2. התפתחות ברמה הבין-אישית – התפתחות ביכולתם של המורים והתלמידים ליצור יחסים בין אישיים מצמיחים – התפתחות זו מבוססת על ההבנה שהתפתחות האדם קשורה במידה מכרעת ביכולתו ליצור יחסים משמעותיים עם הסובבים אותו. כמו שבשלבי החיים הראשונים הקשרים עם דמויות משמעותיות הינם חשובים ביותר להתפתחות – הן ברמה הפיזית  והן ברמה הנפשית, גם מאוחר יותר זקוקים ילדים לקשרים בין אישיים כדי לגדול ולהתפתח. באמצעות קשרים אלה לומדים הילדים להעריך את עצמם, מפתחים את יכולתם לתפקד ולהתמודד עם דרישות המציאות ובונים בהדרגה זהות אישית ברורה ומגובשת. הסיכון בו נמצאים תלמידים בסיכון ובהדרה או פגיעים לסיכון מתבטא בכך שמערכת הקשרים שלהם עם הוריהם או עם דמויות אחרות הקרובות להם אינה תקינה, בשל כך הם זקוקים לקשרים משמעותיים עם מבוגרים אחרים שיפצו על היעדרם של קשרים מסוג זה עם בני משפחתם. קשרים משמעותיים עם מבוגרים שאינם בני משפחה יכולים לפצות על העדר קשרים מסוג זה עם הורים ועם קרובים אחרים.

המטרה היא לסייע למורים להבין לעומק את  חשיבות תפקידם ביצירת יחסים בין אישיים משמעותיים עם תלמידיהם. דרך פיתוח יכולתם האישית של המורים ליצור יחסים בין אישיים משמעותיים עם בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה, לומדים המורים לפתח יחסים מסוג זה עם תלמידיהם. המורים לומדים מהי סוג הקרבה היוצרת צמיחה בקרב הילדים וכיצד להימנע מניכור מן הצד האחד ומקרבה ותלות מוגזמת מן הצד השני. המורים לומדים כי לא ניתן ליצור יחסים מסוג זה מבלי שיוכלו להביא את עצמם כפי שהם ליחסים ולא לחשוש מפני ההשפעה האמיתית של הקשר המתהווה עם תלמידיהם עליהם.

ההתפתחות הבין-אישית נעשית באמצעות סדנאות העוסקות ביחסים אישיים עם דמויות משמעותיות, מושגי יסוד בהתפתחות האנושית בהקשר הבין אישי ועוד.
כחלק מתהליך הלמידה, לומדים המורים להשתמש בכלים מסייעים כמו: כיצד ליצור דיאלוג חינוכי מצמיח, מיומנות של השמת גבולות, תקשורת יעילה עם המשפחה ועוד.

3 . התפתחות ברמה הלימודית –פדגוגית – כדי ליצור התפתחות משמעותית בחיי התלמידים חייבת ההתפתחות האישית והבין אישית של המורים והתלמידים לבוא לידי ביטוי מוחשי בתפקוד הלימודי של התלמידים. ההתפתחות האישית והבין אישית שעוברים המורים והתלמידים מתורגמת ליצירת דרכי הוראה מותאמות יותר לצרכי התלמידים. מורה שמכיר היטב את תלמידיו ויצר עימם קשרים עמוקים, יודע מה סוג התכנים ושיטות ההוראה להם זקוק כל תלמיד ותלמיד. המורה מקדיש זמן ומאמץ בבניית תוכניות לימודים אישיות לתלמידים הפגיעים לסיכון ומכוון לבדיקה חוזרת ונשנית של התקדמותם המעשית של התלמידים במיומנויות הלימודיות שהוגדרו כזקוקות לטיפוח.

הכלים המרכזיים שנמצאו כתומכים בפיתוח "פדגוגיה אחרת" הם: היכרות דינאמית של המורה את תלמידיו לצורך איתור צורכי  התלמידים, הגמשת מערך ההוראה והלמידה תוך התחשבות בפרופיל האישי והכיתתי של התלמידים, מיקוד בתכנים פדגוגיים מחיי הנערים כאמצעי להגברת  מעורבותם בלמידה, מיקוד בפדגוגיה ביקורתית המטפחת מודעות חברתית ופוליטית.

4. התפתחות ברמה ארגונית-מערכתית, צוותים אשר עובדים עם אוכלוסיות בסיכון ובהדרה באופן שאינו מקצועי מספיק, מתפתחים בהם תהליכים קבוצתיים אשר מנציחים את הכישלון. המשימה היא לפתח את צוות בית הספר כקבוצת למידה בעלת כוח והשפעה ויכולת ליצירת שינוי, קבוצה אשר מאמינה בעצמה ובמנהיגיה, וכקבוצה מציעה דרכים  אפקטיביות להתמודדות חדשה, בוחנת אותן, לומדת את ההשלכות ומיישמת. פיתוח הקבוצה נעשה על ידי סדנאות צוות אשר במסגרתן משולבת בד בבד התפיסה המקצועית. בית הספר כארגון , צריך להתאים  את עצמו לעבודה מקצועית עם אוכלוסייה בסיכון ובהדרה, מספר ממדים לדוגמא: הצבת כוח אדם איכותי ומיומן דווקא לאוכלוסיות החלשות, בניית מערכת שיעורים מותאמת לתוכניות האישיות הנבנות, הבניית מסגרת קבועה של למידה לחברי הצוות, התאמת חללי למידה מתאימים  לאופי הלמידה האחר, הגדרת מטרות לאנשי הצוות מותאמת לאופי העבודה, לקשיים האובייקטיבים ולרמת הישגים אפשרית בכל שלב ושלב (לדוגמא, אם קבוצת תלמידים מגיעה לכיתה י' ברמת קריאה של כיתה ד' , על בית הספר לנסח כמטרה שיפור מיומנות הקריאה קודם לכל מטרה אחרת , יש לראות במטרה זו יעד לגיטימי ובעל  ערך עבור המורים העוסקים בו).

ב"מיתרים" נבנית רשת של בתי ספר שמוריהם וצוותיהם לומדים וילמדו בתוכניות המוצעות, יקבלו הדרכה ליישום אפקטיבי של הידע הנרכש ויהיו שותפים בעיצוב המערכת הארגונית של בית הספר לבניית אלטרנטיבה של הצלחה למעגלי הסיכון.

תחומי פעולה
ב"מיתרים" שלושה תחומי פעולה מרכזיים המוצגים בנפרד אולם מתנהלים כמסגרות משולבות:
א. הכשרות
ב. ליווי הדרה והתערבות בית ספרית
ג. ניהל ופיתוח ידע

הערכה
הקמת המרכז והפעלתו מלווה בתוכנית הערכה אקדמית על בסיס פרמטרים מובחנים. הערכה מתבצעת על ידי מומחים מטעם היחידה למחקר ולהערכה באורנים בשיתוף עם צוות ההקמה. תהליך ההערכה הוא בלתי תלוי.

רפרנס
כהן-נבות מרים, אלנבוגן-פרנקוביץ שרית, ריינפלד תמר, הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער. מרץ 2001, המרכז לילדים ונוער במכון ברוקדייל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת.

מה דעתך?

    מבקשים פעילות בהנחיתכם אנא צרו איתי קשר03-6928222ענבל

    פורסמה ב 13/07/2011 ע״י ענבל שביט - עמותת המורים

    מעוניית בהתערבות חינוכית ליחידתנו ובליווי מקצועי בנושא

    פורסמה ב 11/09/2013 ע״י רחלי ברמי

    מעוניית בהתערבות חינוכית ליחידתנו ובליווי מקצועי בנושא

    פורסמה ב 11/09/2013 ע״י רחלי ברמי
    מה דעתך?