הקבלה של חוסר השלמות היא חלק מהדרך לאושר

גלילי, ת' (ינואר, 2015). "הקבלה של חוסר השלמות היא חלק מהדרך לאושר". שיחה עם ד"ר טל בן שחר. שיעור חופשי, 112, 20.

תחושה פנימית עמוקה מדריכה את ד"ר טל בן שחר, מומחה לתורת האושר. בן שחר, מרצה לפסיכולוגיה חברתית וארגונית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומחברו של רב המכר "באושר ובאושר", נוהג לספר איך בהיותו בן 24, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, חש בבהירות מכאיבה שאינו מאושר, והחליט לגלות את הסיבה לכך. "בוקר אחד ביום חורף טיפוסי בבוסטון, החלטתי שאני צריך להבין מה קורה פה", הוא מספר. "ברמה החיצונית הייתי במקום נהדר. הצלחתי בלימודים, הייתי בנבחרת הסקווש. אבל ברמה הפנימית שום דבר לא עבד".

נחוש ללמוד על עצמו ולגלות מה ימלא אותו משמעת וסיפוק, הוא נפגש עם יועצת אקדמית באוניברסיטה, ובעקבות הפגישה עבר ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה, תחומים שסבר שבהם יוכל לחקור בעצם את עצמו.

אפשר לומר שהחיפוש העצמי והחקירה הדריכו אותך בדרכך?

"בהחלט. מאוחר יותר התייחסתי לעוד שאלה לא פתורה שהיתה לי לגבי הדימוי העצמי שלי. שאלתי את עצמי, אם הכל כה נהדר – אני מצליח ברמה הבינאישית, מרוויח טוב – למה הדימוי העצמי שלי נמוך? תמיד חקרתי דברים שהיו אישיים מאוד. הדוקטורט שלי היה על הערכה עצמית. בכל מקום שבו קראתי על דימוי עצמי גבוה, הרעיון היה שדימוי עצמי בונים ברצף של הצלחות וחיזוקים. אבל היו לי שניהם. הרגשתי ש'אני בתהליך סיזיפי משופר'. כל עוד דחפתי את הסלע למעלה, הדימוי העצמי שלי עלה באופן זמני. אבל שהייתי בטופ, הייתי צריך הצלחה גדולה יותר כדי לשקם את הדימוי העצמי, ועכשיו המדרון היה תלול וחד יותר. עד שהבנתי שאני מטפס על ההר הלא נכון".

מי היה המורה הראשון שהשפיע עליך?

"המאמן שלי בסקווש השפיע עלי מאוד בגיל צעיר. הוא היה הדמות שעיצבה את עולם הרוח שלי בתחילת הדרך. שמו רמי זיו, ופרט להיותו מאמן, הוא גם פילוסוף. הוא הכיר לי את הפילוסופים אפלטון, אריסטו ואיין ראנד, ומשם כבר עברתי לאחרים. עד סוף הצבא לא קראתי ספר מעבר לספרים שהייתי צריך לבגרות. לא עניין אותי. בגיל 21 התעורר החשק. התחלתי לקרוא ולא הפסקתי".

מי מכל הפילוסופים שקראת סיפק לך את ההארה?

"יותר מכולם, איין ראנד היא זו שספריה תפסו אותי וקירבו אותי לפילוסופיה...בעקבות ספריה של ראנד התחלתי לקרוא בכתבים של הוגי דעות מהמערב והמשכתי לתורת המזרח. מלאו דזה, מגדולי הפילוסופים הסיניים, שאבתי את רעיון הקבלה של הטבע כמקור לימוד, לא רק השראה. על רצה המזלג, הוא טען שיש לקבל את המציאות וגם את הטבע האנושי. להיות אנושי זה להשלים עם תחושות כמו כאב, חרדה, קנאה. לא להילחם בהם. דיברו על זה רבים אחריו. ויקטור פרנקל, למשל, שטען שהרצון למשמעות בחיים הוא הכוח הראשוני בחיים".

איזה זרם בפסיכולוגיה השפיע עליך?

"התחברתי לפסיכולוגיה החיובית שאביה הוא מרטין סליגמן. היו שלושה מורים באוניברסיטה שהשפיעו על הכיוון שבו התפתחה הקריירה שלי, ומכולם המנטור שלי והדמות המשמעותית ביותר עבורי היה פרופ' פיליפ סטון. הוא ניחן בראש ולב גדולים ובזכותם הוא יכול היה להכיל גם עומק אינטלקטואלי, גם רוחב יריעה וגם אנושיות. כשגרתי בארה"ב הוא ממש אימץ אותי. זו היתה קירבה מעבר לשיח אטינטלקטואלי. הייתי עוזר ההוראה שלו במשך שש שנים, היינו מבלים שעות בשיחות על פסיכולוגיה, על משמעות החיים".

אתה טוען שהאושר נבנה מהנאה ומשמעות. איזה משמעות יש ברק להיות?

"האושר נבנה מכמה דברים, אבל יש חשיבות לפנאי האינטלקטואלי ולחיפוש האמיתי שהוא מאפשר. בארה"ב אנשים פנויים להתרועע ולשוחח. הם מדברים על ספורט ואקטואליה ועל אריסטו בשעות הפנאי שלהם, ועל רעיונות שונים. בישראל יש המון לחץ. גם על הילדים. חשוב שלילדים יהיה זמן ריק ולא רק זמן מסכים. אם הם משתעממים, אז לא נורא. אחרי כמה זמן, הם כבר ימצאו מה לעשות.

"במערכת החינוך בארץ, יותר מדי מעריכים הישגים. לא כיף להיכשל, אבל זה חלק בלתי נפרד מהצמיחה שתביא אותנו לחיים מלאים. והשאלה היא איך אנחנו תופשים את הכישלון. האם יש לנו פחד מכישלון; האם אנחנו מסוגלים לראות מעבר לו? הקבלה של חוסר השלמות היא חלק מהדרך לאושר".

מה קסם לך בפסיכולוגיה החיובית?

"התיאוריה של הפסיכולוגיה החיובית לא באה להחליף תיאוריה פסיכולוגית אחרת, אלא להשלים את כל מה שקדם לה, ויש יותר ויותר מטפלים שמשלבים אותה. מדובר בכלים שיכולים לעזור בתקופות קשות. הסוציולוג אהרון אנטונובסקי חקר מדוע אנשים מסוימים מתמודדים טוב יותר עם סבל. הפסיכולוגיה החיוביות בוחרת מה עובד, גם אצל ילדים – איזה נקודות חוזק יש להם. קבלה של כאב וקושי היא חלק מהעניין".

מה אם כן הטיפים שלך להשגת אושר?

"בני אדם זקוקים למטרה, משהו שידחוף אותם בדרכם הלאה, ובו בזמן הם צירים ליהנות מהדרך. איך אפשר בו בזמן להציב מטרה וגם ליהנות מהחיים? יש דברים פשוטים שאפשר לאמץ ואמרו אותם לפני: כושר גופני, למשל, גורם לתחושה טובה. אני תמיד אומר לסטודנטים שלי: תעשו כושר בתקופת בחינות, תתאמנו. פעילות גופנית גורמת לבריאות נפשית.

"דבר נוסף: מיינדפולנס – מדיטציה, אתה משיג המון ביכולת להתמקד בפעולות כמו נשימה, אכילה או תפילה. כלומר החשיבות של להתרכז במשהו אחד ולהתרכז בו; זה כולל גם את החשיבות של הפשטות – לעשות פחות ולא יותר; הרשות להיות אנושי ולא מושלם; החשיבות של הכרת הטוב. לא לקחת כמובן מאליו את מה שיש; החשיבות של מערכת תומכת: משפחה וחברים...ומכיוון אחר לגמרי, החשיבות של אמנויות בחיים".

אילו מהאמנויות גורמות לך אושר?

"מוסיקה קלאסית. אני מאוד אוהב מוסיקה. וזה עוד דבר: אם אתה מקשיב למוסיקה תתמקד בה, לא ברקע או בדרך אגב. זה עוד משהו שלמדתי מאוהד קמין [שהביא את הפילוסופיה של ראנד לישראל]. למוסיקה מקשיבים בעיניים עצומות, בסביבה נעימה ושקטה. המולטיטסקינג הוא לא תמיד דבר טוב".

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע