הערכת ההשפעה של התפתחות מקצועית: הצורך בגישה ממוקדת לומד

Earley, P., & Porritt, V. (2014). Evaluating the impact of professional development: The need for a student-focused approach, Professional Development in Education, 40(1), 112-129.

מילות מפתח: הערכה, התפתחות מקצועית

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מן המחקר של השנים האחרונות עולה שבתי ספר חסרים ניסיון, כישורים וכלים להעריך את ההשפעות של ההתפתחות המקצועית( להלן, התמק')מתמשכת על הוראה ועל למידה (Goodall, 2005, Bubb et al., 2009, Bubb & Earley, 2007, Pedder et al., 2010). לא ניתן למצוא מחקרים גם בנושא של השפעת התמק' ברמת הכיתה. חרף העובדה שקיימים מגוון של דגמים וגישות להערכת השפעה זו לא תמיד ברור באיזה דגם או גישה משתמשים בבתי-הספר (O'Brien, 2011). בספרות המחקרית ניתן למצוא סקירות המתייחסות לדגמים להערכת השפעות התמק' (Coldwell & Simkins, 2011, Bubb & Earley, 2007, Guskey, 2000), והמאמר מוסיף בעניין זה (Guskey, 2000, 2002, Porritt, 2005).

נראה שהערכת התמק' כפי שהיא מתקיימת היום מצויה בשלב שבודק רק את תגובות המשתתפים ולא מעבר לכך(למשל, למידתם, תמיכת בית הספר, השימוש בידע החדש, הישגי התלמידים ועוד). נראה שהמחקר הקיים העוסק בתרומות התמק' אפקטיבית אינו בא לידי ביטוי בפרקטיקה הממשית בבית הספר. הגישות של רוב המורים להתפתחות המקצועית הן כלעבודה קולבורטיבית או ללמידה ממחקרים או כהשתתפות פסיבית בלמידה ((Opfer et al., 2010. רוב ההשפעה לא מתרחשת מעבר לרמה אישית של מורה בודד זה או אחר וניתן למצוא רק עדויות מועטות על ההשפעה על העלאת סטנדרטים או הקטנת פערי הישגים (Earley, 2010, Timperley, 2011).

המאמר נסמך על מחקר של פרקטיקות אפקטיביות בהתפתחות מקצועית מתמשכת שנמשך 18 חודשים ונערך בשני שלבים: שלב ראשון- ניתנו מענקים ל-232 מיזמים בית ספריים של התפתחות מקצועית מתמשכת ברחבי אנגליה ועוד 670 בתי-ספר היו מעורבים וכן רשויות מקומית ומוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 232 המיזמים הנ"ל רק 68% הגישו הצעות להמשך בשלב השני וקיבלו מענקים נוספים.

מה נמצא במחקר שמתואר במאמר?

• התפתחות מקצועית אפקטיבית – ההשפעות של התפתחות מקצועית תהיינה הטובות ביותר כאשר מנהיגות התוכנית : (א) תבין כיצד התוכנית משפיעה ומשפרת: בתי ספר צריכים לפתח מנהיגות אסטרטגית ולהבין כיצד להעריך את התוכנית; ב) תנקוט גישות אסטרטגיות להתפתחות המקצועית: הצבת מטרה ברורה לפני תחילת הפעילות, הבהרת לוח זמנים להשגת המטרה ובניית פעילות ממוקדת גם בתוצרי תלמידים; ג) תשפר את איכות התוכנית ע"י כך שסגל בית הספר יקבל בעלות על הפעילות, יהיה מעורב במגוון הזדמנויות למידה, יקבל זמן לרפלקציה ולמשוב וישתף פעולה עם עמיתים.

• הבנת הערכת השפעה – הערכת השפעה מסורתית נוטה להיערך בסיומה של פעילות, אך כל התכנון הראשוני באשר להשפעה הפוטנציאלית של התפתחות מקצועית צריך להיעשות לפני תחילתה (Porritt, 2009a). חשוב לדעת איזו השפעה מצופה וכיצד תוערך השגתה. חשוב לבנות את תמונת המצב התחילית כדי שיהיה למה להשוות את המצב לאחר סיום פעילות ההתפתחות המקצועית ולבחון אם הייתה התפתחות. מה, כתוצאה מההתפתחות המקצועית, יוצר הבדל ביחס להוראה, לבית הספר ולילדים? אילו עדויות מראות לבית הספר שההתפתחות המקצועית אכן יוצרת הבדל? גישה כזו מאפשרת התאמה אפקטיבית בין מה שאובחן כצריך שיפור לבין פעילות ההתפתחות המקצועית שתופעל. ביטויי ההשפעה ייראו בהתנהגויות, עמדות, כישורים ופרקטיקות של הסגל, וכן – בהבדלים בלמידה ובהתנסויות של הילדים כתוצאה מכך.

• הבנה מקורות של עדויות ועדויות מאושרות או מבוססות - העדויות שהוצגו במהלך המחקר בדבר קו-ההתחלה וקו-ההישג נלקחו מישיבות הנהלה, תצפיות, ראיונות עם המורים, שיחות של מאמנים ודיווחים אחרים. לא היו עדויות מגובות במספרים או בנתונים אחרים שנאספו. דבר זה הקשה על הבנה אמתית של השפעת ההתנסות המקצועית במונחים של המטרות שהוצבו, ובמונחים של שיפור דרכי ההוראה ושינוי בדרכי הלמידה ובהישגי התלמידים.

לסיכום, חקרי המקרה האירו את החשיבות של המיזם המתואר. הם האירו את השינוי האמיתי בחשיבה, בעשייה ובתרבות שהושגו באמצעות עירוב בית הספר ואחרים בבחינה, בטריאנגולציה, בחקר ובהערכה של ההתפתחות המקצועית. תיעוד השיעורים שנלמדו היה בעל ערך בקידום ההתפתחות המקצועית.

יוזמות מסוג המחקר המתואר כאן מאפשרות לבתי הספר ולשותפיהם לנסות וליישם פעילויות וגישות של התפתחות מקצועית שמקדמות מורים ליצירת שינויי תרבות והוראה ומשפיעות על התפתחות לאומית בחינוך. הלקח החשוב ביותר מהפרויקט המתואר ובמיוחד מחקרי המקרה הוא שהשתמעויות אסטרטגיות מתשע הגישות שזוהו עשויות לשפר את האיכות וההשפעה הכוללות של התפתחות מקצועית ולאת הלמידה של כל התלמידים.

ביבליוגרפיה

Bubb, S., & Earley, P. (2007). Leading and managing continuing professional development, 2nd, London: Sage.
Bubb, S., et al., (2009). Engaging teachers in action research. In: P. Earley & V. Porritt (Eds.), Effective practices in continuing professional development: Lessons from schools, London: Institute of Education and TDA, Bedford Way Series, 36-47.
Coldwell, M., & Simkins, T. (2011). Levels model of continuing professional development evaluation: A grounded review and critique, Professional Development in Education, 37(1), 143-157.
Earley, P. (2010). State of the nation: A discussion of some of the project's key findings, The Curriculum Journal, 21(4), 473-483.
Goodall, J. et al., (2005). Evaluating the impact of continuing professional development, Nottingham: DCSF.
Guskey, T. (2000). Evaluating professional development, New York: Corwin Press.
O'Brien, J. (2011). The potential of continuing professional development, in: C. Chapman, et al., (Eds.), School effectiveness and improvement research: Policy and practice, London: Routledge, 106-111.
Opfer, D., et al., (2010). Benefits, status and effectiveness of CPD for teachers in England, PP to BERA conference, University of Warwick.
Pedder, D., et al., (2010). Planning and organization of CPD for teachers in England, PP to BERA conference, University of Warwick.
Porritt, V. (2005). London's learning: Developing the leadership of CPD, London: Department for Education and Skills.
Porritt, V. (2009a). Evaluating the impact of professional development, Education Journal, 116, 9-10.
Timperley, H. (2011). Realizing the power of professional learning, Maidenhead: Open University Press.