העדפות ההערכה וגישות ללמידה של סטודנטים: מהי התרומה של הערכה מעצבת?

Gijbels, D., & Dochy, F. (2006). Students' assessment preferences and approaches to learning: can formative assessment make a difference? Educational Studies, 32(4), 399-409.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: גישות ללמידה, הערכה מעצבת,

אתגר חשוב העומד בפני החינוך הוא פיתוח ויישום של פרקטיקות למידה והוראה המקדמות כישורי לומדים לרכישת ידע ולשימוש יעיל בו (Segers et al., 2003). הערכת הישגי לומדים נחשבת לגורם בעל חשיבות בעידוד לומדים לאמץ אסטרטגיות למידה המעמיקות למידה והבנה. במחקר זה בקשו הכותבים לבדוק את היחסים בין התנסות ממשית בצורות של הערכה מעצבת, העדפות ההערכה של לומדים והגישות שלהם ללמידה.

גישות עמוקות (deep) ללמידה –בגישות עמוקות הכוונה היא באופן כללי לניתוח ביקורתי של רעיונות חדשים, לקישורם למושגים ולעקרונות ידועים ולהבנה של מושגים ורעיונות לצורך פתרון בעיות. בהקשר זה חשוב להבין שאין לראות את הלומד כבעל גישה מקובעת ללמידה. המבנה של הזדמנות הלמידה הוא שמעודד לומדים לבחור בגישה מסוימת זו או אחרת.) יש מחקרים שבהם נמצא קשר חיובי בין גישות עמוקות לבין הצלחה בלימודים (Watkins,2001, Heikkila & Lonka, 2006). אולם אין בהם התייחסות להשפעה של דרכי הערכה על הלמידה (Dochy, 2005), ולא לשאלה כיצד ניתן להניע לומדים להשתמש בגישות עמוקות יותר ללמידה. יש גם לקחת בחשבון את התופעה של מעבר לומדים בין גישות שטחיות לעמוקות כדי להתאים עצמם לדרישות ההערכה של הקורסים שבהם הם לומדים (Wilson & Fowler, 2005). לכן חשוב לראות את הערכה ככלי בעל עוצמה היכול לקדם גישות ופעילויות למידה עמוקות ולא כתהליך נפרד מההוראה (Dochy & McDowell, 1997.)

תפקיד ההערכה המעצבת –הערכה מעצבת מובילה להשפעות הבאות (Sadler, 1989): הפעלה מחדש או ייצוב של כישורים או ידע קודם לפני הוספת ידע חדש, מיקוד תשומת הלב להיבטים חשובים של הנושא הנלמד, עידוד למידה פעילה, מתן הזדמנויות לתרגל כישורים ולייצב/לבסס למידה, מתן מידע ומשוב מתקן, סיוע ללומדים לעקוב אחר התקדמותם ולפתח כישורים של הערכה עצמית, הדרכת הבחירה של פעילויות למידה נוספות לחיזוק הלמידה, סיוע ללומדים לחוש תחושת הישג. שיפור יכולות ההערכה המעצבת של מורים עשויים להוביל לומדים להישגים לימודיים משמעותיים (Black & William, 1998).

במחקר המתואר במאמר מתמודדים הכותבים עם השאלה: האם גישות של לומדים ללמידה משתנות בהתאמה לצורות שונות של הערכה מעצבת? החוקרים שיערו, על פי מחקר קודם, שהערכה מעצבת עשויה להיות כלי רב עוצמה בארגון/תזמור(orchestrating) גישות הלמידה של לומדים. במחקר נותחו הקשרים בין העדפות הערכה של לומדים לבין גישותיהם ללמידה, לפני ואחרי שהתנסו בהערכה מעצבת. המחקר נערך במסגרת קורס חובה על שיטות מחקר בקרימינולוגיה בלימודי שנה א' לתואר ראשון. המטלה הייתה: בחירת נושא למחקר, פיתוח תוכנית לאיתור מקורות לנושא, חיפוש מקורות רלוונטיים, ניסוח שאלת מחקר המבוססת על כל הנ"ל. הלומדים קבלו משוב קבוצתי במהלך ההרצאות. משוב על המטלות ברמה קבוצתית ניתן גם בדרך מקוונת והסטודנטים יכלו להשתתף גם בדיונים מקוונים. התוצרים היוו בסיס להערכה מעצבת (המבוססת על מטלות אותנטיות והמשוב שניתן עליהן), ותרגיל חיוני לקראת המבחן המסכם (Gijbels et al., 2005).

הממצאים על גישות ללמידה נאספו באמצעות שאלון דו-גורמי (למידה מעמיקה-למידה שטחית) על תהליך הלמידה (Biggs et al., 1987). הממצאים על העדפות ההערכה נאספו באמצעות שאלון רשימת (inventory ) העדפות הערכה (API: Birenbaum, 1994).

מה נמצא במחקר?

א) התוצאות, לפני ואחרי ההתנסות בהערכה המעצבת, תאמו למחקר קודם לפיו הבדלים בהעדפות עשויות להימצא בקורלציה להבדלים בגישות ללמידה של לומדים. לומדים המאמצים גישה מעמיקה ללמידה מעדיפים דרכי הערכה המאפשרות להם להפגין את הבנותיהם.

ב) לומדים מעדיפים פחות שיטות הערכה שיש בהן מטלות חשיבה מסדר גבוה לאחר התנסות hands-on בהערכה המעצבת החדשה, ומעדיפים גישה יותר שטחית (Nijhuis et al., 2005, Struyven et al., 2006). יתכן שהסטודנטים תפסו את עומס העבודה בקורס כגבוה מידי כתוצאה ממטלות ההערכה המעצבת ולכן אימצו גישות שטחיות. אפשר שגם בעיות שהיו קשורות לסביבת הלמידה (למשל, מיעוט משוב, העדר הבנייה וידע מקוטע) השפיעו בכיוון זה.

במחקרים אחרים נמצא כי כאשר סטודנטים תפסו באופן שלילי גורמים כמו: בהירות מטרות, עומס עבודה סביר ושימושיות של הספרות המקצועית הם העדיפו אסטרטגיות למידה שטחיות (Nijhuis et al., 2005, Struyven et al., 2006). גורמים כמו: תפיסת ההוראה הטובה, מטרות ברורות ויתר חופש בלמידה נמצאו כקשורים להעדפה של הגישה המעמיקה(Struyven et al., 2006).

ג) ממצאי המחקר מעלים את השאלה: האם ניתן לחזק (induce) גישה מעמיקה ללמידה כאשר היא אינה קיימת מראש אצל הלומדים(Haggis, 2003)? למרות שנראה שקל להשפיע על גישת הלמידה של לומדים, אין הדבר כך בעיקר לגבי הגישה המעמיקה ((Maguire et al., 2001.

למרות מגבלותיו מחקר זה מצביע על הקושי בקידום אסטרטגית למידה מעמיקה. השימוש בדרכי הערכה מעצבת שונות קריטי לקישור בין למידה, הוראה והערכה, ויש לקחת בחשבון את השפעותיו בתוכניות ההכשרה.

ביבליוגרפיה


Biggs, J. et al., (2001). The revised two-factor study process questionnaire: R- SPQ- 2f, British Journal of Educational Psychology, 71, 133-149.

Birenbaum, M. (1994). Toward adaptive assessment – the student's angle, Studies in Educational Evaluation, 20, 239-255.

Black, P., & William, D. (1998). Assessment and classroom learning, Assessment in Education: Principles, Policy and Practice, 5(1), 7-74.

Dochy, F. (2005). 'Learning lasting for life' and assessment: How far did we progress? EARLI, Nicosia, Cyprus.
Dochy, F. & McDowell, L. (1997). Assessment as a tool for learning, Studies in Educational Evaluation, 23(4), 279-298.

Gijbels, D., et al., (2005). Integrating assessment tasks in a problem-based learning environment, Assessment and Evaluation in Higher Education, 30(1), 73-84.

Haggis, T. (2003). Constructing images of ourselves? A critical investigation into 'Approaches to Learning research in higher, British Educational Research Journal, 29(1), 89-105.

Heikkila, A., & Lonka, K. (2006). Studying in higher education: Students' approaches to learning, self-regulation and cognitive strategies, Studies in Higher Education, 31(1), 99-119.

Maguire, S., et al., (2001). Approaches to learning: A study of 1st geography undergraduates, Journal of Geography in Higher Education, 25(1), 95-107.

Nijhuis, J.F.H., et al., (2005). Influence of redesigning a learning environment on student perceptions and learning strategies, Learning Environment Research, 8(1), 67-93.

Sadler, D.R. (1989). Formative assessment and the design of instructional systems, Instructional Science, 18, 119-144.


Segers, M., et al., (2003). Optimizing new modes of assessment: In search for qualities and standards, Boston, MA: Kluwer Academic Publishers.

Struyven, K., et al., (2006). On the dynamics of students' approaches to learning: The effects of the teaching/learning environments, Learning and Instruction.

Watkins, D. (2001). Correlates of approaches to learning: A cross-cultural meta-analysis, in: R.J., Sternberg & L.F. Zhang (Eds.), Perspective of thinking, learning and cognitive styles, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum

Wilson, K., & Fowler, J. (2005). Assessing the impact of learning environments on students' approaches to learning, Assessment and Evaluation in Higher Education, 30(1), 85-99.

מה דעתך?


Biggs, J. et al., (2001). The revised two-factor study process questionnaire: R- SPQ- 2f, British Journal of Educational Psychology, 71, 133-149.
Birenbaum, M. (1994). Toward adaptive assessment – the student’s angle, Studies in Educational Evaluation, 20, 239-255.
Black, P., & William, D. (1998). Assessment and classroom learning, Assessment in Education: Principles, Policy and Practice, 5(1), 7-74.
Dochy, F. (2005). ‘Learning lasting for life’ and assessment: How far did we progress? EARLI, Nicosia, Cyprus. Dochy, F. & McDowell, L. (1997). Assessment as a tool for learning, Studies in Educational Evaluation, 23(4), 279-298.
Gijbels, D., et al., (2005). Integrating assessment tasks in a problem-based learning environment, Assessment and Evaluation in Higher Education, 30(1), 73-84.
Haggis, T. (2003). Constructing images of ourselves? A critical investigation into ‘Approaches to Learning research in higher, British Educational Research Journal, 29(1), 89-105.
Heikkila, A., & Lonka, K. (2006). Studying in higher education: Students’ approaches to learning, self-regulation and cognitive strategies, Studies in Higher Education, 31(1), 99-119.
Maguire, S., et al., (2001). Approaches to learning: A study of 1st geography undergraduates, Journal of Geography in Higher Education, 25(1), 95-107.
Nijhuis, J.F.H., et al., (2005). Influence of redesigning a learning environment on student perceptions and learning strategies, Learning Environment Research, 8(1), 67-93.
Sadler, D.R. (1989). Formative assessment and the design of instructional systems, Instructional Science, 18, 119-144.
Segers, M., et al., (2003). Optimizing new modes of assessment: In search for qualities and standards, Boston, MA: Kluwer Academic Publishers.
Struyven, K., et al., (2006). On the dynamics of students’ approaches to learning: The effects of the teaching/learning environments, Learning and Instruction.
Watkins, D. (2001). Correlates of approaches to learning: A cross-cultural meta-analysis, in: R.J., Sternberg & L.F. Zhang (Eds.), Perspective of thinking, learning and cognitive styles, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum
Wilson, K., & Fowler, J. (2005). Assessing the impact of learning environments on students’ approaches to learning, Assessment and Evaluation in Higher Education, 30(1), 85-99.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?