הסיפור של הזהות או הזהות של הסיפור

 

מקור וקרדיט : שבילי מחקר , 2008 , שנתון מס' 15, תשס"ט 2008, מכון מופ"ת, רשות המחקר, גבריאלה ספקטור-מרזל

הזהות הסיפורית כתוצר דיאלוגי ומקומי מודגשת בקריאה שמשמיעים חלק מהחוקרים הנרטיביים בשנתיים האחרונות לאזן את החקירה של סיפורים "גדולים" ("big stories") עם הבחינה של סיפורים "קטנים" ("small stories"). חוקרים אלה גורסים, כי ההזדמנויות לספר סיפורים "גדולים", כגון סיפורי חיים, הן נדירות, ולכן סיפורים גדולים הם תוצרים מופשטים, אפילו מלאכותיים, בעוד שהזהות מתעצבת באמצעות הסיפורים ה"קטנים" שאנו מספרים בחיי היום-יום שלנו ( Bamberg, 2006). התומכים בחקר "סיפורים קטנים" אוחזים בתפיסה של זהויות באינטראקציה; זהויות מקומיות הקשורות לפעולות חברתיות אחרות (Georgakopoulou, 2007).  מעבר לסוג הסיפור שעלינו לחקור - סיפורים "קטנים", באורך ואולי גם בתוכן - או "גדולים" מבחינה זו שהם מציעים התבוננות כוללת ורפלקטיבית על החיים - הוויכוח הניטש בספרות מגלם ויכוח עקרוני יותר, בין שתי השקפות עולם. חקר סיפורים "גדולים" מזוהה עם התפיסה ה"עובדתית", זהות ממשית קיימת מראש, המשתקפת בסיפור . חקר "סיפורים "קטנים" לעומת זאת, מזוהה עם תפיסה פוסט-מודרנית, הרואה את הזהות כתוצר מקומי ודיאלוגי. לתפיסת  כותבת המאמר , ההשקפה האחרונה צריכה להנחות את הפרדיגמה הנרטיבית כולה בפאזה הפוסט-מודרנית שלה בין שמושא המחקר הוא סיפורים גדולים ובין שהוא סיפורים קטנים.

הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד - "הסיפור-חיים". לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין  במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה  גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על  המספר - על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר  מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם.

ראה המאמר המלא בקובץ

מה דעתך?

    שלום,מדוע אי אפשר לפתוח את המאמר המלא?אשמח אם ישלח אלי למייל.תודה וברכה ניצה

    פורסמה ב 18/01/2014 ע״י ניצה טוכמן

    לא מצליחה לפתוח הקובץ אשמח לקבלו

    פורסמה ב 15/10/2014 ע״י דקלה מן
    מה דעתך?