במאמר של ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל סקירה מאירת עיניים על התפתחות המחקר הנרטיבי, הפרדיגמה הנרטיבית, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, והמתודולוגיה הנרטיבית. באשר לשיטות הניתוח של הסיפורים במחקר הנרטיבי היא חייבת לדעת , ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל להתאפיין בשני עקרונות בסיסיים, העיקרון הראשון הוא התייחסות לסיפור כאל מושא לבחינה. הואיל והסיפור אינו תמונת ראי תופעה שמחוצה לו, גם מחקרים המתעניינים בתופעות "שמעבר" לסיפור חייבים להידרש לאופנים שבהם הן מיוצגות בו.

מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).