הלמידה במערכות הוראה ממוחשבות מבוססות מקרה (Case based reasoning) ושיטת ה-Case-based teaching הצגת ה"אירוע" ויעילות הלמידה

מקור: דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אורלי להב (עורכים). מחקרים בשילוב תקשורת ומחשבים בחינוך, אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך, 2004.

הלמידה במערכות הוראה ממוחשבות מבוססות מקרה (case based reasoning) ושיטת ה-Case-based teaching - הקשר ביו אופנים שונים של הצגת ה"אירוע" לבין יעילות הלמידה. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך. מנחה: פרופסור דוד מיודסר. 2003

עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים.

תהליך החשיבה כפי שהוא מתואר בגישה זו מבוסס על אבחון המצב הנוכחי. שליפת התנסויות קודמות דומות מן הזיכרון וחיפוש פתרון לבעיה הנוכחית תוך השוואה והתייחסות להתנסויות הקודמות. בנוסף, יישום הפתרון הנבחר באירוע הנוכחי וצפייה בהשלכותיו מניבים את הלמידה.

בבסיס שיטת הcase based teaching - שני עקרונות פדגוגיים: א. למידה פעילה ו-ב. למידה ממקרים, כאשר המטרה והשאיפה היא לחשוף את התלמיד ולטעת היטב בזיכרונו את המקרים המתאימים המייצגים את סוג האירועים בהם ייתקל בתחום בנלמד.

מסקירת יישומי ה- Case based teaching בחינוך עולה באופן ברור כי רובם ככולם עושים שימוש במחשב במידה כלשהי. המחשב מסייע ביישום שיטת הוראה זו בשל יכולתו הגבוהה בתחום ניטור התלמיד והגבה לביצועיו, באיתור מקרים מתוך מאגר (מבחינת רלוונטיות ומהירות) באופן העולה על המורה האנושי, לצד יכולת הגבוהה ליצור סביבות מדומות.

עיצוב מערכת הוראה ממוחשבת המבוססת על Case based teaching מעוררת שאלות רבות ברמת הביצוע. השאלה בה התמקד מחקר זה הייתה סוגיית ה-BRIDGING, כלומר, אופן הצגת האירוע לתלמיד.

הצגת ה"אירוע", כפי שניתן לראות במערכות שונות שעוצבו בגישת ה- Case-based reasoning יכולה לנוע על הציר החל בהצגה של בעיה ופתרון (עם או בלי תיאור תוצאות הפעלת הפתרון) וכלה בהצגה מפורטת הכוללת את הבעיה, הפתרון, תוצאות הפעלת הפתרון וכל תהליכי החשיבה שנעשו בדרך, כולל מתן הסבר לתוצאות כפי שהתקבלו. קיימת הצגה משוכללת יותר הכוללת גם את התיאור המפורש של מידת הקרבה הקיימת בין האירוע הנוכחי לבין זה המוצג כדוגמא ואת ההיקשים שניתן לעשות ביניהם.

 מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי.

עיון בספרות המקצועית בנושא לא העלה מחקרים אמפיריים אשר עסקו באופן ישיר בשאלה זו או בשאלה קרובה לה. מסקירת מערכות Case based teaching נראה כי מעצביהן ומפתחיהן מחזיקים בהשקפה מסוימת (באופן מודע או בלתי מודע) בנוגע לסוגיה זו, והשקפתם זו באה לידי ביטוי במערכות ההוראה שעיצבו, חקרו ופרסמו, אך זאת מבלי שבדקו את האפקטיביות של הדרך בה בחרו. העדר ספרות מחקרית בנושא לצד חשיבות השאלה היוו את עיקר הרציונאל לעריכת מחקר זה.

לצורך מחקר פותח מערך הוראה, בשלוש גרסאות השונות זו מזו באופן הצגת האירועים לתלמיד ובמידת הפרשנות אליה הוא נחשף במהלך הלימוד, והתבצעה בדיקה מחקרית של הקשר בין אופן הצגת האירועים התומכים בלמידה ליעילות הלמידה, כפי שהיא נתפסת בגישת ה-Case –based reasoning.

המחקר בדק את הנחקרים לפני ואחרי השיעור באחת משלוש הגרסאות של מערך הוראה. הנתונים עובדו בעיקר בשיטות מחקר כמותית, וחלקם הקטן גם בשיטות איכותיות.

ממצאי המחקר מצביעים על יתרון בולט לטובת מערכי ההוראה שכללו הצגת אירועים בליווי פרשנות לעומת מערך ההוראה שהציג אירועים בלבד (ללא כל פרשנות), מבחינת יעילות הלמידה. לממצא זה יש השלכות יישומיות על פיתוח מערכות הוראה מסוג זה בעתיד.

לעומת זאת, לא נמצאה בממצאי המחקר תשובה לשאלה איזה מבין שני האופנים של הצגת אירוע בלוויית פרשנות תורם יותר ליעילות הלמידה, ושאלה זו יכולה לשמש נושא למחקר המשך.

בשאלת המחקר שעסקה במודל המתאר את היחסים שבין רכיבי הלמידה: אופן הצגה, איכות הקידוד ומידת ההצלחה בהתמודדות עם משימה חדשה, נמצאה גם השפעה ישירה של אופן ההצגה על מידת ההצלחה דרך השפעה על איכות הקידוד, כנראה בגלל מגבלות מדגם. גם שאלה זו יכולה לשמש נושא למחקר המשך.

ממצאי המחקר הראו כי בשיטת הוראה זו קיימת מידה גבוהה של הנעה ללמידה.

כמו כן, נמצא בהם חיזוק להנחת יסוד של שיטת ה-Case-based teaching המייחסת לכישלון תפקיד חשוב בהנעה ללמידה.