הכשרת מורים בעלי הנעה וכישורים בתוכניות ההכשרה

Tang S.Y.F., Wong, A. K.Y., & Cheng, M.M.H. (2015). The preparation of highly motivated and professionally competent teachers in initial teacher education, Journal of Education for Teaching, 41(2), 128-144.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

המאמר מדווח על מחקר שבחן את הקשר בין סוגים שונים של הנעות (מוטיבציות) לבחירה בהוראה של מתכשרים לבין תפיסתם את יכולתם המקצועית ואת אפשרות העיסוק העתידי בהוראה. המחקר נערך בקרב קבוצת מתכשרים להוראה בהונג-קונג.

מסגרת מושגית

הנעה לבחירה בהוראה – מיון מקובל של סוגי הנעות הוא: אינטרינסיות – שביעות רצון אינהרנטית מעבודת ההוראה (עבודה עם ילדים, מעורבות בתחום דעת וכו'), אקסטרינסיות – תגמולים או רווחים אחרים המתייחסים להוראה, ואלטרואיסטיות – ראיית הוראה כעיסוק בעל ערך חברתי חשוב (Klassen et al., 2011, Thompson et al., 2012). הנעות אלה הוצגו כטיפוסים מרכזיים במחקרים על מורים בפועל (Chan, 2006), על מתכשרים להוראה בתוכניות הכשרה ללומדים לפני תואר ראשון ובתוכניות לבעלי תואר ראשון (Gu & Lai, 2012, Lam, 2012).

הכלי המדרג גורמים המשפיעים על בחירה בהוראה (*FIT) תוקף (validated) במדינות שונות ונעשה בו שימוש נרחב (Lin et al., 2012, Watt & Richardson, 2012). הוא כולל, בנוסף לטיפוסי ההנעה הנ"ל, גם: "השפעות של חיברות", "תפיסות העצמי" ו"נסיגה בקריירה/הוראה כאופציה" כמניעי בחירה. גם להזדמנויות תעסוקה ואופי שוק העבודה יש השפעות על כך (Flores & Niklasson, 2014).

יכולת מקצועית – מאפיין מרכזי של יכולת מקצועית של מורים הוא היותה יכולת מגוונת, רבת-פנים. אחת ההמשגות היא שיכולת מקצועית פירושה יכולת הוראה בכיתה, יכולת אישית ויכולות רחבות אחרות (Furlong et al., 1988). המשגה רחבה יותר ממשיגה יכולת הוראה כידע והבנה, כישורים ויכולות, אמונות וערכים מוסריים (Pantic & Wubbels, 2010). המשגות אחרות מועלות ע"י חוקרים אחרים (Panti?, Wubbels, & Mainhard, 2011, Finnish Institute for Educational Research, 2009). מערכות סטנדרטים של הוראה משקפות אף הן המשגות של "יכולת מקצועית של מורה" ובדרך כלל משקפות ערכים ומטרות של מסגרות תרבותיות ופוליטיות של למידה, וכוללות בהדגשה את מרכיב האחריותיות. כך הדבר בהונג קונג שבה התבצע מחקר זה.

הנעה הוראתית ויכולת מקצועית – חוקרים בחנו את הקשר בין הנעה הוראתית לבין משתני יכולת מקצועית ובהם מידע אובייקטיבי על התמדה בהכשרה ומחשבות סובייקטיביות על מאמצים, התמדה, שאיפות להתפתחות מקצועית, שאיפות מנהיגותיות של מתכשרים ומורים וכדו'. לדוגמה: נמצא קשר שלילי מובהק בין הנעה אלטרואיסטית לבין נשירה (Jungert et al., 2014), במחקר אחר, שבחן קשר בין הנעה הוראתית לבין מעורבות מתוכננת בהוראה עתידית, נמצאה הבחנה בין הנעות שאיפשרו מעורבות מעמיקה, ממושכת ובונה בהוראה לבין הנעות מחלישות שהובילו להתנתקות או למעורבות שטחית בהוראה (Fokkens-Bruinsma & Canrinus, 2012), מחקר נוסף בחן קשר בין הנעה לבין שאיפות להתפתחות מקצועית ומצא שלושה סוגי מתכשרים: "קרייריסטים מעורבים בכיתה" המוצאים סיפוק והנאה בעבודה עם ילדים בכיתות, "מתמידים ברמה גבוהה" המבטאים התלהבות מהוראה ושואפים לתפקידי ניהול ו"בעלי מעורבות נמוכה" המבטאים הנעה שלילית עם נטייה לנשירה מהמקצוע (Watt et al., 2014). גם מיון זה היה חלק מהתפיסה המושגית של המחקר הנוכחי.

על המחקר – המחקר נערך בהונג קונג. אוכלוסיית המחקר כללה 142 מתכשרים להוראה שענו על שאלון ו-7 מרואיינים שרואיינו בעקבות ממצאי השאלון. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הכשרה לבעלי תואר ראשון בחינוך. נערך סקר לזיהוי דפוסים כלליים של הנעות הוראתיות של מתכשרים להוראה, תכניותיהם לעתיד ותפיסת היכולות המקצועיות. הממצאים מהחלק הכמותי הנחו את הראיונות בחלק האיכותי. איסוף הנתונים התבצע בסוף שנת הלמודים הראשונה בתוכנית.

מה נמצא במחקר?

 א. בחלק הכמותי – 1) שמונה גורמים של הנעה הוראתית (בסדר יורד מבחינה סטטיסטית): שירות לדור הבא (אלטרואיסטית); עניין בנושא הנלמד (אינטרינסית); עניין בהוראה ותפיסת יכולת הוראתית (אינטרינסית); משכורת ויציבות (אקסטרינסית); השפעות החיברות; אופי עבודה רב-פנים ומעניין (אינטרינסית); נסיגה בקריירה – תפיסת הבחירה בהוראה כאפשרות חלופית, נסיגה בקריירה – בחירה בהוראה כאפשרות זמנית ולא מחייבת.

2) חמישה גורמים שמבטאים תפיסת יכולת מקצועית (בסדר יורד מבחינה סטטיסטית): עבודה עם אחרים בבית הספר; ידע דיסציפלינרי, פדגוגי וחינוכי; הדרכת תלמידים כיצד ללמוד; ניהול התנהגויות וניהול למידה בכיתה; ניהול קשרים עם הורים.

הממצאים הכמותיים מדגישים את מערך ה"מוטיבציות אינטרינסיות – אלטרואיסטיות" של המתכשרים ואת הבולטות של המוטיבציה האינטרינסית במונחים של ראית האופי רב-הפנים והמעניין של עיסוק בהוראה (פירוט מיתאמים ועיבודים סטטיסטיים נוספים מופיעים במאמר).

ב. בחלק האיכותי – ממצאי הראיונות נותחו על פי שלוש קטגוריות תוכן: 1) טיפוסי הנעות, 2) דירוג עצמי של יכולת מקצועית, 3) שאיפות להתפתחות מקצועית. שישה מתוך המרואיינים בחרו לפחות שני סוגי הנעה. השוואה של ההנעות להתייחסויות המתכשרים לעיסוק עתידי בהוראה הצביעה על שונות באוריינטציות המקצועיות ובשאיפות ההתפתחות המקצועית.

הלוח מראה את סוגי ההנעות ההוראתיות שנבחרו ע"י 6 מהמרואיינים, שנתפסו במחקר כשישה מקרים (cases) מדגימים. הכותבים מזהים ביניהם שתי קבוצות: סטודנטים 4-1 (בלוח שלהלן) ביטאו אוריינטציה מקצועית ממוקדת-לומד, סטודנטים 6-5 – ממוקדת נושא/תוכן.

מערך המוטיבציות האינטרינסיות-אלטרואיסטיות של כל אחד מששת הסטודנטים:
______________________________________________________________

סוג ההנעות                                                                מתכשר 1    2    3    4    5    6
אינטרינסי – האופי רב-הפנים והמעניין של עיסוק בהוראה              +    +    +    +
אינטרינסי – עניין בהוראה ויכולת הוראתית                                  +    +          +
אינטרינסי – עניין בנושא הנלמד                                                             +    +    +    +
אלטרואיסטי – שירות לדור הבא                                                +          +    +    +    +
השפעות תהליכי חיברות                                                          +    +    +
אקסטרינסי – משכורת ויציבות                                                  +    +                       +
נסיגה בקריירה – הוראה כחלופה                                              +                 +
נסיגה בקריירה – הוראה כאפשרות זמנית ולא מחייבת                                    +    +
______________________________________________________________
הכותבים מנתחים את המערך כפי שהוא מופיע בין המתכשרים השונים הנ"ל ואת משמעויותיו.

ראו ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

לסיכום, בחינת הנעות, תפיסות יכולת מקצועית ותכנון עתידי של מתכשרים מהווה תרומה מחדשת לתחום חקר הכשרה ומתכשרים. במחקר זוהו שתי אוריינטציות (ממוקדת-לומד וממוקדת-נושא) ושלושה טיפוסים של התפתחות מקצועית הקשורים למערך מוטיבציוני מורכב. מתכשרים בעלי מוטיבציה ויכולת מקצועית גבוהות מאופיינים במערך מוטיבציוני "אינטרינסי-אלטרואיסטי" שהוא ייחודי להם.

ההבחנה בין "קרייריסטים מעורבים בכיתה", "מתמידים ברמה גבוהה" ו"בעלי מעורבות נמוכה/פסימיסטים" מצביעה על כך שחשוב לבחון את השאלה כיצד ציפיות, מטרות ותוכניות של מתכשרים מעוצבות ע"י תנאים אובייקטיביים של שוק עבודה המונע ע"י רגולציות ותביעות שונות, המעצב את מערך ההנעות לבחירה בהוראה עד ראייתה רק כבחירת מחדל.

השתמעויות: א) להכשרה – על מורי מורים להיות מודעים למערכי ההנעות השונים של מתכשרים שונים ולהכיר את השונות בין מתכשרים בהיבט זה. ראוי לברר, לבחון, לחקור יותר כיצד למקסם למידה בהתאמה למערכים אלה ולסייע גם בלמידת עמיתים בהקשר המדובר.

ב) למנהלי בתי ספר – ההבחנה בין "מורים מעורבים בכיתה" לבין "מתמידים בעלי מעורבות גבוהה" מספקת תובנה חשובה למנהלי בתי ספר. התאמת הזדמנויות של קריירה, תפקידים ותחומי אחריות למערכי ההנעות ולתפיסות היכולת והשאיפות להתפתחות מקצועית חשובה ביותר. תנאים התומכים במורים מהסוג הראשון יקדמו הוראה אפקטיבית וישמרו את ההתלהבות מהמקצוע המאפיינת אותם, יצירת מסלול התקדמות למתכשרים מהסוג השני תשמר את המוכשרים שביניהם בשדה החינוך.

ג) יש צורך במתן תמיכה ל"פסימיים" במונחי הנעות לבחירה בהוראה שבין המתכשרים לנוכח המצב בשוק העבודה. מתכשרים אלה זקוקים לייעוץ בענייני קריירה שיקדם אותם להחלטה להמשיך בהוראה ולהתפתח בה.

FIT= Factors Influencing Teaching Choices *

ביבליוגרפיה

Chan, K. W. (2006). In-service Teachers’ Motives and Commitment in Teaching, Hong Kong Teachers’ Centre Journal 5: 112–128.

Finnish Institute for Educational Research. (2009). Final Report on Teacher Education Curricula in the EU. Finland: University of Jyväskylä.

Flores, M. A., & Niklasson, L. (2014). Why Do Student Teachers Enroll for a Teaching Degree? A Study of Teacher Recruitment in Portugal and Sweden.” Journal of Education for Teaching 40: 328–343.

Furlong, V. J., P., Hirst, H., Pocklington, K., & Miles, S. (1988). Initial Teacher Training and the Role of the School. Milton Keynes: Open University.

Gu, M., and C. Lai. (2012). Motivation and Commitment: Pre-service Teachers from Hong Kong and Mainland China at a Training Institute in Hong Kong. Teacher Education Quarterly 39 (3): 45–61.

Jungert, T., Alm, F., & Thornberg, R. (2014). Motives for Becoming a Teacher and Their Relations to Academic Engagement and Dropout among Student Teachers, Journal of Education for Teaching, 40 (2): 173–185

Klassen, R. M., Al-Dhafri, S., Hannok, W., & Betts, S. M. (2011). Investigating Pre-service Teacher Motivation Across Cultures Using the Teachers’ Ten Statements Test, Teaching and Teacher Education, 27 (3): 579–588.

König, J., & Rothland, M. (2012). Motivations for Choosing Teaching as a Career: Effects on General Pedagogical Knowledge during Initial Teacher Education, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 40 (3): 289–315.

Lam, B. H. (2012). Why Do They Want to Become Teachers? A Study on Prospective Teachers' Motivation to Teach in Hong Kong, Asia-Pacific Educational Researcher, 21 (2): 307–314.

Lin, E., Shi, Q., Wang, J., Zhang, S., & Hui, L. (2012). Initial Motivations for Teaching: Comparison between Pre-service Teachers in the United States and China, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 40 (3): 227–248.

Panti?, N., and T. Wubbels. 2010. “Teacher Competencies as a Basis for Teacher Education: Views of Serbian Teachers and Teacher Educators.” Teaching and Teacher Education 26 (3): 694–703

Panti?, N., T. Wubbels, and T. Mainhard. (2011). Teacher Competence as a Basis for Teacher Education: Comparing Views of Teachers and Teacher Educators in Five Western Balkan Countries, Comparative Education Review, 55 (2): 165–188.

Thomson, M. M., Turner, J. E. & Nietfeld, J. L. (2012). A Typological Approach to Investigate the Teaching Career Decision: Motivations and Beliefs about Teaching of Prospective Teacher Candidates, Teaching and Teacher Education, 28 (3): 324–335.

Watt, H. M. G., & Richardson, P. W. (2007). Motivational Factors Influencing Teaching as a Career Choice: Development and Validation of the FIT-Choice Scale, The Journal of Experimental Education, 75: 167–202.

Watt, H. M. G., Richardson, P. W., & Wilkins, K. (2014). Pro?les of Professional Engagement and Career Development Aspirations among USA Pre-service Teachers, International Journal of Educational Research, 65: 23–40.

מה דעתך?

Chan, K. W. (2006). In-service Teachers’ Motives and Commitment in Teaching, Hong Kong Teachers’ Centre Journal 5: 112–128.
Finnish Institute for Educational Research. (2009). Final Report on Teacher Education Curricula in the EU. Finland: University of Jyväskylä.
Flores, M. A., & Niklasson, L. (2014). Why Do Student Teachers Enroll for a Teaching Degree? A Study of Teacher Recruitment in Portugal and Sweden.” Journal of Education for Teaching 40: 328–343.
Furlong, V. J., P., Hirst, H., Pocklington, K., & Miles, S. (1988). Initial Teacher Training and the Role of the School. Milton Keynes: Open University.
Gu, M., and C. Lai. (2012). Motivation and Commitment: Pre-service Teachers from Hong Kong and Mainland China at a Training Institute in Hong Kong. Teacher Education Quarterly 39 (3): 45–61.
Jungert, T., Alm, F., & Thornberg, R. (2014). Motives for Becoming a Teacher and Their Relations to Academic Engagement and Dropout among Student Teachers, Journal of Education for Teaching, 40 (2): 173–185
Klassen, R. M., Al-Dhafri, S., Hannok, W., & Betts, S. M. (2011). Investigating Pre-service Teacher Motivation Across Cultures Using the Teachers’ Ten Statements Test, Teaching and Teacher Education, 27 (3): 579–588.
König, J., & Rothland, M. (2012). Motivations for Choosing Teaching as a Career: Effects on General Pedagogical Knowledge during Initial Teacher Education, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 40 (3): 289–315.
Lam, B. H. (2012). Why Do They Want to Become Teachers? A Study on Prospective Teachers’ Motivation to Teach in Hong Kong, Asia-Pacific Educational Researcher, 21 (2): 307–314.
Lin, E., Shi, Q., Wang, J., Zhang, S., & Hui, L. (2012). Initial Motivations for Teaching: Comparison between Pre-service Teachers in the United States and China, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 40 (3): 227–248.
Panti?, N., and T. Wubbels. 2010. “Teacher Competencies as a Basis for Teacher Education: Views of Serbian Teachers and Teacher Educators.” Teaching and Teacher Education 26 (3): 694–703
Panti?, N., T. Wubbels, and T. Mainhard. (2011). Teacher Competence as a Basis for Teacher Education: Comparing Views of Teachers and Teacher Educators in Five Western Balkan Countries, Comparative Education Review, 55 (2): 165–188.
Thomson, M. M., Turner, J. E. & Nietfeld, J. L. (2012). A Typological Approach to Investigate the Teaching Career Decision: Motivations and Beliefs about Teaching of Prospective Teacher Candidates, Teaching and Teacher Education, 28 (3): 324–335.
Watt, H. M. G., & Richardson, P. W. (2007). Motivational Factors Influencing Teaching as a Career Choice: Development and Validation of the FIT-Choice Scale, The Journal of Experimental Education, 75: 167–202.
Watt, H. M. G., Richardson, P. W., & Wilkins, K. (2014). Pro?les of Professional Engagement and Career Development Aspirations among USA Pre-service Teachers, International Journal of Educational Research, 65: 23–40.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?