הוראת כתיבה באמצעות צ'אט טקסטואלי: פוטנציאל לימודי, מאפייני ההנחיה ותרומת ההנחיה

מקור: סקריפט – אוריינות: חקר, עיון ומעש גליון 7 – 8, 98-102

שאלות המחקר:

תפקידיו השונים של המנחה בצ'אט מתפרשים על פני ארבעה ממדים: הממד החברתי-רגשי, הממד הארגוני-ניהולי, ממד התוכן
(Forsyth, Collins & Berge, 1996; Paulsen, 1995) והממד הטכני, הייחודי לשיחות ועידה מרחוק.

עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה:

1. כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן
2. מהם מאפייני ההנחיה של מנחה מנוסה להוראת כתיבה
3. מהי תרומת המנחה למימוש הפוטנציאל הטמון בשיחות להוראת כתיבה

שיטת המחקר

מערך מחקר מעורב: איכותי-פרשני (מגע ודיאלוג ישיר וקרוב עם משתתפים מועטים), בשילוב כלים כמותיים (שאלונים)

המשתתפים

רכזת הפרוייקטים שמשולבות בהם שיחות הוועידה, 6 מנחים מנוסים בהנחיית שיחות ועידה לימודיות באינטרנט, 3 מנחים אחרים המנוסים בהנחיית שיחות ועידה (אשר רואיינו), 7 תלמידים שהשתתפו בשיחות ועידה לימודיות, 5 תלמידים שהשתתפו בשיחות ועידה רגילות, 7 רכזי פרוייקטים מתוקשבים, 280 תלמידים המהווים מדגם מייצג של כלל התלמידים בפרוייקטים שונים המשלבים שיחות ועידה ו-37 מורים אשר השתלמו בנושא והתנסו שנים מספר בשיחות ועידה לימודיות.

המנחה

רמה לוריאן –מורה ותיקה לספרות, להבעה בכתב ולמקרא. פרסמה מאמרים בנושא כתיבה, הדריכה מורים בהוראת הספרות וההבעה והנתחתה שיחות ועידה עם תלמידים בנושאי כתיבה במשך חמש שנים במסגרת פרוייקטים מתוקשבים של "קשב".

שיחות הוועידה והקשרן

נבדקו 5 שיחות ועידה בהנחייתה של רמה, שהתקיימו במסגרת פרויקט מתוקשב העוסק בהוראת כתיבה. הפרויקט שולב כתבנית לימודים שנתית במערכת השעות בבית הספר. שיחת הועידה מהווה רק חלק מכלל התקשורת המסגרת הפרויקט. כל שיחה נמשכה כשעה. בכל שיחה עם רמה השתתפו ארבע קבוצות תלמידים בממוצע מבתי ספר של החינוך הממלכתי ושל החינוך העצמאי במרכז הארץ ובדרומה.

כלי המחקר

מסמכים שונים ותצפיות בישיבות צוות של רכזי פרוייקטים במהלך מפגשי ההשתלמות של כל פרויקט. נערכו "תצפיות" – פרוטוקולים של שיחות ועידה לימודיות בהנחיית מנחים מנוסים, "תצפיות" באתרי הפרוקייטים ברשת האינטרנט, ראיונות ועוד.

הפרשנות בוצעה בשלוש רמות:

רמה ראשונה: הרובד הנצפה - הפרוטוקולים של השיחה שובצו בעמודה של טבלה.

רמה שנייה: הערות, פרשנויות והכללות - על הרובד הנצפה והגלוי.

רמה שלישית: הכוונות והתפישות של המנחה - ניתוח באמצעות טבלה במעבד תמלילים ובגליון אלקטרוני. ארגון החומרים נעשה במבנה גראפי חזותי דמוי דף תלמודי. ארגון זה שימש כשלב ביניים באמצעותו הוצג השלב שבו נבחנה המציאות בצורה מפוצלת, כל חלק בנפרד ( Fontana,1994) כדי לחשוף את המשמעויות, הנטיות והתפישות המוקדמות הבסיסיות של המשתתפים
(Denzin,1994). (הערה: ראו דוגמא בקובץ מצורף מימין)

מהלך המחקר

היה מחזורי: מהניתוח הראשוני של הראיונות, המכתבים, המסמכים הפרוטוקולים נוצר שאלון פתוח - "פעולות מצויות ופעולות רצויות של מנחים בשיחות ועידה לימודיות" ועם ממצאיו ולאורם חזרה המחברת אל המקורות הראשוניים.
לאחר שלב זה נבנו שאלונים סגורים.

ממצאים

1. על אף הקשיים, עולה מתוך המקורות תפישה חיובית כלפי הפוטנציאל הטמון בצ'אט ללמידה ולהוראה. המנחים ממשיכים להנחות בשיחות ועידה במשך כמה שנים ברציפות למרות הטרדות והבעיות הטכניות הכרוכות בכך. גם המורים המשיכו והצטרפו לשיחות הוועידה במשך שנים למרות הטרדה שהייתה בכך.
תלמידים ומורים מעידים על רגשות חזקים ועל השפעה חיובית המלווים את השיחה.
הלימוד באמצעות שיחות ועידה מקבל משנה חיזוק גם משום שהצ'אט מהווה סביבה חברתית מיוחדת במינה.
בשיחות הוועידה גם ה"אילמים" משמיעים את קולם ורואים את קולם ואת קול האחרים, והקול של כולם זהה בגודלו ובצורתו.

הנטייה החיובית כלפי השימוש בצ'אט שתוארה לעיל מקבלת משנה תוקף בממצאי השאלון בדבר תפישת הפוטנציאל של הצ'אט שהועבר למורים ולתלמידים. ניתוח הגורמים לתשובות נערך בשיטת הווארימקס ונתקבלו בו שלושה גורמים המייצגים שלושה ממדים של תפישת הפוטנציאל של הצ'אט: הצ'אט כסביבת יצירה וחשיבה, הצ'אט כסביבה חברתית והצ'אט כסביבת למידה. כן נמצא כי המורים והתלמידים תופשים את פוטנציאל שיחות הוועידה כגבוה בכל אחד משלושת הממדים, וכי מרבית המשיבים (90%) גורסים כי נחוץ מנחה למימוש פוטנציאל זה.

2. נמצא כי בדפוס ההנחיה של רמה פעולות בכל ממד מארבעת הממדים של ההנחיה. מרבית פעולותיה משתייכות לממד התוכן (56%), 15% מהפעולות הן בממד הארגוני-ניהולי, 15% בממד הטכני ו-14% משתייכות לממד החברתי-רגשי.
בתחילת השיחה ובסיומה פעלה רמה (המנחה) בממד החברתי בעיקר.
הממד הניהולי-ארגוני מלווה את השיחה לכל אורכה.
חלק הארי של השיחה מקדישה רמה לממד התוכן. היא מתרגלת עם התלמידים את הנושא הנלמד.
בכל השיחות שנבדקו דיברה המנחה 60% מן הזמן בממוצע ושאר המשתתפים דיברו 40% ממנו.
הדיון תלוי במנחה ואין מתקיימת דינמיקה עצמאית של המשתתפים.
למרות היחסים המדרגיים הנקבעים על ידי סיטואציה של מנחה מרחוק, המנחה מנסה לעתים קרובות לוותר על המדרג תוך שימוש בשפה עממית ובביטויי קרבה ושוויון.

פעולות המנחה מצביעות על שילוב של תפישות חדשניות עם תפישות מסורתיות יותר, מתוך אמונה כי חושב שהתלמידים יפגשו תלמידים ממקומות שונים וירגישו שכולם שווים, שהדרך הטובה ביותר ללמוד בשיעור הוא כשנושאי הלימוד קשורים לעולם של התלמידים ורלוונטיים להם, שהידע מצוי אצל התלמידים, שתפקיד המנחה לשאול שאלות שיסייעו לתלמיד "ללדת" את הידע.
יש לשמור על המדרג המסורתי מורה-תלמידים ועל המורה להיות תמיד האחראי הבלעדי לניהול השיעור.

3. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה מעידות על שימוש ניכר במאפיינים של הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם, בעיקר ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. העובדה שהצ'אט הוא מדיום טכנולוגי חדש לא לוותה בשיחות הוועידה עם המנחה בתלות ובחרדה מן הטכנולוגיה, אלא היוותה בעבור המשתתפים מניע ליצירה וללמידה דווקא.

בגלל בעיות טכניות ולוח זמנים שונה בכל בית ספר, ההצטרפויות לשיחה נעשות בנקודות זמן שונות. רמה מנצלת עובדה זו כהזדמנות לסיכומי ביניים.
לבסוף מעודדת המנחה את המשתתפים לחזור ולעיין בפרוטוקול כדי לאפשר להם רפלקציה ובקרה על הדברים שנאמרו בדיון.

סיכום ודיון

המשתתפים סבורים כי טמון פוטנציאל גבוה בצ'אט הטקסטואלי והוא משמש בעבורם כסביבה של יצירה וחשיבה, כסביבה חברתית וכסביבת למידה.

השימוש בטכנולוגיה של הצ'אט אמנם כרוך בבעיות, בתקלות טכניות ובתחושות הראשוניות של זרות, אך הוא אפשר התנסויות חדשות וחיוביות של תקשורת בין-אישית. גם הריחוק הפיסי בין המשתתפים וחסרונם של סימנים בלתי מילוליים פגע לעתים ברצף השיחה והביא לידי תוקפנות מילולית, אך נמצא כי חסרונם של הסימנים הבלתי מילוליים הביא גם לידי הפקת דרכי הבעה יצירתיות חדשות, הפחית את הריחוק הרגשי והקל על המשתתפים להגיע לחשיפה עצמית. על פי הצהרתם התאפשרה להם גם רמה גבוהה של היטמעות שהביאה לידי ריכוז גבוה ולידי למידה משמעותית יותר.

נמצא כי הצורך לכתוב את הדיבור במהירות חייב את המשוחחים לעשות במילים שימוש מדויק יותר. קביעותו והיראותו של הכתוב על הצג, רהיטותו ומפורשותו העמיקו את הדיון.

הרוב המכריע של המשתתפים גורס כי יש צורך במנחה בשיחות לימודיות אלה. נמצא כי פעולות ההנחיה באמצעות הצ'אט משלבות בין מיומנויות הנחיה של דיונים פנים אל פנים עם מיומנויות הנחיה חדשות, הנדרשות להתמודדות עם מאפייניו המיוחדים של הצ'אט ועם השפעותיהם האפשריות של מאפיינים אלה על האדם.

תרומתה של המנחה למימוש הפוטנציאל של הצ'אט להוראת כתיבה באה לידי ביטוי בניצול היתרונות של הצ'אט להוראת כתיבה. המנחה השתמשה בכלי כסביבה ללמידה שיתופית, הפכה בעיות טכניות ומשמעותיות הנובעות מתכונות הצ'אט להזדמנות ללמידה, השתמשה בהצטרפויות לשיחה בנקודות זמן שונות כבהזדמנות לסיכומי ביניים, עודדה פיתוח מיומנויות מחשב ויזמה דיון על הכלי עצמו ועל מאפייניו בקשר לכתיבה. הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר. המשתתפים גם נענו לעתים לדיבור של המנחה ודיברו איתה כשווה אל שווים.

מקורות:

מרגלית, צ' (1993). בית הספר העתידי – מודל למידה בסביבות תקשורת מסועפות ועתירות ידע. מחשבים בחינוך, 26, 15-33.

Collins, M.P., & Berge, Z. L. (1996). Facilitating interaction in computer mediated online courses. Background paper for presentation at the FSU/AECT Distance Education Conference, Tallahassee FL, June 1996.

Denzin, N. K. (1994). Postmodernism And Deconstructionism. In Dickens D. R., Fontana A. (Eds.), Postmodernism And Social Inquiry. UCL Press, 1994. 182-202.

Fontana, A. (1994). Ethnographic Trends in the Postmodern Era. In Dickens D. R., Fontana A. (Eds.), Postmodernism And Social Inquiry. UCL Press, 1994. 203-223.

Paulsen M. F. (1995). Moderating educational computer conferences. In Z. L Berge & M. P . Collins (Eds.), Computer-mediated communication and the on-line classroom in distance education. (Vol. III, pp. 83-103). Cresskill, NJ: Hampton Press.

מה דעתך?

    ציפי,מעניין מאד, מעורר רצון להשתמש בכלי זה בהוראה.עדנה

    פורסמה ב 23/11/2004 ע״י עדנה גור אריה

    ציפי, איזו הפתעה למצוא את המאמר הזה! שנה טובה לך! רמה

    פורסמה ב 18/09/2012 ע״י רמה לוריאן
    מה דעתך?