נעמה צבר-בן יהושע
מיון:
9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • סיכום

    במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

  • לינק

    מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).

  • לינק

    אפשר לבחור את תולדותיו של נושא מסוים מנקודת מבט שונות: כרונולוגית- לפי שנים, תמטית – לפי נושאים, גאוגרפית- לפי מקום ועוד. פרופסור נעמה צבר בן-יהושע בחרה לתאר את גישת המחקר האיכותני בישראל על פני ציר הזמן, המאפשר לראות תהליכים מסוימים כביטוי לצמתים בהתפתחותו. פרופסור נעמה צבר בן-יהושע מתארת את " המפנה הפרשני" שהתחולל אצלה החל מסוף שנות ה-70 ואילך והתובנות שלה שהובילו להתפתחות המשמעותית ביותר בפרדיגמה האיכותית במערכת החינוך בישראל', מהפך מתודלוגי ורעיוני שפרופסור נעמה צבר בן-יהושע הנה המחולל העיקרי שלו בישראל.

  • רפרנס

    הספר מבוסס על סיפורים שנאספו במאות ראיונות עם אנשי חינוך ממגזרים שונים ומציג מקרים נבחרים מסיפורי הדילמה של מורים ומנהלים בשבעה שערים נושאיים: הערכת הישגי התלמידים; אכיפת כללי התנהגות; טובת היחיד מול טובת הכלל בכיתה; זכות התלמיד לפרטיות; מפגש בין השקפות עולם שונות; יחסי צוות חינוכי-הורים; יחסי מורים עמיתים. בכל אחד מהשערים הקוראים מעמידים עצמם לנוכח ניסיון הזולת ושואלים במה הדברים נוגעים לו ולבתי-הספר שלהם בעוד הדילמות נבחנות בביקורתיות ונקשרות אל מושגים עיוניים. (נעמה צבר בן- יהושע, לירון דושניק, גדי ביאליק)

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

  • לינק

    המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

  • מאמר מלא

    אחד המדדים לבחינת מדעיותה של עבודה מחקר היא רמת האמינות שהיא מציגה לקורא. מושג אמינות (trustworthiness) מוצע כתחליף לתוקף ולמהימנות הנדרשים במחקרים כמותיים וכן במחקרים איכותיים מסורתיים. ניתן לבנות מחקר בעל אמינות גבוהה באמצעות שימוש בדרכים אחדות (איילון, 2005): הקפדה על איסוף נתונים מקצועי, ביצוע מחקר מרובה מקרים, שימוש ב "תיאור מעובה" ושיפוט על ידי קוראי המחקר, בקרה על ניתוח הנתונים, והצלבה (נעמה צבר בן יהושע )

  • סיכום

    עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה בין השאר כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן ומה תרומת המנחה למימושו בשיחות להוראת כתיבה. מערך המחקר היה איכותי-פרשני, בשילוב כלים כמותיים. המאמר מתאר מקרה של מנחה אחת (מתוך ששה). הממצאים מראים כי המשתתפים בשיחות ועידה תופשים את הפוטנציאל של הצ'אט כגבוה ועמדותיהם כלפי הצ'אט חיוביות ביותר. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה התאפיינו בשימוש בולט בכלי הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. בנוסף, הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר (ציפי מרגלית, נעמה צבר-בן יהושע)

  • סיכום

    המאמר בוחן את התמורות שחלו בעשור האחרון במדיניות תכנון הלימודים בישראל ואת מקורותיהן. את מקרי החקר לבחינה הזאת סיפקו המקצועות היסטוריה ואזרחות. המאמר מצביע על שורה של גורמים פנימיים – בתוך מערכת החינוך, וחיצוניים –בחברה ובמדינה, שהכשירו בהדרגה את המעבר ממדיניות של הומוגוניזציה תרבותית ולגיטימציה של התרבות השלטת, להיענות הולכת וגוברת, אם כי מבוקרת, לצרכים תרבותיים וחברתיים מגוונים ואף מנוגדים. מטרת המאמר היא לעמוד על הקשר בין התמורות במדיניות תכנון הלימודים לבין מגמות בחברה ובתרבות והשינויים בזהות הקולקטיבית של ישראל. (יהושוע מטיאש, נעמה צבר בן-יהושע)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין