הוראת אזרחות בין-תרבותית באמצעות למידת שירות בין-תרבותית בחינוך לשפות העולם

Barili, A. & Byram, M. (2021). Teaching intercultural citizenship through intercultural service learning in world language education. Foreign Language Annals, 1–24

עיקרי הדברים:

  • הגלובליזציה מציבה כיום אתגר חשוב עבור ההשכלה הגבוהה - הכנת הסטודנטים לחיים ולעבודה בקהילות מגוונות
  • למידת שירות בין-תרבותית היא מתודולוגיה חדשנית העונה לאתגר זה. בלמידה זו הסטודנטים עוסקים בפעולה אזרחית התנדבותית במטרה לייצר שינוי חיובי בקהילות רב-תרבותיות
  • קורסים ללימוד שפה זרה הם פלטפורמה הולמת במיוחד ללמידה מסוג זה, שכן הוראת שפה זרה צריכה להיעשות לא רק לשם מטרות אינסטרומנטליות (לצורכי עבודה ותיירות) אלא גם לצורך מטרות חינוכיות והומניסטיות
  • מורים לשפות יכולים לא רק ללמד שפה זרה לצורך תקשורת, אלא גם לחנך תלמידיהם להיות אזרחים אחראיים, מעורבים, בעלי עמדות חיוביות כלפי שונות בין-תרבותית וכאלה התורמים להבנה ולדיאלוג בין תרבויות
  • במסגרת קורס לשפה זרה הסטודנטים עוסקים בעבודה התנדבותית עם מהגרים דרכה יש להם הזדמנות להעמיק את לימוד השפה ואת הידע שלהם אודות התרבות
  • כמו כן, הם מפתחים עמדות חיוביות כלפי אנשים עם השקפות עולם שונות ותחושה של אנושיות משותפת

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא רב-תרבותיות

הגלובליזציה מציבה כיום אתגר חשוב עבור ההשכלה הגבוהה - הכנת הסטודנטים לחיים ולעבודה בקהילות מגוונות ורב תרבותיות. במילים אחרות, גלובליזציה דורשת אינטרנציונליזציה (internationalization) בחינוך. אינטרנציונליזציה (בינאום) בחינוך הוא תהליך שבו משולבים היבטים בין-תרבותיים ובין-לאומיים ביעדי החינוך ופעולותיו. בתהליך זה הסטודנטים מפתחים הבנה בהירה לגבי זהותם שלהם וזהותם של אחרים, עמדות חיוביות והבנה כלפי אנשים עם השקפות עולם שונות וכן יכולת לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות שונות. כל אלה עשויים לסייע לטיפוח תחושת אנושיות משותפת בקרב הלומדים. מטרות אלה עשויות להיות רלוונטיות במיוחד בהוראת שפות זרות. מורים לשפות יכולים לא רק ללמד שפה זרה לצורך תקשורת, אלא גם לחנך תלמידיהם להיות אזרחים אחראיים, מעורבים, בעלי עמדות חיוביות כלפי שונות בין-תרבותית וכאלה התורמים להבנה ולדיאלוג בין תרבויות.

 

הגדרה מחדש של המטרות והמיומנויות בהוראת שפה שנייה

במשך שנים המטרה העיקרית של הוראת שפה זרה הייתה להכין את הלומדים לשימוש במיומנויות תקשורת ושטף בשפה במסגרת עבודתם העתידית או כתיירים בחו"ל. כיום אנחנו עומדים בפני אתגר אחר. לימוד שפה רק למטרות של עבודה ותיירות אינו מספק. האינטרנציונליזציה של ההשכלה הגבוהה משמעה שעלינו להכין את הסטודנטים להיות בדיאלוג עם אנשים שונים בעלי השקפות עולם שונות, הן אלה המצויים בקהילותיהם והן אלה אותם הם פוגשים כשהם מתיירים או עובדים בארצות אחרות. משמעות הדבר היא שלמידת שפה איננה רק למטרות פרקטיות של נסיעות ומסחר אלא כדי לחיות חיים משותפים. הדבר מצריך מתן דגש לחינוך תלוי הקשר ומבוסס תהליך בעל מטרות חינוכיות והומניסטיות. במקום להורות לתלמידים לרכוש דיוק ושליטה בשפה, השינוי המתבקש הוא להכין את התלמידים להיות דוברים בין-תרבותיים (Byram, 2009) בעלי כישורי תקשורת ויכולות בין-תרבותיות (למשל, היכולת להעריך תרבויות אחרות ולפתח את ההבנה של האינדיבידואל באשר לתרבות שלו עצמו). מטרות הומניסטיות אלה בשילוב עם כישורי תקשורת עשויות להוביל לאינטראקציה עשירה ומוצלחת עם אחרים מרקע תרבותי שונה, הן בכיתה, הן בקהילה והן במדינות אחרות.

 

אזרחות בין-תרבותית (Intercultural citizenship)

אזרחות בין-תרבותית (Byram, 2008) מתייחסת ליכולת של הפרט להשתמש במיומנויות של תקשורת בין-תרבותית דרך פעולות חברתיות המגשרות על הבדלים בין-תרבותיים. הדבר יכול להיעשות הן בתוך גבולות המדינה של האינדיבידואל ומחוצה לה. אזרחות בין-תרבותית משלבת שני ממדים משלימים ללימוד שפה:

  1. מיומנות בין-תרבותית: היכולת לאינטראקציה עם אנשים אחרים ותפיסות העולם שלהם. מיומנות זו מתייחסת לא רק לידע של השימוש החברתי ההולם בשפה (מיומנות תקשורת), אלא גם ליכולת להיות מעורב באופן בעל משמעות עם דוברים מתרבויות אחרות ועם אופני החיים ודרכי החשיבה שלהם.
  2. מעורבות חברתית: המוכנות להשתתף ביצירת הבנה גדולה יותר בין אנשים מרקע תרבותי שונה, ועל בסיס זה לנקוט בפעולה שתביא לשינוי בחיים החברתיים.

חינוך לאזרחות בין-תרבותית יכול לעשות שימוש בהוראת שפות זרות במטרה לטפח מיומנות בין-תרבותית מצד אחד ולעורר חשיבה ביקורתית ופעולה מצד שני. מעבר ללמידה בכיתה, חינוך זה כרוך בנקיטת פעולה על מנת לשנות את החיים החברתיים לטובה במקביל ללמידה בכיתה. כאשר אזרחות בין-תרבותית היא מטרת הלמידה, ידע אינו רק עניין של רכישת מידע, אלא גם ידע של תהליכים חברתיים, כולל ידע אודות כיצד אנשים אחרים עשויים לתפוס אותנו כמו גם הידע שלנו אודות אנשים אחרים (Byram, 2021).

 

למידת שירות בין-תרבותית (Intercultural service learning)

למידת שירות (service learning) משלבת בין למידה פורמלית ושירות לקהילה: זהו שירות עם מטרות למידה ולמידה עם מטרות של שירות (Minor, 2001). למידת שירות מעשירה את חווית הלמידה ובו בזמן מלמדת אחריות אזרחית. בעת הלמידה הסטודנטים עוברים תהליך המשלב התפתחות אישית וחברתית והתפתחות אקדמית וקוגניטיבית. ההתנסות מעצימה את ההבנה וההבנה מובילה לפעולה אפקטיבית (Eyler & Giles, 1999).

ללמידת שירות נחוצים ארבעה תנאים (Seifert & Zentner, 2010):

  1. הלומדים מזהים צורך אמיתי בקהילה.
  2. ההתנסות מקושרת לתכנים של תוכנית הלימודים.
  3. הלמידה מתרחשת הן בכיתה והן מחוצה לה.
  4. מתקיימת מידה רבה של רפלקציה במהלך הפרויקט.

כאשר תנאים אלה מתקיימים באינטראקציה עם אנשים מתרבויות אחרות וכאשר נוספת לתהליך זה מודעות חברתית-ביקורתית (דרך רפלקציה ביקורתית הן על השירות והן על המפגש הבין-תרבותי), למידת שירות הופכת ללמידת שירות בין-תרבותית.

 

המחקר הנוכחי הוא מחקר פעולה אודות הקורס 'ספרדית: התנדבות, חינוך גלובלי וכתיבה' שיישם למידת שירות בין-תרבותית. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של הקורס על הבנת הסטודנטים את החברה הרב-לשונית והרב-תרבותית בה הם חיים וכן את ההשפעה של הקורס על יכולתם הלשונית.

תיאור הקורס 'ספרדית: התנדבות, חינוך גלובלי וכתיבה'

הקורס התקיים בסמסטר אביב 2018 במחלקה לספרדית ופורטוגזית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. הקורס ארך 15 שבועות והשתתפו בו 15 סטודנטים וסטודנטיות. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בפרויקטים של ארגונים לא ממשלתיים (ארגונים שאינם תלויים בממשלה ואשר פועלים למען מטרות הומניטריות וסביבתיות). בנוסף, הסטודנטים עבדו גם עם ארגונים כאלה הפועלים בארצות אחרות ולמדו על העשייה שלהם.

לסטודנטים היו שני אתרים אפשריים להתנדבות, מתוכם הם בחרו אחד:

  1. ארגון לא ממשלתי (East Bay Sanctuary Covenant) המציע תמיכה משפטית למהגרים לטיניים ולפליטים. במסגרת ההתנדבות קיבלו הסטודנטים את הלקוחות, תרגמו מסמכים, חקרו ולמדו על המדינה ממנה הגיעו המהגרים ולימדו אותם אנגלית.
  2. בית הספר התיכון הבינלאומי אוקלנד (Oakland International High School; OIHS) שבו לומדים קטינים ובני נוער פליטים מכל רחבי העולם. הסטודנטים סייעו למורים במגוון כיתות ובתוכניות שלאחר שעות הלימודים המציעות סיוע לתלמידים בשיעורי בית.

 דרך עבודתם באתרי ההתנדבות (מינימום של 25 שעות), לסטודנטים הייתה הזדמנות להעמיק את לימוד השפה הספרדית ואת הידע שלהם על תרבויות לטיניות אמריקאיות וכן לגלות כיצד ניתן לגשר בין מחיצות תרבותיות. בנוסף, הם ערכו מחקר אודות ארגונים לא ממשלתיים באמריקה הלטינית בכדי להיטיב להבין את עבודתם ולשתף פעולה בפרויקט משותף עימם. את ההתנדבות והלמידה במסגרת הקורס ליווה תהליך רפלקטיבי שתועד ביומנים ובבלוגים שהסטודנטים כתבו.

הנתונים שנאספו במהלך הקורס היו משלושה סוגים:

  1. יומנים שבועיים שהסטודנטים כתבו ובהם ערכו רפלקציה על תאוריות של למידה וזהות אשר נלמדו בכיתה ואודות ההתנסות ההתנדבותית שלהם.
  2. פרזנטציות שהציגו את הממצאים מעבודת החקר של הסטודנטים אודות ארגונים לא ממשלתיים והראיונות שערכו עם נציגים מארגונים אלה.
  3. בלוגים שבהם כתבו הסטודנטים את התרשמויותיהם אודות הלמידה בקורס וההתנסות שלהם בעבודה ההתנדבותית.

 

ממצאים

הסטודנטים הראו למידה בכל אחד מהאלמנטים של יכולת בין-תרבותית (Byram, 2021):

עמדות: סקרנות ופתיחות, מוכנות להשהות אי אמון באחרים ואמונה לגבי עצמי. הסטודנטים התעניינו כיצד ומה הם יכולים לתרום כמתנדבים לארגונים בקהילה המקומית ובאמריקה הלטינית. החשיבה על זכויות האדם והצרכים הבסיסיים של אחרים, הן בקהילה הקרובה שלהם והן מחוצה לה, הניעה אותם להעמיק את הלמידה על תרבויות אמריקה הלטינית ומשלבי השפה הספרדית (מידת הרשמיות או התקניות הלשונית של השפה המדוברת). כמו כן, הסטודנטים הכירו בכך שהמדינות באמריקה הלטינית נוקטות ביוזמות ובפעולות על מנת לתת מענה לצרכים שלהן עצמן. זאת, בניגוד לדעות הרווחות בחברה שלהם שמדינות אלה תלויות במדינות עשירות יותר, דעות שתלמידים רבים החזיקו בהן בתחילת הקורס. 

היכולת לפרש ולהתייחס: היכולת לפרש מסמך או אירוע מתרבות אחרת, להסבירו ולקשור אותו למסמכים או לאירועים מהתרבות שלי. הסטודנטים הישוו בין דרכים שונות להתנדבות בקהילה המקומית והבינלאומית. הם הסבירו את ההבדלים בין הידע החדש שלהם והפרספקטיבות הקודמות שלהם. הם ניתחו את עבודתם של הארגונים הלא ממשלתיים בהם התנדבו ואת האופנים שארגונים אלה משרתים את המהגרים והפליטים.

ידע: ידע אודות קבוצות חברתיות ומוצריהן, שיטות העבודה שלהן במדינה שלי ובמדינה של בן השיח, ידע על תהליכים של אינטראקציה חברתית ואינדיבידואלית. הסטודנטים פיתחו ידע ביקורתי אודות הצרכים העכשוויים בקהילות לטיניות מקומיות ובקהילות לטיניות בינלאומיות. הם חקרו את האתגרים העיקריים בקהילות אלה כיום ואת הפעולות שנעשות כדי לתמוך בזכויות אדם. דרך ההתנדבות למדו הסטודנטים כיצד הארגון המקומי עובד. כמו כן, באמצעות המחקר שערכו הם רכשו ידע אודות הארגונים השונים וכיצד הם נותנים מענה ללקוחותיהם.

מיומנויות של גילוי ואינטראקציה: היכולת לרכוש ידע חדש אודות תרבות ופרקטיקות תרבותיות, היכולת להפעיל ידע, עמדות ומיומנויות תחת המגבלות של תקשורת ואינטראקציה בזמן אמת. בעבודתם ההתנדבותית והמחקרית הסטודנטים צפו, אספו, מיינו נתונים ויישמו מיומנויות של חקר וגילוי באינטראקציות עם אנשים מרקע תרבותי אחר. הם למדו על פרקטיקות חברתיות (הקשורות למתן שירות למהגרים ולילדים בסיכון) של התרבות האחרת בארצם ובאמריקה הלטינית.

מודעות חברתית ביקורתית: היכולת להעריך, באופן ביקורתי ועל בסיס של תהליך עקבי ומפורש של הסקת מסקנות, ערכים שנמצאים בתרבות שלי ובתרבויות ובמדינות אחרות. במהלך הקורס הסטודנטים ערכו רפקלציות על המפגשים שלהם במהלך ההתנדבות. דבר זה עזר להם לגלות ולקחת בחשבון פרספקטיבות שונות כמו גם לפתח מודעות עצמית. הסטודנטים הרהרו בשאלה איך מתנדב יכול לתרום באופן הטוב ביותר ואלו איכויות ופרספקטיבות מסייעות לו לעבוד עם אנשים מתרבויות אחרות. הסטודנטים חוו שינוי בידע ובתפיסותיהם אודות מהגרים ופליטים. במקום לראותם כפולשים הם החלו לראותם כניצולים.

השינוי בתפיסות והעמדות החיוביות שפיתחו דרך העבודה שלהם בפרויקטים מבוססי קהילה נתנה להם חוויה עמוקה ותחושה של אנושיות משותפת עם האנשים שאיתם היו באינטראקציה.

למרות שהקורס לא דרש מהסטודנטים להמשיך בעבודה ההתנדבותית, רוב הסטודנטים המשיכו להתנדב באופן מקומי בצורה זו או אחרת. רבים מהם הפכו למורים לתלמידים בסיכון, לעורכי דין בתחום ההגירה או למדו עבודה סוציאלית. שני שלישים מהסטודנטים שירתו תקופה בארץ אחרת במסגרת הארגונים הלא ממשלתיים אותם הם חקרו במסגרת הקורס.

מיומנות שפתית. הסטודנטים פיתחו את מיומנויות השפה הספרדית דרך העבודה ההתנדבותית וכן באמצעות למידה של אוצר מילים וקונבנציות לשוניות בתחום שבו הם עבדו כמתנדבים.

 

סיכום

למידת שירות בין-תרבותית היא מתודולוגיה חדשנית העונה לאתגר העומד בפנינו כיום בהשכלה הגבוהה: להכין את הסטודנטים לפיתוח עמדות חיוביות והבנה כלפי אנשים עם השקפות עולם שונות, כמו גם לעסוק בפעולה אזרחית על מנת לייצר שינוי חיובי בקהילות המגוונות שבהן אנו חיים ועובדים. מאמר זה הציג דרך אחת דרכה יכולים מורים לשפה זרה לתרום תרומה מיוחדת לאינטרנציונליזציה (בינאום) של ההשכלה הגבוהה.

 

ביבליוגרפיה

Byram, M. (2008). From foreign language education to education for intercultural citizenship. Multilingual Matters

Byram, M. (2009). Intercultural competence in foreign languages – the intercultural speaker and the pedagogy of foreign language education. In D. K. Deardorff (Ed.), The Sage handbook of intercultural competence (pp. 321–332). Sage

Byram, M. (2021). Teaching and assessing intercultural communicative competence revisited (2nd ed.). Multilingual Matters

Eyler, J., & Giles, D. E. (1999). Where's the learning in service‐learning? Jossey‐Bass

Minor, J. (2001). Using service‐learning as part of an ESL program. The Internet TESL Journal, 7(4)

Seifert, A., & Zentner, S. (2010). Service LearningLernen durch Engagement: Methode, Qualität, Beispiele und ausgewählte Schwerpunkte. Eine Publication des Netzwerkes Lernen durch Engagement (Service learning: Method, quality, examples and selected thematic areas. A publication of the Service Learning Network.) Freudenberg Stiftung

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?