הוראה אינטגרטיבית בחטיבות ביניים בישראל: ציפיות להמשך הכשרה מנקודת מבטו של המורה

הוכברג, נ' וגלילי, י' (2013). הוראה אינטגרטיבית בחטיבות ביניים בישראל: ציפיות להמשך הכשרה מנקודת מבטו של המורה. ביטאון מכון מופ"ת, 51, 95-90.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

תכנית 'מדע וטכנולוגיה' (מו"ט) החלה לפעול לפני יותר מעשור כתכנית הלימודים הרשמית של מדינת ישראל לתלמידי ז'-ט'. בד בבד עם הטמעת תכנית הלימודים מו"ט והכשרת צוותי ההוראה בבתי הספר, עלו ממצאים מדאיגים ביחס להישגי תלמידים במבחנים לאומיים דוגמת מיצ"ב; מבחני בגרות ומבחנים בין-לאומיים דוגמת PIZA, TIMSS, שהעלו מחדש את השאלה בדבר תרומת ההוראה האינטגרטיבית לרכישת ידע מדעי וטכנולוגי. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תפיסות המורים המובילים את הטמעת האינטגרציה בחינוך העל יסודי בישראל.

החל בשנת הלימודים תש"ע פועלת מדיניות של מערך הכשרה והדרכה למורי מו"ט המבוססת על שני מעגלים מרכזיים – תכניות הכשרה להתפתחות מקצועית של המורים לכיוון של הוראה אינטגרטיבית (המשלבת בין הוראת מדעים וטכנולוגיה); והכשרת מורים מובילים שיסייעו בהטמעת השינוי בשדה ההוראה. מורים מובילים הם מורים בעלי ידע תוכן וידע פדגוגי בתחום הוראת מדע וטכנולוגיה, העוברים התפתחות מקצועית ממוקדת. הם יובילו בבית ספרם את הצוות וידריכו צוותים בבתי ספר נוספים.

89 המורים שנטלו חלק במחקר במהלך תש"ע הם מורים מובילים לתחום מדע וטכנולוגיה בחטיבות ביניים בישראל, רובם בעלי ותק של 15 שנים ויותר ממגדרים ומגזרים שונים. כשני שלישים התמחו בביולוגיה, בעוד השאר במדעי הטבע והנדסה. כלי המחקר הם ראיונות ושאלונים. בנוסף נאספו מסמכים מטעם קובעי מדיניות. בניתוח השאלונים נעשה שימוש בכלים סטטיסטיים, התפלגויות ושכיחויות ובכלים לניתוח תוכן המתבססים על הספרות המחקרית.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמורים מובילים מגוון דעות ביחס לצורך בשילוב בין מדע וטכנולוגיה באמצעות הוראה בגישה האינטגרטיבית או המשך ההוראה הדיסציפלינרית. ישנם מורים המעידים על עצמם כמשלבים בין המדעים והטכנולוגיה. מורים אחרים מעידים כי הם והצוות שלהם כלל אינם דנים בשאלה אם וכיצד לערוך את האינטגרציה בין תחומי המדע והטכנולוגיה. ממצאי השאלונים מלמדים על התפלגות דומה בקרב מורים כאשר נשאלו לגבי תמיכה בהוראה אינטגרטיבית (47%) או דיסציפלינרית (53%).

הממצאים מלמדים על אחוזים דומים ביחס לתמיכה או התנגדות לחיבור בין מו"ט, בעוד התגובה הרגשית מלמדת כי בקרב יותר ממחצית המורים זוהתה אי-נוחות לגבי תכנית הלימודים המוצעת כיום ורובם ציינו את הצורך בעזרה בהוראת מו"ט (74.5%).

הממצאים שלהלן מצביעים על פער בין רמת ההצהרה לגבי הוראה תחומית (דיסציפלינרית) לעומת משלבת (אינטגרטיבית). ניכר כי על אף ההתפלגות השווה בתמיכה בשתי גישות ההוראה: משלבת או תחומית, חל שינוי במגמה בעת התייחסות המשתתפים לסוגיה בהקשר הרגשי.

ניכר כי המורים מצביעים על דילמה ועל חוסר ודאות באופן שבו ניתן לקיים הוראה אינטגרטיבית בתחום המקצוע מו"ט. העדויות מלמדות על הרצון לתת מענה לדרישה של משרד החינוך להוראה משלבת, תוך כדי התלבטות מתמדת ביחס הנכון לביצוע. החשש העיקרי שמעלים המורים הוא פגיעה אפשרית בהבנת התלמיד את מקצוע ההוראה, כאשר אחד הנימוקים לשלב בין התחומים היה לקרב את הנלמד לעולמו של הלומד ולהפוך תחום הוראה מורכב למופשט.

הממצאים תומכים במגמה שזוהתה כי אין גישה אחידה ושלטת לשילוב בין המדעים לבין עצמם ובין מדעים לטכנולוגיה. לרוב המורים האתגר הראשוני הוא למצוא את האופן שבו ניתן להורות בשילוב את תחומי המדע השונים ופחות שכיחה ההתלבטות ביחס לשילוב בין מדע וטכנולוגיה. ניתן להגיד כי הממצאים מלמדים על תפיסה תחומית (דיסציפלינרית) השכיחה בקרב מורים מובילים, שברובם משמשים כמדריכים לתחום ההוראה מו"ט.

רוב המורים המובילים (84%) מעוניינים בהמשך הכשרה מקצועית שתומכת ברכישת ידע. בפרט, הוראת הנושאים מתחום הפיזיקה (32%) ובהוראת הטכנולוגיה (15%). ציפייה זו עולה בקנה אחד עם הממצא שלפיו המורים מבקשים המשך הכשרה להפעלת האינטגרציה המצופה בין מדע וטכנולוגיה. כדי לעמוד על דוגמאות שמהם נמנעים מורים בהוראת מו"ט, התבקשו מורים להתייחס לתכנים מסיימים המופיעים בסילבוס להוראת מו"ט (משרד החינוך, אתר או"ח http://www.education.gov.il), ולציין אם הם מזכירים או מלמדים אותם ואם הצגתם כוללת שימוש בהוראה אינטגרטיבית של מו"ט. התכנים כללו אנומליה של המים, עונות השנה, פעולות של מנוף בגוף האדם ובמכונה, שקיעה וחוסר משקל בחלל.

עיון בממצאי תגובות המורים מלמד כי התכנים שנבדקו והמופיעים בסילבוס כנושאי ליבה בהוראת מו"ט, לרוב אינם זוכים להיות מוצגים בפני התלמידים ומעט מאוד מהם זוכים לאזכור כלשהו בכיתה. יתרה מזאת, עולה כי רוב התכנים מוצגים מעט מאוד בהקשר מדעי.

התוכן היחידי שזכה להצגה בהקשר טכנולוגי-מדעי באופן בולט, כפי שדיווחו יותר משליש המורים הוא "אנומליה של המים". הסבר אפשרי לכך הוא שתכונות המים מופיעות באופן ספיראלי בתכנית הלימודים ונושא המים מוצג במספר הקשרים הכוללים: תכונות המים, חיוניותם לחיים, מרכיב ייחודי ועיקרי של כדור הארץ, יישומים טכנולוגיים כמו תחנת כוח, דוד שמש וכדומה.. בהתאם להיבטים שהוצגו, תכונות המים, וביניהן האנומליה של המים, מוכרות היטב ואינן מזוהות עם תחום ידע ספציפי.

ממצא מפתיע היה הוראת הנושא "חוסר משקל בחלל" שזוכה להצגה רבה יותר בתכנית הלימודים. הסבר אפשרי הוא כי קיימות מספר תכניות מתערבות אקסטרה-קוריקולריות בבתי ספר שונים (לדוגמה, מועדוני חלל, תכניות מצוינות, מרכזי מדעים וכדומה), ואך טבעי שמורים מובילים ישתלמו או ייחשפו אליהן ולכן ימצאו לנכון להציגן בכיתה.

במחקר זה נטלו חלק מורים מובילים אשר זכו להכרה ולהערכה מקצועית. אם מורים בעלי ניסיון עשיר מדווחים על חשש וקושי בתחומי הידע והפדגוגיה להוראה, ניתן להניח כי המצב רווח אף יותר באוכלוסיית מורי המדעים בחטיבות הביניים בישראל.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?