ההיערכות למבחני המיצ"ב והפקת התועלת מהם בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית

       בית-הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר
 
 
ההיערכות למבחני המיצ"ב והפקת התועלת מהם
בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית
 
 
חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"
 
מאת
חני שלטון
 
המנחה: פרופ' מנוחה בירנבוים
 
      
אב, תש"ע                                                                                                                          יולי, 2010

תקציר
קובעי מדיניות, אנשי ציבור והורים מפעילים כיום על בית-הספר לחץ רב, ותובעים ממנו להכין את בוגרי מערכת החינוך לחיים בסביבה תחרותית הדורשת למידה לכל אורך החיים, זאת על ידי שיפור ההישגים האקדמיים והעלאת המוטיבציה ללמידה Lapan, Kardash & Tuner ,2002)). כתוצאה מכך מתחזקות המגמות הקוראות לבתי הספר לשאת באחריות להישגי הלומדים, והן תורמות להגברת השימוש במבחנים חיצוניים במטרה להעריך את מידת האפקטיביות של כלל המערכת החינוכית ושל כל אחד מבתי הספר הפועלים במסגרתהCarnoy & Loeb, 2004) Dubnick, 2006). רבים בציבור תולים תקווה כי המבחנים החיצוניים אכן יסייעו לשיפור המערכת החינוכית (דוברת, 2005), אך יש החולקים על המידה שבה הם ראויים להוות מדד לבחינת אפקטיביות בית הספר, זאת כיון שבמחקרים רבים נמצא כי למבחנים רחבי ההיקף יש השלכות שליליות על בתי הספר ועל הלמידה, וכי בתי הספר מצליחים להעלות את הישגי תלמידיהם מבלי לשפר את הלמידה שלהם ((Nichols & Berliner, 2007.
 
מחקר זה[1] מצטרף לשורה של מחקרים העוסקים בהשלכותיהם של המבחנים החיצוניים על ההוראה ועל הלמידה בכיתה (washback effect). תוצאותיהם של המחקרים אינן חד משמעיות. חוקרים רבים רואים במבחנים גורם המצמצם את תכנית הלימודים ומעכב רפורמות, חדשנות ויצירתיות. מעטים החוקרים התומכים במבחנים ורואים בהם מנוף לקידום הלמידה ולשיפור תכנון הלימודים הבית-ספרי. אולם כיוון שממצאי המחקרים אינם חד משמעיים, לא ניתן לאשש או להפריך את הטענה על השלכות שליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה (Anderson, Jenkins & Miller, 1996) מבלי להתייחס גם למשתנים הקשורים להקשר הבית ספרי ולאיכות הלמידה של בית הספר.
 
המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני [2]המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.
 
כדי לאפשר בחינה ראויה גובש מערך מחקר הכולל שני רבדים: הרובד הראשון עשה שימוש במתודולוגיה כמותית, ומטרתו לבדוק קשר בין משתני "הלמידה הארגונית" לבין משתני "השימוש בתוצאות" המיצ"ב ולבין ההישגים במבחני המיצ"ב. ברובד השני נעשה שימוש במתודולוגיה איכותנית, במטרה לאפיין את דרכי ההיערכות של בתי-הספר למבחני המיצ"ב ואת דפוסי השימוש בתוצאותיהם ולאפיין את השפעותיהם על תכנון הלימודים הבית ספרי, כל זאת בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית.
 
מערך המחקר והרכב המדגם: חלקו הראשון של המחקר כלל 261 עובדי הוראה מ-148 בתי ספר שונים המשתייכים לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ממחוזות שונים, מסוגים שונים של יישובים, ועם שונות בגודל בתי הספר ובמדד הטיפוח. בחלקו השני של המחקר נעשה שימוש במערך של חקר מקרים מרובה, שכלל ששה בתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית שלהם: שלושה בתי ספר המייצגים רמה גבוהה של למידה ארגונית, בית ספר אחד המייצג רמה בינונית ושני בתי ספר המייצגים רמה נמוכה.
 
נעשה שימוש בכלי המחקר הבאים: הרובד הכמותי כלל שימוש בשלושה שאלונים. שניים מהם נועדו לבדוק את רמת הלמידה הארגונית: שאלון "ארגון לומד" בדק את המכניזמים ואת הפרוצדורות הבית-ספריות המקדמות למידה של הסגל הבית ספרי, ושאלון "ערכי תרבות הלמידה" בדק את ערכי התרבות והמדיניות המעודדים למידה של הסגל בבית הספר. שאלון נוסף "הפקת תועלת מנתוני המיצ"ב", בדק את השימוש שעושים בתי הספר בתוצאות המיצ"ב ואת השפעתם של מבחני אלה על תכנון הלימודים הבית ספרי. ברובד האיכותני נעשה שימוש בראיון אתנוגרפי פתוח שמטרתו לבדוק את אופן ההיערכות של המורים בבית-הספר לקראת המבחנים ואת השפעתם על תכנון הלימודים ועל דרכי ההוראה בכיתה, וכן את הדיון בתוצאותיהם של המבחנים ואת השפעתם על ההוראה ועל הלמידה. תצפיות פתוחות בישיבות מליאת המורים או ישיבות צוותים נועדו בעיקר כדי ללמוד על תרבות הלמידה הבית ספרית באופן בלתי אמצעי וכדי לסייע בתיקוף הממצאים שעלו בראיונות. ניתוח מסמכים בית ספרים כגון: תכניות עבודה, סיכומי ישיבות, מיפויים, תכניות התערבות וכדומה סייעו בתיקוף הממצאים שעלו בראיונות.
 
ניתוח הנתונים ועיבודם נעשה באופן שונה בשני הרבדים. ברובד הכמותי חושבו מתאמים בין כל משתני המחקר לבין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע, ערכי תרבות הלמידה ומדיניות ההנהלה), משתני הפקת תועלת מנתוני המיצ"ב (ניתוח ופעולות מונחות נתונים) והישגים בארבעת מקצועות המיצ"ב. ברובד האיכותני נערך ניתוח תוכן על פי קטגוריות ראשוניות שנעשו בהן שינויים בעקבות עיבוי כמות הנתונים השייכים לכל קטגוריה, זאת לשם הגברת התקפות הפנימית. קטגוריות אלה שימשו להסקת מסקנות וליצירת הכללות אמפיריות תיאורטיות. בנוסף לכך, חושבו שכיחויות יחסיות של ציטטות השיח בקטגוריות השונות.
 
ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית. מרבית המתאמים של משתני הפקת תועלת מההערכה עם משתני ההישגים חיוביים ומובהקים, חלקם בעוצמה בינונית ואחרים בעוצמה נמוכה. המתאמים הגבוהים יחסית הם בין משתני ההישגים לבין ניתוח נתונים, כלומר ככל שבית הספר זיהה קשיים ובעיות, דן בהם, בחן את מידת השגת המטרות, הגדיר מחדש ציפיות וכדומה, כך הישגיו היו גבוהים יותר.
 
ספרות עניפה עוסקת בהשלכות השליליות של המבחנים רחבי ההיקף. השלכות כאלה נמצאו גם ברובד האיכותני של המחקר הנוכחי. הממצאים הצביעו על כך שבבתי הספר הנמוכים ברמת הלמידה הארגונית ההיערכות למבחנים הייתה נקודתית והשפיעה על שכבת הגיל הנבחנת: חלק מתחומי הדעת הושמטו במשך חודשים רבים, ובמקומם תוגברו 'מקצועות המיצ"ב'. במרבית השיעורים התלמידים אומנו במבחנים רבים הדומים למבחני המיצ"ב, ואת בתי-הספר הללו אפיין לחץ רב לעמוד במשימה ולהספיק את חומר הלימודים הנכלל במבחן. המורים עבדו בבדידות, הכינו את חומרי הלמידה בעצמם, התמודדו עם קשיים של תלמידים ללא תמיכה ועזרה, נאלצו למצוא פתרונות אפשריים בכוחות עצמם ונשאו באחריות להוראה וללמידה בעצמם ללא יכולת לחלוק את הנטל עם עמיתים. למהלך ההיערכות למבחנים לא הייתה השפעה מערכתית בבית הספר. בבתי ספר אלהלא הופקו לקחים לגבי ההוראה. הועלו הסברים לממצאים שהתקבלו, אולם אלו ברובם התייחסו לגורמים שלבית הספר אין שליטה עליהם: לרקע הכלכלי חברתי, למידת שיתוף הפעולה של ההורים, לבעיות של קשב וריכוז וכדומה. העיסוק בתוצאות המיצ"ב הוביל בבתי ספר אלה להטלת אשם על מורים מסוימים כמו גם על תלמידים, מבלי שבית הספר העלה את השאלה כיצד הוא כארגון יכול לשפר את הישגיו.
 
בניגוד לספרות הענפה המצביעה על השלכות שליליות של מבחנים אלה, מעטים יחסית המחקרים המצביעים על השלכות חיוביות.במחקר הנוכחי נמצאו השלכות חיוביות בבתי הספר הגבוהים ברמת הלמידה הארגונית. דפוסי ההיערכות למבחני המיצ"ב והשפעתם על תכנון הלימודים הבית ספרי התבצעו ברמה מערכתית, הציפיות מכל התלמידים להישגים היו גבוהות, והדרישות נבחנו ביחס לתכניות הלימודים הרשמיות של משרד החינוך וביחס לתכניות הבית-ספריות. בעקבות הדרישות במבחנים, הוכנסו שינויים בתכניות הלימודים וניתנו דגשים לשליטה של התלמידים בכישורי למידה חשובים. דגשים אלה נבחנו בקפידה, ונשזרו בתכניות הלימודים בכל שכבות הגיל, בכל תחומי הדעת רבי-המלל ואף בתכניות הלימודים הבלתי פורמאליות.
 
בבתי ספר אלה (גבוהים בלמידה ארגונית) תהליך הפקת התועלת מהממצאים התייחס לבית הספר כאל מערכת כולית (הוליסטית), אפשר להם לבחון את הממצאים בהקשרם בבית הספר, לזהות את נקודות החוזק והחולשה באופן מדויק בתכנון הלימודים ובהוראה של תחומי הדעת, לאתר נושאים או כישורים שלא ניתן להם דגש מספק, להעלות השערות לגבי הממצאים שהתקבלו, לאסוף נתונים נוספים כדי לתמוך או כדי להפריך השערות, לבחון את הסיבות לבעיות (למשל מדוע התלמידים מתקשים בכתיבה), ולא רק את פתרונן, ולהבנות תכניות ארוכות טווח הנותנות מענה מערכתי בית ספרי לקשיים.
בתי הספר הגבוהים ברמת הלמידה הארגונית מאופיינים כבעלי הכוונה עצמית בלמידה, מסגלים ומתאימים את הערכה חיצונית לצורכיהם, מבנים תהליכים של הערכה פנימית ורואים בהערכה מרכיב נחוצים ללמידה ולשיפור ההוראה, ואילו בתי ספר הנמוכים ברמת הלמידה הארגונית מאופיינים כנטולי הכוונה עצמית, נוהגים כנתינים כנועים לרפורמות המונחתות מלמעלה ומפתחים דרכים המסייעות להם "לשרוד" את השינויים.
 
דפוסי הלמידה של בתי הספר בעת ההיערכות למבחנים ובעת הפקת התועלת מהם אופיינו באמצעות מודל מעגלי החקירה בלמידה הכולל חמישה שלבים ( Birenbaum, Kimron, (Shilton & Shahaf-Barzilay, 2009: א. תכנון והגדרת יעדים ב. הפעלה, איסוף ראיות וניטורן ג. ניתוח ראיות, פירושן והסקת מסקנות ד. קבלת החלטות וביצוען ה. הערכה.    איכותו של מעגל חקירה תלויה לא רק בקיומן של פרוצדורות אלה אלא ב'רוח' שבה הן מתבצעות. איכותו של כל שלב במעגל נקבעת על פי דפוסים (ממדים) המאפיינים למידה ארגונית יעילה ובלתי יעילה: 1. ממד אינסטרומנטלי 2. ממד קוגניטיבי 3. ממד חברתי 4. ממד הנעתי ריגושי 5. ממד אחריות ומחויבות לשיפור 6. ממד מטה קוגניטיבי Birenbaum et al.,) 2009). כאמור, ממדים אלה על-פי המודל מהווים שכבות הנוספות למעגל החקירה ומשפיעות על איכותו. תחושת החוללות העצמית והקולקטיבית של המנהל ושל המנהיגות מהווים את "גזע" המודל - רכיב מפתח במעגל החקירה בלמידה. באותם בתי ספר שבהם למנהל הייתה תחושת חוללות גבוהה נמצאה תפיסה דומה של חוללות גם בקרב מורי בית הספר, שהניעה את מעגל החקירה בבית הספר.
 
לאור הממצאים המופיעים לעיל, מומלץ לקדם את תרבות הלמידה במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר בפרט באמצעות חיזוק תהליכי הערכה פנימיים המהווים חלק ממודל מומלץ חלופי להערכה חיצונית – מודל הכולל גם הערכה רחבת היקף אך מגביל את תפקידה כהערכה קובעת יחידה, ומעמיד לצידה סטנדרטים להערכה פנימית ראויה.
 
חשיבות המחקר וייחודיותו
המחקר מציע פרספקטיבה חדשה לבחינת השלכותיהם של מבחנים חיצוניים מסוג המיצ"ב לפיה ההשלכות דיפרנציאליות בהתאם לרמת הלמידה הארגונית של בתי הספר. זאת בשונה ממרבית המחקרים שעסקו בהשלכותיהם של המבחנים החיצוניים שמסקנותיהם היו שליליות בלבד או חיוביות בלבד. המחקר הנוכחי מציג אפוא, ראייה מורכבת ודיפרנציאלית הנטועה בתוך הקשר בית ספרי נרחב. בקרב בתי הספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית קיימות זיקות ההדדיות בין המבחנים לבין המרכיבים הבאים: החזון הבית ספרי, אסטרטגיות הפעולה, תכנון הלימודים ודרכי ההוראה שלהם. תוצאות המחקר פותחות צוהר להבנת חשיבותה של הלמידה הארגונית שיאפשר את פיתוחה בבתי הספר. הלמידה הארגונית מסייעת בקידום התועלת שניתן להפיק מהערכה חיצונית ובצמצום ההשלכות השליליות הנגרמות בעטיה של הערכה זו – כל זאת במטרה לשפר את אפקטיביות שלהם.
 


[1] מחקר זה, הנו חלק מפרויקט משותף של שלוש חוקרות, בהנחייתה של פרופ' מנוחה בירנבוים. חלק מאתרי המחקר משותפים לכל החוקרות, אולם כל אחת מהחוקרות עוסקת במשתנים הייחודיים למחקרה.
[2]מיצ"ב - מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים אלו מבחנים במקצועות היסוד, הנערכים אחת לשנתיים בכל בית ספר בכיתות ב', ה' ו- ח'
מה דעתך?

    זהו מחקר פורץ דרך הבודק אפקטיביות של הערכה חיצונית על בתי-ספר באופן דיפרנציאלי. זאת, תוך הבחנה בין בתי ספר גבוהים ברמת הלמידה הארגונית ואחרים שהם נמוכים במשתנה הזה. המחקר אף תורם בהעלאת ההיבט של ההדדיות באינטראקציה שבין גופי ההערכה החיצוניים ובין המערך הארגוני הבית ספרי ומדגיש את הצורך לחזק תהליכי הערכה פנים בית-ספריים.המתודולוגיה של מערך המחקר הכוללת שני רבדים של עיבוד הנתונים, כמותי ואיכותני, תורמת לתוקף הממצאים.בסך הכל זהו מחקר שיש בו פוטנציאל ניכר של "עובר לעשיה" אופרטיבית.

    פורסמה ב 16/10/2010 ע״י שלמה בן-אליהו
    מה דעתך?