האדם השלם – היפוך של מערכות

לוין, תמר (2012). "האדם השלם" – היפוך של מערכות. בתוך ישעיהו תדמור ועמיר פריימן (עורכים), חינוך - מהות ורוח, (עמ' 290-281). תל אביב: מכון מופ"ת.


מחד גיסא, ניתן לאפיין את העת הנוכחית כעידן המשופע בידע חדש ונגיש. מאידך גיסא, ניתן לאפיין את העת הזאת גם כעידן של חסך רוחני. בהתאם לכך, בגישה החינוכית העכשווית ניכרת עדיפות מובהקת לידע על פני הוויה, עדיפות המשקפת היפוך של מערכות. ההתמקדות היא בחיצוני, בגלוי, בוודאי, במוכתב, במוח והשכל, במוגדר, המקובל, המוסכם והפורמלי, ובאגו. בעקבות כך, נדחקת המודעות לקיום הפנימיות, לנסתר, למרחב האפשרויות הפוטנציאלי, לביטויי בחירה וצורך אישי, למרכזיות הלב, הרוח והנשמה, ליצירתי, האינטואיטיבי, ההתנסותי והחוויתי, לאחר והקיבוצי. המאמר מבקש להרחיב את תפיסת העולם החינוכית הנוכחית באמצעות התמקדות בטבעו של "האדם השלם".

תיאור מלא של מושג השלמות ניתן על ידי ההגדרות הבאות:

1. השלמות כמיזוג (integration) של דברים, מאפיינים או איכויות המקיימים ביניהם קשרי גומלין בעלי ערך. השלמות אינה כוללת רק את חלקיה אלא גם את הקשרים ביניהם.

2. השלמות ככוליות (entirety). כלומר, מיצוי כלל הדברים, המאפיינים או האיכויות החיוניים לביטויו של השלם, ולא חסר בו ולו חלק אחד שהוא בעל ערך עבורו.

3. השלמות כאחדותיות (unity). התייחסות לשלם כבסיס הקיומי הנושא את אופיו ואת ייחודיותו, והמעניק משמעות לאירועים ולתהליכים המתקיימים בתוכו.

ההתייחסות אל שלמות האדם במובן של מיזוג כוללת לדוגמה את הקשרים בין הגשמי-פיזי, המנטלי, הרגשי והרוחני, מבנה היוצר מערכת שלמה שלכל רכיב ולכל קשר בין הרכיבים יש תפקיד ותכלית. שלמות ככוליות מתבטאת בכך שיש להתייחס הן לרבדים הגלויים שבאדם והן לרבדים הסמויים מחמשת חושינו. בנוסף, יש גם להתייחס לרכיבים שהאדם מודע אליהם ולאלו שהוא אינו מודע אליהם כגון התת-מודע (subconscious), הלא-מודע (unconscious) והקדם-מודע (preconscious). שלמות האדם במובן של אחדותיות באה לידי ביטוי בכך שהשלם אינו נתפס כמורכב מחלקים המגדירים את זהותו אלא שהוא מהווה את המהות הייחודית של האדם. הייחודיות המגדירה את זהותו של האדם מתממשת על בסיס גנטי-פיזי שמקורו בתורשה הפיזית הדורית; על בסיס גנטי-רוחני שמקורו, במונחים של קרל יונג (Carl Jung), בתורשה הרוחנית היקומית; ומהשפעות חינוכיות ותרבותית.

זהות האדם נתפסת גם כחלק מתוך ריבוי מציאויות המכילות אותו כגון משפחה, כיתה, חברה ויקום. האדם כשלמות ניזון ממציאויות אלה ומזין אותם. דבר זה משקף את החיבור בין תודעת האדם לבין התודעה הרוחנית היקומית הרחבה החושפת את האני העליון של האדם, כלומר את הרכיב העל-מודע (super-conscious) של התודעה. האדם השלם הוא זה שהגיע לאיזון בין רכיבי המודע, העל-מודע והלא-מודע השונים. לשם כך ניתן להיעזר בפרדיגמה העל-תחומית, בפסיכולוגיה העל-אישית (transpersonal), ובגישות חינוכיות הוליסטיות. יחד עם זאת, יש צורך להמשיך ולהעמיק את הבנתנו אודות מהות האדם כשלם, הווייתו הקיומית ותרומתו להוויה היקומית.

לבסוף, המלצת המאמר איננה ביצירת סיטואציות מיוחדות שיש לטפח בבתי הספר. מדובר בגישה טוטלית, כלומר שתמיד ובכל פעילות חינוכית ולימודית יש להבין שהאדם הלומד הוא האדם השלם.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מה דעתך?

    פרופ' תמר לוין תמיד מקגימה את זמנה.

    פורסמה ב 22/06/2020 ע״י מירב גורן
    מה דעתך?