גל הרפורמות השלישי: מיומנויות הלמידה החדשות

וולנסקי, ע' (2020). גל הרפורמות השלישי: מיומנויות הלמידה החדשות. בתוך: תלמידי האתמול תלמידי המחר. תל אביב: הוצאת שוקן

 עיקרי הדברים

  • הכלכלה החדשה מבקשת למכור ידע במקום מוצרים פיזיים
  • שוק העבודה המשתנה מבטל את החשיבה הקונפורמית והסטנדרטית, ודוגל בחשיבה יצירתית וביקורתית
  • נגישותם של הצעירים לעולם הדיגיטלי נוטעת בהם תחושה שהם מסוגלים לפעול, לתרום וללמוד על העולם בכוחות עצמם, ולפיכך פוחתת נכונותם לקבל הכוונה והדרכה
  • יש להכיר בכך שדור ה-Z מנהל את חייו ברשתות החברתיות ובאינטרנט, וכיוון שהטכנולוגיה הפכה לחלק מזהותו, התקווה לנטילת השליטה מידיו אינה גישה חינוכית מציאותית
  • החשיפה המרובה לדימויים ויזואליים תרמה לשינויים קוגניטיביים, משום שהחלק של המוח האחראי על יכולת ויזואלית מפותח הרבה יותר, ועושה את צורות הלמידה הוויזואליות הרבה יותר אפקטיביות
  • למשחקי המחשבה והפנטזיה במחשב תרומה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד ולהתפתחותן של מיומנויות חדשות, ובהן גם יכולת לשיתוף פעולה עם עמיתים
  • נכון יהיה לאמץ דפוסי הוראה וכיווני פעולה חדשים שיאפשרו לצעירים למידה אקטיבית, בדומה לדפוס פעולתם מחוץ לגבולות בית הספר
  • העובדים שישכילו לרכוש מיומנות של עיבוד ידע חדש ואף יהיו מסוגלים לנתח באופן עצמאי בעיה או צורך ולהציג להם פתרון, יפיקו את המרב מהמציאות המשתנה

בעוד גל הרפורמות השני הוקדש להקניה של ידע אחיד, והתלמידים נדרשו לעמוד במבחנים סטנדרטיים, הגל השלישי מעודד חשיבה פורצת גבולות. התפישה היא כי יש לאפשר לתלמידים לשאול שאלות ולחפש תשובות באופן עצמאי ככל שניתן.

בתחילת המאה העשרים ואחת החלו להבין שהכלכלה החדשה מבקשת למכור ידע במקום מוצרים פיזיים. שוק העבודה המשתנה מבטל את החשיבה הקונפורמית והסטנדרטית, ודוגל בחשיבה יצירתית וביקורתית. דפוסי ההוראה והלמידה השתנו, כיוון שדור התלמידים החדש סיגל לעצמו מיומנות של חיפוש תשובות לשאלותיו, בין היתר בשל סימביוזה הולכת ומעמיקה בינו לבין טכנולוגיית המידע והתקשורת. לכן החלו לחפש אחר דפוסי הוראה ולמידה שידריכו את הלומד לבחון ידע ולפרשו.

לאתר הספר

לקריאה נוספת: כל המאמרים בנושא דור ה-Z

 

הרקע לעליית גל הרפורמות השלישי

שינויים בתרבות הילדים והנוער

נגישותם של הצעירים לעולם הדיגיטלי נוטעת בהם תחושה שהם מסוגלים לפעול, לתרום וללמוד על העולם בכוחות עצמם, ולפיכך פוחתת נכונותם לקבל הכוונה והדרכה.

הזמן הממושך שמבלים הילדים במסכים מעורר דאגה מוצדקת-בחלקה בקרב אנשי חינוך והורים, ואלה מנסים לא פעם להיאבק בתופעה הכרוכה לעתים גם בהתמכרויות. ואולם, אנתוני טרנר סבור כי יש להכיר בכך שדור ה-Z מנהל את חייו ברשתות החברתיות ובאינטרנט, וכיוון שהטכנולוגיה הפכה לחלק מזהותו, התקווה לנטילת השליטה מידיו אינה גישה חינוכית מציאותית (Turner 2015).

למסקנה דומה הגיעה דינה בסיוני (2014). סקירתה המחקרית מצביעה על כך שלמשחקי המחשבה והפנטזיה תרומה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד ולהתפתחותן של מיומנויות חדשות, ובהן גם יכולת לשיתוף פעולה עם עמיתים. לכן אין לראות בהם רק את השלילה.

מערכת החינוך עשויה להפיק יתרונות מהשימוש הרב של התלמידים בטכנולוגיה. דרלה רוטמן Rotman 2014)) טוענת כי החשיפה המרובה לדימויים ויזואליים תרמה לשינויים קוגניטיביים, משום ש'החלק של המוח האחראי על יכולת ויזואלית מפותח הרבה יותר, ועושה את צורות הלמידה הוויזואליות הרבה יותר אפקטיביות' באופן המקל ומפשט את תהליך רכישת הידע והבנתו והופך את הלמידה לידידותית.

בין ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה ניתן למנות את ריבוי הסחות הדעת הפוגע ביכולת להתרכז לאורך זמן בדבר אחד ואת קיצור טווח הקשב: נוצר רפלקס מותנה של המוח, ההולך ומסתגל לצריכת פיסות מידע קצרות. עם מאפייניו המשתנים של דור התלמידים הנוכחי ניתן למנות:

  1. נכונות מועטה לעיין או ללמוד טקסט כתוב.
  2. אובדן ריכוז.
  3. נטייה להשתעמם.
  4. חוסר עניין בנושאי לימוד שאינם נוגעים ישירות לעולמו.

 

כל אלה מצדיקים בחינה מחודשת של מתודות ההוראה המסורתיות וחיפוש אחר מתודות חדשות תחתן.

טרי ויידמר (Wiedmer 2015) הגיעה למסקנה דומה לזו של רוטמן, וגורסת כי מאחר שכבר עתה הצעירים קשובים באופן חלקי בלבד למורים בכיתה, מעדיפים ללמוד נושאים המעוררים את סקרנותם והתלהבותם, נוטים לחפש תשובות לשאלות בנושאים הרלוונטיים לעולמם, נהנים מנוכחות במדיה החברתית, מתרחקים מקריאת טקסטים ומגלים סימני דחייה גוברים כלפי דפוסי הלמידה המסורתיים בכיתה, נכון יהיה לאמץ דפוסי הוראה וכיווני פעולה חדשים שיאפשרו לצעירים למידה אקטיבית, בדומה לדפוס פעולתם מחוץ לגבולות בית הספר. על התלמידים ללמוד לגלות, לאצור ולנהל מידע; על בית הספר להגדיר מטרות למידה ברורות ולהפעיל מנגנון מהיר של היזון חוזר לתלמידים על אודות איכות הידע שרכשו.

הנטייה של דור ה-Z ללמידה שיתופית, בין היתר בהשראת נוכחותם ברשתות החברתיות, גורפת הסכמה רחבה של חוקרים באשר לחשיבותו של דפוס למידה זה.

דוח המועצה הלאומי למחקר של ארצות הברית מ-2012 המליץ להפוך את הלמידה למשמעותית באמצעות אימוץ העקרונות הבאים:

  1. שימוש רחב ומגוון של ייצוגי מושגים באמצעות דוגמאות ויזואליות.
  2. עידוד תלמידים למתן פרשנות עצמאית לטקסט שהם קוראים.
  3. יצירת אתגרי למידה מעוררי עניין בקרב התלמידים.
  4. עידודם להערכה עצמית של הידע שרכשו.
  5. שימוש בדוגמאות ובניתוח מקרים הממחישים פתרון בעיות.
  6. עידוד למידה רלוונטיים לחייהם האישיים של התלמידים ולתחומי העניין שלהם.
  7. הבטחת מעורבות בלמידה, בין היתר באמצעות למידה שיתופית של תלמידים.
  8. הבהרת מטרות הלימוד לתלמידים תוך שימוש בהערכה מעצבת, ולא מסכמת, בשיתוף הלומדים (National research council 2012)

אמצעים אלה מעמידים את התלמיד במרכז בתהליך של זיהוי שאלות, חיפוש תשובות, גילוי ומתן פרשנות לידע הנצבר, בעוד המורה מתמקד בתמיכה בתלמיד כלומד עצמאי.

סדרה רחבה של מחקרים עמדו על היעילות של למידה שיתופית שמתאפיינת בין השאר בהטלת משימות משותפות על קבוצות תלמידים ובחלוקת תפקידים בין חברי הקבוצה, תוך הקפדה על השלמת משימות הלימוד של חבריה. היא כוללת למידה ברשתות חברתיות ולמידה באמצעות פרויקטים (PBL).

 

תחזיות שוק העבודה – המעבר לכלכלת ידע

לשינויים בשוק העבודה שלוש משמעויות עיקריות: היעלמותם של מקצועות ופרנסות הקיימים כיום; הגדרת מיומנויות וציפיות חדשות מבוגרי מערכות החינוך בבואם להשתלב בשוק המשתנה; העמקת הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות.

אלווין טופלר מנה שינויים פסיכולוגיים-תרבותיים, שעיקרם התרחקות מהירה מן 'האחידות האורווליאנית' אשר אפיינה את העבודה החדגונית ודרשה צייתנות ונכונות לבצע עבודות שגרתיות. לעומתה מאמץ הגל השלישי עבודה בלוח זמנים גמיש, קצב אישי, התרחקות מחדגוניות, שינויים תכופים יותר במשימות העובדים, תחלופה מהירה יותר של עובדים, של מוצרים ושינוי מבנים ארגוניים (טופלר 1980, עמ' 442).

העובדים המועדפים בשוק העבודה הם אלה שיכולים להתמודד עם משימות משתנות, בעלי אישיות גמישה, נענים לאתגרים מקצועיים, מסתגלים בנקל לעבודה בסביבות אנושיות חדשות וצמאים לאחריות ולעבודה מספקת יותר. הם מחפשים משמעות בעבודתם, מסתייגים מבעלי סמכות, מבקשים לשמור על חירותם, זריזים במחשבתם ובפעולתם, מגלים רגישות לאנשים בסביבתם ו'משולים לנגני ג'ז המיומנים באלתורים' (טופלר 1980).

העובדים שישכילו לרכוש מיומנות של עיבוד ידע חדש ואף יהיו מסוגלים לנתח באופן עצמאי בעיה או צורך ולהציג להם פתרון, יפיקו את המרב מהמציאות המשתנה (שטראסר 2003, עמ' 47).

בספרו מודרניות נזילה (2007) גורס זיגמונט באומן כי למען הישרדותם החומרית ייאלצו אנשים להפוך ליחידת תעסוקה עצמאית, תוך נטילת סיכונים וחיים בצלו של חוסר ודאות תעסוקתי, כאשר 'תוכניות לעתיד נוטות להיות ארעיות והפכפכות, לפשוט וללבוש צורה, ולעולם אינן מתממשות מעבר למהלכים אחדים' (שם, עמ' 122). לדבריו, אובדן היציבות התעסוקתית יוביל להתפתחות אינדיבידואליזציה: צורת החשיבה החדשה היא קצרת טווח, ואמריקאי צעיר, בעל השכלה ממוצעת, צפוי 'להחליף משרות לפחות 11 פעמים במהלך חיי עבודתו... ההנחה הרווחת היא שקצב השינוי ותדירותו יוסיפו לעלות לפני שייתמו חיי העבודה של הדור הנוכחי' (שם, עמ' 131), אשר חוסר יציבות ותנודות בין סוגי תעסוקה הם מאפיינים דומיננטיים בחייו.

מאחר שנדיר למצוא עובד בעל מגוון מיומנויות וכישורים הנדרשים בהתמודדות עם המציאות החדשה, יוביל המצב ליצירת שיתופי פעולה בין עובדים. לפי סקר שנערך בקרב 4,000 מעסיקים בבריטניה בשנת 1998, המיומנויות בהם לוקים צעירים הפונים לעבודה כוללות תקשורת בין-אישית, יכולת עבודה בצוות ועבודה עם לקוחות. 60% מהמעסיקים טענו כי הקושי העיקרי הוא למצוא עובדים המתמודדים עם בעיות, מסוגלים לעבודת צוות, שולטים במיומנויות תקשורת ויכולים להשתלב בסביבת עבודה משתנה (Kautz 2015).

לעידן המידע יש השלכות עמוקות על שוק העבודה ועל החברה, ולפי הוועדה הבריטית לתעסוקה ולמיומנויות יש להיערך ברמה הלאומית על בסיס ההנחות הבאות (UK commission for employment and skills 2014):

  1. לסוג הכלכלה המתפתח זיקה גוברת לשרשרת הייצור הגלובלי.
  2. שינויים דמוגרפיים והגירה משנים את צביונו של שוק העבודה.
  3. שינויים טכנולוגיים מטשטשים בהדרגה את הגבולות שבין מגזרי התעסוקה השונים, ומשנים את אופיה של העבודה המסורתית.
  4. ארגון העסקים נעשה גמיש יותר ומתבסס על עבודה ברשת.

 

דוח הוועדה הבריטית צופה התרחבות השימוש בטכנולוגיה בכל רמות התעסוקה והשלכתה על יחידים, ואלא יידרשו לאמץ מיומנויות חדשות: לימוד עצמי של תחומי דעת חדשים; שיתוף פעולה עם עמיתים באמצעים וירטואליים; הפקת חדשנות; יכולת העתקת ידע מתחום אחד לאחר לשם פיתוח מוצרים בתחומים קרובים.

המבנה ההיררכי המסורתית משתנה לטובת מבנה ארגוני שטוח והגדרות התפקיד הכפופות לשינויים תכופים. מאחר שרק מיעוט מבין העובדים יהיה בעל מיומנויות 'המאופיינות ביצירתיות, יכולת אנליטית ויכולת לפתרון בעיות ומיומנויות תקשורת' (שם), יהיו בעלי הכישורים הנמוכים אלה ש'יספגו את המהלומה העיקרית... והתוצאה תהיה החמרת אי-השוויון' (שם). עובדים בכל היררכיית התפקידים יידרשו ללמידה ולעדכון מקצועי באורח קבוע.

לפיכך יש לתגבר את הלמיד לאורך הקריירה (lifelong learning), להעמיק את ההכשרה המקצועית וההכנה להשתלבות בעולם העבודה החדש, הן של בוגרי בתי הספר העל-יסודיים והן של בוגרי המכללות; להרחיב תוכניות של חונכות מקצועית; להגדיל את מספר בוגרי החינוך העל-יסודי שפונים להשכלה שלישונית; ולהעמיק את החינוך הקדם-יסודי.

סקר בינלאומי שפרסם ארגון ה-OECD בשנת 2016 נפתח במילים האלה: "בעולם שבו מיליוני אנשים מובטלים, בעוד רבים מהמעסיקים מתלוננים על מחסור בעובדים כשירים, ברור שמשהו יצא מכלל איזון" (2016 OECD).

בקרב מומחים גוברת ההסכמה שהטכנולוגיות המתקדמות יצמצמו מאוד את הצורך בעבודת בני אדם, ואף שיופיעו גם מקצועות חדשים, גובר הסיכון לאבטלה המונית בהיקף חסר תקדים. החל בשנת 2030, צפוי שהדבר יוביל להעמקת הקיטוב החברתית, להידרדרות הסדר הגלובלי, להשתלטות תאגידי ענק על הכלכלה ולהתגברות הטרור והפשיעה המאורגנת. תרבות העבודה תשתנה מן היסוד: ממסורת של תעסוקה ממוסדת ומאורגנת ליצירת משק כלכלי, המבוסס על תעסוקה בעלת אופי של הגשמה עצמית של היחיד. נטיות ליבו של היחיד, סגולותיו האינטלקטואליות, בחירתו והעדפתו – הן שינחו את תחומי העסקתו. תעסוקה עצמית, מלאה או חלקית, צפויה להיות מאפיין דומיננטי בכלכלה.

תחזית נוספת היא ש'האנושות תתחיל להשתחרר מהמתח והלחץ' של ההגדרה המסורתית הצרה של המונח 'אינטליגנציה' ותאמץ הגדרה רחבה יותר (The millennium project 2016, p. 21).

כדי להיערך לכלכלת העבודה העתידית, ממליצים מחברי דוח המומחים (שם, עמ' 33) לחולל את השינויים הבאים:

  1. הרחבת המושג 'אינטליגנציה' כמטרה של החינוך.
  2. פיתוח מיומנות של למידת חקר לשם הגשמה עצמית.
  3. הקניית ידע של שליטה במגוון מיומנויות.
  4. העמקה של פיתוח יצירתיות, חשיבה ביקורתית, יחסים בין אנשים, פילוסופיה, יזמות, תעסוקה עצמית, אתיקה וערכים.

 

ביבליוגרפיה

באומן, ז' (2007): מודרניות נזילה, ירושלים: מאגנס

טופלר, א' (1980): תיאוריית הגל השלישי, תל אביב: עם עובד

שטראסר, י' (2003), כאשר העבודה אוזלת לחברת העבודה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד

 

Kautz, Ti et al. (2015): Fostering and Meauring Skills: Improving Cognitive and Non-Cognitive Skills to Promote Lifetime Success, OECD

OECD (2016), Skills Matter: Further Results from the Survey of Adult Skills, OECD Skills Studies, OECD Publishing, Paris, p. 3.

Rotman, R. (2014), 'Public Safety: A State of Mind', Online Journal, Spring 2014, 1, 1

The Millennium Project (2016): 2050 Global Work/Technology Scenarios

Turner, A. (2015), 'Generation Z: Tehchnology and Social Interest', The Journal of Individual Psychology, 71, 2

Wiedmer, T. (2015). 'Generations Do Differ: Best Practices in Leading Traditionalists, Boomers and Generations X, Y, and Z', Delta Kappa Gamma Bulletin, Fall 2015, 82, 1, 51-58

 

 

מה דעתך?

באומן, ז' (2007): מודרניות נזילה, ירושלים: מאגנס

טופלר, א' (1980): תיאוריית הגל השלישי, תל אביב: עם עובד

שטראסר, י' (2003), כאשר העבודה אוזלת לחברת העבודה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד

 

Kautz, Ti et al. (2015): Fostering and Meauring Skills: Improving Cognitive and Non-Cognitive Skills to Promote Lifetime Success, OECD

OECD (2016), Skills Matter: Further Results from the Survey of Adult Skills, OECD Skills Studies, OECD Publishing, Paris, p. 3.

Rotman, R. (2014), 'Public Safety: A State of Mind', Online Journal, Spring 2014, 1, 1

The Millennium Project (2016): 2050 Global Work/Technology Scenarios

Turner, A. (2015), 'Generation Z: Tehchnology and Social Interest', The Journal of Individual Psychology, 71, 2

Wiedmer, T. (2015). 'Generations Do Differ: Best Practices in Leading Traditionalists, Boomers and Generations X, Y, and Z', Delta Kappa Gamma Bulletin, Fall 2015, 82, 1, 51-58

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?