אז מה אלטרנטיבי באלטרנטיבי? סרגל 11 האיתגורים של החינוך האלטרנטיבי

ד"ר אריה קיזל הוא ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה

למסגרות החינוך הבית ספריות (schooling) ניתנו הצדקות רבות: ממעבירי ידע, ממנחילי מסורת, ממשמרי ההגמוניה, ממצמיחי הלוחמים, ממטמיעי התרבות ועד יומרות ארציות יותר כמו מוסדות של כיף ועינוג, מוסד חברתי שבו לומדים איך להסתדר עם אחרות ואחרים ועד מוסדות הכרחיים להשגת תעודת בגרות "כי אין מה לעשות. אלה החיים", כדברי תלמידה מחוברת למדי לאותה מציאות ארצית.

אבל מעבר לביקורת המוטחות בחינוך הממלכתי הוא הצליח – ואף ממשיך להצליח – להחזיק בשלושה קודקודי עוצמה ובאמצעותם הוא מעצב את התודעה של הציבור לאורך שנים רבות, אם לא לומר לטמטם את התודעה ובראשם קודקוד "אני בית הספר יודע מה היא הלמידה".

החינוך הממלכתי לפיכך הוא בעל הבית של "התלמידאות" והוא גם בעל הזיכיון הציבורי – גם המעשי וגם התודעתי – לכנות סובייקט "לומד" ובסופו של דבר גם לקבוע מי הוא ובעיקר מה הוא "סובייקט מצליח". משולש זה של שלושה קודקודי עוצמה: "למידה היא בית ספר", "בית ספר הוא הקובע מי הוא תלמיד או לומד" ו"בית ספר הוא הקובע מי הוא מצליח" הוא הצלחתו הגדולה הנחגגת של החינוך שאותו כיניתי כאן ממלכתי או מסורתי או ממשלתי. בקיצור – בית ספר. מכאן שמורים כבר לא מכונים מורים כי אם "עובדי הוראה". תכלית העסקתם הפכה ברורה וגם מצומצמת.

מכאן אבקש להציע כי כל מי או מה שאינו תומך בעמדה זו יוגדר "אלטרנטיביות בחינוך". כלומר, כל זרם או מעשה חינוכי או אפילו הגות חינוכית שכופר בשלוש הנחות יסוד אלה: שלבית הספר הזכות (הבלעדית) להחזיק את הרישוי (או הזיכיון) על הלמידה (ולפיכך לקבוע מה הוא תצורתה), הלומד וההצלחה של הלומד – הופך לאלטרנטיבי.

מאפייניו המרכזיים, באופנים שונים ובפרקטיקות שונות של צורה ותוכן מאתגרות את החינוך הממלכתי-ציבורי על פני מה שאבקש לכנות כאן סרגל 11 האיתוגרים של החינוך האלטרנטיבי את החינוך הממלכתי-ציבורי:

  • אתגור 1: אתגור הלמידה החד גילית – על ידי יצירת אלטרנטיבות רב גיליות לעתים באופן יצירתי ביותר.
  • אתגור 2: אתגור מבנה הלמידה בתחומי דעת (דיסציפלינות). מבנה זה מקדש את ה"מקצועות" הנוקשים שכל אחד מהם נלמד לבדו וללא קשר לאחרים, גם אלה שיכולים להתכתב עמו. החינוך האלטרנטיבי מציע למידה תמטית חוצת תחומי דעת, למידה רב תחומית או בין תחומית.
  • אתגור 3: אתגור הלמידה המובנית בשנת לימודים רגילה המחולקת לסמסטרים על ידי יצירת מערכת אלטרנטיבית המבקשת ללמוד בתקופות באמצעות פרויקטים תקופתיים או באמצעות למידה לאורך תקופה אחת.
  • אתגור 4: אתגור הלמידה במרחב בית הספר המקדש כיתות אם בית ספריות, אולמות ספורט ומעבדות על ידי אספקת מרחבי למידה נרחבים או מצומצמים מחוץ לכיתה או מחוץ לבית הספר, חלקם טבעיים יותר או פחות.
  • אתגור 5: אתגור הלמידה הקבוצתית המקדשת בישראל את הקבוצה האורגנית כחלק מגיבוש הקבוצה לאורך שנים וכחלק מאתוס ישראלי של גיבוש קבוצתי/צבאי ופרויקט בניית אומה על ידי אספקת מסגרות למידה יחידניות או וירטואליות.
  • אתגור 6: אתגור תוכניות הלימודים של משרד החינוך המקדשת את הלמידה לאורך שנים של שלד תוכנית לימודים ישראל שעברה אך שינויים מהותיים מעטים בלבד לאורך שנות קיום המדינה על ידי אספקת תכני לימודים אלטרנטיביים הכוללים קורסים בנושאים שאינם כלל בתוכנית הלימודים.
  • אתגור 7: אתגור מבנה בית הספר תחת הצדקות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחות והאינטגרציה החברתית – המחולק בדרך כלל ליסודי, לחטיבות ביניים ולתיכון על ידי קהילה חינוכית צומחת במתחם אחד המעניק גירויים למרות הבדלי השנים מתוך הכרה כי לריבוי הגילים יש עוצמה אנושית, חינוכית ופדגוגית.
  • אתגור 8: אתגור הבחינה או ההערכה החיצונית ללומד המקדשת את מבנה מערכת הבחינות הישראלית והבינלאומית ובראשן מערכת בחינות הבגרות וההכנה לעולם התיעוש האקדמי על ידי מערכות הערכה מגוונות, דיאלוגיות, משותפות, אלטרנטיביות (חלופות בהערכה).
  • אתגור 9: אתגור יחסי הצוות החינוכי והלומדים בבית הספר המקדשת בישראל את הסמכות המורית כמובילה את התלמיד, כמחזקת לכאורה את ביטחונו העצמי, כתובעת ממנו גבולות ברורים הנחוצים לו על ידי יצירת מסגרות דיאלוגיות (פרלמנט, חונכים, ועדות משותפות) המבקשות למנוע את המדרג המנכר בין מורה לתלמיד ולא חוששות מנוזליות בקשרים הבין אישים ביחסי מבוגרות-צעירות/צעירים וההיפך.
  • אתגור 10: אתגור הנרטיב הלאומי כמוביל (או המשעבד) את מערכת החינוך למסורות על ידי אימוץ מערכת ערכית מולטי פרספקטיבית שיש בה מקום לריבוי נרטיבים לאומיים, חברתיים, אתניים, ג'נדרים ואחרים.
  • אתגור 11: ערעור על תפיסת "דמות הבוגר הרצוי למערכת" כחלק מ"מודל הדרישה" על ידי יצירת מסגרות של "האדם בונה את עצמו" ו"מתכנן את תכנון הלימודים שלו" (בצמוד לעיקרון/הגיון האינדיוידואציה על פי צבי לם) וכחלק מ"מודל התמיכה".

 

למאמר של ד"ר אריה קיזל

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?