רוצים ילדים רלוונטים לעידן הבינה המלאכותית? תחשבו יצירתי
לוי, ר׳. (2026). "רוצים ילדים רלוונטים לעידן הבינה המלאכותית? תחשבו יצירתי". דה מרקר, 21 באפריל
עיקרי הדברים:
- יצירתיות משלבת מקוריות ושימושיות ונשענת על ידע, ניסיון והיכולת לחבר בין מושגים מתחומים רחוקים
- יש להמשיך להקנות ידע רחב ומעמיק גם בעידן הבינה המלאכותית, ולטפח סקרנות, חקירה ושאילת שאלות כחלק מתהליך רכישתו
- יש להקדיש זמן להבנת הבעיה ולהגדרתה, ברוח האמירה המיוחסת לאיינשטיין על הקדשת רוב הזמן להבנת השאלה לפני פתרונה
- החינוך המונטסורי זוכה לחיזוק מחקרי: בקרב ילדים שלמדו במסגרות אלה נמצאו רשתות ידע גמישות ומקושרות יותר וביצועים גבוהים יותר במבחני יצירתיות
- מומלץ לאפשר לילדים חקירה עצמאית, למידה בין־תחומית והתמודדות עם בעיות, ולהימנע ממתן תשובות מוכנות המחליפות את תהליך החשיבה
- יש לטפח את הסקרנות הטבעית של הילדים ולהימנע מדיכויה, לעודד אותם לשאול שאלות ולחפש תשובות, ולחשוף אותם לתחומים מגוונים גם מעבר לאלה שבהם הם כבר מצטיינים
- בשימוש בבינה מלאכותית יש לעודד ניסוח שאלות פתוחות, מורכבות ומדויקות, ולשמור על מגוון דרכי למידה ועל עצמאות מחשבתית
יצירתיות נעשית יכולת מרכזית בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את חלוקת העבודה בין האדם למכונה. משמעותה חורגת מעיסוק באמנות: רעיון יצירתי צריך להיות חדש, אך גם שימושי ומתאים להקשר שבו נוצר. מקוריות לבדה אינה מספיקה. מחקריו של פרופ׳ יועד קנת, מדען קוגניציה מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, מתמקדים באופן שבו ידע מאורגן בזיכרון ובקשר שבין ארגון זה לבין היכולת ליצור חיבורים חדשים.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יצירתיות
היצירתיות אינה ממוקמת במרכז יחיד במוח, אלא מתאפשרת באמצעות שיתוף פעולה בין יכולות קוגניטיביות. היא גם אינה מסתכמת בהברקה פתאומית. רעיונות חדשים צומחים מתוך למידה, התנסות, חיפוש וניסיונות חוזרים. לרגע ההארה עשויה להקדים עבודה ממושכת, שבמהלכה נצברים הידע והניסיון המאפשרים לזהות קשר שלא היה גלוי קודם.
מכאן נובעת משמעות חינוכית מרכזית: זמינותן של תשובות אינה מבטלת את הצורך לרכוש ידע ולזכור אותו. הידע הוא חומר הגלם של החשיבה היצירתית. כדי לחבר בין תחומים, לזהות אפשרויות ולפתח פתרונות, נדרש בסיס ידע רחב ומעמיק. טיפוח מיומנויות ורכישת ידע קשורים אפוא זה בזה: סקרנות, חקירה ושאילת שאלות מאפשרות להרחיב את הידע, והידע שנצבר מאפשר לשאול שאלות פוריות יותר.
תהליכי חדשנות טכנולוגית ממחישים קשר זה. המיתוס לפיו יצירתיות נובעת מניצוץ רגעי או מרגע קצר של השראה – הוא רק מיתוס. יזם ההייטק שלמה קרמר מתאר פיתוח רעיונות כתהליך מחזורי והדרגתי של דיונים, קריאה, מחשבה ולמידה. גלעד אלמוגי, מייסד אולטימה ג׳נומיקס, העביר עקרונות מתעשיית השבבים לתחום הריצוף הגנומי. ההיכרות העמוקה עם מערכות מורכבות אפשרה לו לזהות אפשרות חדשה בתחום אחר. להבשלה הזאת נדרשו גם שיחות ממושכות עם מומחים לביולוגיה והבנה של הבעיה שכדאי לפתור.
לא רק היקף הידע חשוב, אלא גם האופן שבו הוא מאורגן. חשיבה יצירתית כרוכה ביכולת לנוע בין אסוציאציות ולהגיע מקשרים קרובים וצפויים לקשרים רחוקים יותר. אנשים יצירתיים עשויים להתחיל באותן אסוציאציות שכיחות כמו אחרים, אך להמשיך לחקור אפשרויות נוספות. התנועה הזאת דורשת זמן, גמישות ונכונות להתרחק מן התשובה הראשונה שעולה בדעתם.
מערכות בינה מלאכותית מסוגלות להשיג ציונים גבוהים במבחני מקוריות, ובהם הצעת שימושים בלתי שגרתיים לחפצים. עם זאת, במחקרים שערכו קנת ועמיתיו התגלה פער בין מקוריות של תשובה בודדת לבין הגיוון במכלול התשובות. בהפעלות חוזרות נטו המודלים להציע וריאציות דומות ולהתכנס לאזורים מוגבלים במרחב האפשרויות.
הסתמכות מופרזת על AI תפגע ביצירתיות
החשש החינוכי הוא שהסתמכות מתמשכת על מערכות כאלה תצמצם את מגוון הרעיונות שאליהם נחשפים ילדים. קבלת תשובות מוכנות עלולה גם להחליף התמודדות עצמאית. פתרון בעיה מחייב בחינה של הנחות, חיפוש קשרים ושינוי של דרך החשיבה; חשיפה מיידית לפתרון אינה שקולה לתהליך הזה.
חידות הארה מדגימות כיצד משתנה ארגון הידע כאשר מגלים פתרון. בחידת תשע הנקודות, למשל, יש לחבר את הנקודות שמסודרות בריבוע כמו במשחק איקס-עיגול באמצעות ארבעה קווים. הקושי נובע מהגבלה שהפותרים מטילים על עצמם: להישאר בתוך ריבוע דמיוני. הפתרון מחייב לזהות שההגבלה אינה חלק מההוראות. ההתנסות מחדדת את האפשרות לבחון מחדש את מסגרת הבעיה ואת ההנחות שעליהן נשען החיפוש.
הבנת השאלה היא מרכיב מרכזי ביצירתיות. קנת ממחיש זאת באמצעות אמירה המיוחסת לאיינשטיין: אילו עמדה לרשותו שעה לפתרון בעיה, היה מקדיש חמישים דקות להבנת השאלה ואת הזמן הנותר לפתרונה.
המסר הפדגוגי הוא שיש ללמד תלמידים גם לזהות ולנסח בעיות. התמקדות בבעיות סגורות בעלות תשובה אחת מצמצמת את ההזדמנויות לפתח יכולת זו. שאלות מרחיבות את מרחב הרעיונות, מאפשרות לבחון כיוונים שונים ומעודדות חיפוש. גם ניסוח פניות לבינה מלאכותית יכול להפעיל יכולות של יצירתיות וגמישות מחשבתית: שאלה פתוחה, מורכבת ומדויקת עשויה להניב תשובה עשירה ומפתיעה יותר.
סביבת הלמידה היצירתית של החינוך המונטסורי
במחקר שקנת השתתף בו, ילדים שלמדו במסגרות מונטסוריות הציגו מרחב ידע גמיש ומקושר יותר וכן ביצועים גבוהים יותר במבחני יצירתיות. המאפיינים המודגשים הם חקירה עצמאית, עבודה בין־תחומית ופחות הכוונה ישירה. ממצאים אלה תומכים בערכן של סביבות המאפשרות לילדים לגלות קשרים ולנוע בין תחומים. מבחינה מתודולוגית, התיאור המצורף אינו מספק מידע שמאפשר לקבוע שהשיטה לבדה גרמה להבדלים.
"אם מסתכלים על הספרות", אומר קנת, "התשובה פחות קשורה לתרגילים ספציפיים ויותר לסוג הסביבה הקוגניטיבית שאנחנו יוצרים עבור הילדים. מחקר שלקחתי בו חלק השווה בין ילדים במסגרות חינוך שונות. מצאנו שילדים שלמדו במסגרות חינוך מונטסורי – שבהן הלמידה מבוססת על חקירה עצמאית, עבודה בין־תחומית ופחות הכוונה ישירה – פיתחו מרחב ידע גמיש ומקושר יותר, ובהתאם גם הציגו ביצועים גבוהים יותר במבחני יצירתיות.
"המשמעות היא שלא רק מה שאנחנו לומדים חשוב, אלא איך אנחנו לומדים. יש סביבות שמעודדות חקירה, מעבר בין תחומים ושאלת שאלות, וזה יוצר מבנה ידע שמקל על יצירת חיבורים חדשים".
"ילדים נולדים עם סקרנות טבעית, והאתגר שלנו כהורים הוא לא רק לטפח אותה, אלא לא לדכא אותה. סקרנות היא מנוע שמוביל ללמידה ולהעמקה, והיא זו שגורמת לילדים לשאול שאלות, לחפש תשובות ולהעשיר את מרחב הידע שלהם".