הכשירויות הרגשיות של מורים ותרומתן ליכולת הנתפסת להגיב במצבים חברתיים־רגשיים: תפקידן המתווך של אמפתיה וחוסן

Yokel, C., & Bar Shalom, Y. (2026). Teachers’ emotional competencies and their contribution to the perceived responsiveness in social-emotional situations: The mediating role of empathy and resilience. Pastoral Care in Education. https://doi.org/10.1080/02643944.2026.2632021

מחקר זה ביקש לבחון כיצד הכשירויות הרגשיות של מורים תורמות ליכולתם הנתפסת להתמודד עם מצבים חברתיים־רגשיים בכיתותיהם. בפרט, בחנו את תרומתן של מסוגלות עצמית רגשית, אמפתיה וחוסן אישי.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אמפתיה

מתודה

במחקר השתתפו 340 מורים בבתי ספר תיכוניים, שמילאו שאלון דמוגרפי, סולם מסוגלות עצמית רגשית, סולם אמפתיה, סולם חוסן וסולם המודד את יכולתם הנתפסת של מורים להתמודד עם מצבים חברתיים־רגשיים בכיתותיהם.

ממצאים

הממצאים מצביעים על מתאם חיובי בין כל המשתנים. נוסף על כך, נמצא כי אמפתיה וחוסן מתווכים את הקשר שבין המסוגלות העצמית הרגשית של המורים לבין תפיסתם את יכולתם להתמודד עם מצבים חברתיים־רגשיים בכיתותיהם.

תרומת המחקר

תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות טיפוחן של מסוגלות עצמית רגשית, אמפתיה וחוסן בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים, כדי לשפר את תפיסתם בנוגע לתפקודם בהתמודדות עם מצבים חברתיים־רגשיים במסגרת שגרת בית הספר, ובייחוד בתקופות של משבר ולחץ.

 מסוגלות עצמית רגשית

מסוגלות עצמית היא אמונתו של האדם ביכולתו לארגן ולבצע פעולות כדי להשיג מטרה מסוימת. לפיכך, תחושת המסוגלות העצמית היא גורם חשוב בניבוי הביצועים בתחום מסוים, בין שמדובר בתחום מקצועי ובין שמדובר בתחום רגשי.

מסוגלות עצמית רגשית היא מושג חדש יחסית, המשלב בין מסוגלות עצמית לבין אינטליגנציה רגשית. מושג המסוגלות העצמית צמח מתוך תאוריית הלמידה החברתית־קוגניטיבית של בנדורה וזכה לחשיבות ניכרת בתחום החינוך.

אמפתיה

הבסיס לאמפתיה הוא היכולת ליצור ולפתח תקשורת רגשית עם אחרים. מקור המונח "אמפתיה" במילה היוונית "פתוס" שפירושה רגש. אמפתיה כוללת את מודעותו של האדם לרגשותיו של האחר ואת אימוץ נקודת מבטו.

אמפתיה כוללת את היכולת להגיב מבחינה רגשית באופן התואם את מצבו הרגשי של אדם אחר. נהוג להבחין בין אמפתיה קוגניטיבית לבין אמפתיה רגשית. אמפתיה קוגניטיבית מתייחסת ליכולת לצפות את רגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים, ואילו אמפתיה רגשית מתייחסת להשתתפות בתגובתם הרגשית של אחרים.

ספרות המחקר מצביעה על קשרים חיוביים ומובהקים בין אמפתיה מצד המורה לבין מעורבות התלמידים, המוטיבציה שלהם, ביטחונם העצמי ורמות נמוכות יותר של לחץ.

חוסן

חוסן הוא יכולתו של אדם, והמאמצים שהוא משקיע, להתמודד בהצלחה עם אירועים קשים ולהמשיך לתפקד באופן חיובי. חוסן מתבטא ביכולתו של אדם להתמודד ולתפקד היטב בשגרת יומו ובמצבי לחץ, תוך הסתייעות בכלים ובחוויות מעברו.

רמת החוסן האישי של האדם היא מרכיב משמעותי במניעת תוצאות פסיכולוגיות שליליות אפשריות הנובעות מאירועים טראומטיים. ניתן להעריך חוסן אישי לפי יכולתו של האדם להתאושש ממצבים מורכבים וקשים ולווסת רגשות שליליים.

חוסן אישי הוא אחד היסודות המרכזיים בעיצוב סגנון רגשי, והוא כולל מרכיבים אישיים, התפתחותיים וחינוכיים, וכן היבטים של האדם כגון תושייה, אמונה עצמית, רצון לחיות, תחושת שליטה ומחויבות.

מחקרים מצביעים על כך שחוסן הוא יכולת נרכשת שאפשר לפתח וכי התפתחות זו מגבירה בתורה את תחושת המסוגלות העצמית, הרווחה הפסיכולוגית והמוטיבציה.

בקרב אנשי חינוך, חוסן הוא מרכיב חיוני המשקף את יכולתו של המורה להשתמש במשאביו האישיים כדי להעניק הוראה איכותית ולתת מענה לצורכי התלמידים, תוך התמודדות יעילה עם לחץ ומתח.

מורה בעל חוסן אישי מסוגל להתאושש ממצבים מצערים ומאתגרים במקצוע ההוראה, ובה בעת לזהות את רגשותיו שלו ולגלות אמפתיה כלפי רגשות תלמידיו.

המלצות מעשיות

מסקנותיו העיקריות של מחקר זה מדגישות את תרומתן של הכשירויות הרגשיות להסברת מידת היכולת הנתפסת של מורים להגיב למצבים חברתיים־רגשיים מורכבים בכיתתם. המחקר מראה כי מומלץ לחזק את המרכיב הרגשי בתוכניות להכשרת מורים ולקדם את המודעות הרגשית של המורים. מאפיינים אלה ניתנים לפיתוח ולחיזוק, ולכן מומלץ לשלב קורסים העוסקים ברגשות בהוראה, בניתוח מצבים רגשיים שמורים מתמודדים עמם במהלך עבודתם, בפיתוח מיומנויות תקשורת ובהכלה רגשית של תלמידים בתקופות קשות, בפיתוח חוסן אישי, בהגברת האמפתיה ובהתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר.

על קורסים אלה להקדיש תשומת לב ליחסים הרגשיים שבין מורים לתלמידים. במקום להתמקד אך ורק בכשירות רגשית כללית, יש לפתח אסטרטגיות שמטרתן לחזק במפורש את האמפתיה ואת החוסן, ובכך להשפיע בעקיפין על יכולתם הנתפסת של המורים לתת מענה מיטבי לצורכי תלמידיהם.

חשיבותו של מחקר זה טמונה בהבנה כי טיפוח מסוגלות עצמית רגשית, אמפתיה וחוסן במסגרת תוכניות להכשרת מורים הוא חיוני, הן בראשית הקריירה שלהם והן במסגרת התפתחות מקצועית מתמשכת.