לפגוש את המורים במקום בו הם נמצאים

Mausbach, A., & Kazmierczak, K. M. (2023). Meeting teachers where they are. Phi Delta Kappan, 104(8), 24–30

עיקרי הדברים:

• מורים נכנסים למקצוע ההוראה עם חששות, מיומנויות וחוזקות שונות, וכדי לעזור להם להתפתח ולצמוח דרוש פיתוח מקצועי דיפרנציאלי
• כדי שתהליך מותאם של פיתוח מקצועי יצליח, רצוי להציע למורים מגוון הזדמנויות ללמידה, כגון הנחיה פרטנית, צפייה בעמיתים, קבוצות קטנות, קבוצות גדולות, סדנאות העשרה, הרצאות מקוונות או שילוב ביניהן
• רצוי להקצות זמן מראש לפיתוח מקצועי מותאם אישית למורים, למפות את צורכי המורים מראש, ללמוד מניסיון העבר, לתמרץ (או לתגמל) מורים עבור השתתפות
• כאשר משוב מקצועי הינו סיפורי ומילולי, ומשקף נרטיב של צמיחה והצלחה, מורים נוטים יותר להקשיב לו וללמוד ממנו, מאשר משוב מספרי המתמקד בנתונים יבשים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה דיפרנציאלית

מבוא

רוב המורים בוחרים במקצוע ההוראה מתוך שאיפה לחנך, להעניק השראה, להשפיע לחיוב על הדור הצעיר ולהצמיח דורות של לומדים משכילים. אבל, עולם ההוראה מסובך ומאתגר ובכיתה של כ-30 לומדים בממוצע הם מוצאים עצמם מנסים לתמרן בין מגוון רחב של צרכים, רמות, מטרות ואתגרים. ככלי להתמודדות עם הכיתה ההטרוגנית, צמחה גישת ההוראה הדיפרנציאלית אשר מכירה במורכבות הגלומה בהוראה כיתתית. גישה זו דוחה את תוכנית הלימודים האחידה והקשיחה, מתייחסת לתלמידים המתקשים, השקופים והמצטיינים באשר הם ומצביעה על צורך בשינוי תפיסתי במערכת החינוך בכלל ובהוראה הכיתתית בפרט (Marshall et al., 2022).

הוראה דיפרנציאלית: היסטוריה ותנאים ללמידה

הוראה המבוססת על צרכי ומטרות התלמידים כאינדיבידואלים, ולא ככיתה או הקבצה שווה ברמתה, אינה מושג חדש. עוד מימי הלמידה בחדר, בבתי ספר חד-כיתתיים ובחינוך הביתי, נדרשו הורים, מורים, מלמדים ומחנכים ללמד קבוצות תלמידים שנבדלים משמעותית זה מזה מבחינת אישיות, גיל, שפה, רקע תרבותי, מוטיבציה, קצב וסגנון למידה ועוד. אלא שהיום ישנה יותר מודעות לצורך בהוראה דיפרנציאלית והיא מבוססת על מודלים תיאורטיים ומגובה בממצאים מחקריים (Donohoo, 2017).

בתי ספר, מטבעם, נחשבים למוסדות מורכבים שבנויים משלל שכבות גיל, תלמידים, מורים, רכזים, מקצועות ומנהלים, שאמורים לפעול בסינרגיה ובשיתוף פעולה. מערכת הקשרים המסועפת הזאת משולה לאפקט אדווה (Ripple effect) לפיו אירוע מסוים עתיד להשפיע על המעגלים הסובבים אותו ולהתפשט במעגלים הולכים ומתרחבים, בדומה לגלים המעגליים הנוצרים כאשר אבן נזרקת למים. במילים אחרות, ככל שנשים לב לקשרים ולסינרגיה בין חלקי המערכת, כך קל יהיה יותר להניע שינויים ויוזמות איכותיות, להטמיע הוראה דיפרנציאלית ולמטב תהליכי פיתוח מקצועי.

הצבת מטרות למידה

צעד נוסף בדרך להטמעה ויישום של הוראה דיפרנציאלית הוא הצבת מטרות בית ספריות, אשר כלל העובדים והצוותים החינוכיים מודעים אליהם. גם אם עוזרי ההוראה ומורי המקצועות והמגמות אינם נדרשים למאמץ הכללי במיזם מסוים, חשוב מאוד שהם ידעו עליו. שכן, כך בית הספר נמנע מיוזמות זהות, מתחרות ומיותרות שגוזלות את משאבי כוח האדם ומייצרות אי-סדר. כמובן, שבסופו של יום מנהלי בתי הספר הם אלו שנדרשים להחליט ולקבוע:

1. אילו יוזמות הן החשובות ביותר?
2. מהי הדרך המיטבית לבצען?
3. כיצד ניתן לרתום את כלל הצוותים לסייע?
4. על אילו יוזמות נכון יהיה לוותר?

פיתוח מקצועי דיפרנציאלי

בסופו של תהליך, מטרתו של פיתוח מקצועי בהוראה היא להוביל לשיפור בהישגיות התלמידים. המורים נדרשים לתרגם את הידע החדש שרכשו לעבודה הכיתתית ולזמן אמת. בגלל שלמידה אינה תהליך לינארי, התמיכה צריכה להיות מותאמת ורב-רבדית או רב-שכבתית. כלומר, למורים צריכות להיות מוצעות מגוון הזדמנויות ללמידה. לדוגמה, הנחיה פרטנית, צפייה בעמיתים, קבוצות קטנות, קבוצות גדולות, סדנאות העשרה, הרצאות מקוונות, סימולציות, השתתפות במחקר, יציאה לכנסים או שילוב ביניהן (Mausbach & Morrison, 2022).

מתן מגוון של הזדמנויות ללמידה מצריך תכנון ותיאום. לכן, רצוי להקצות זמן מראש לפיתוח מקצועי מותאם למורים, למפות את צורכי המורים מראש, ללמוד מניסיון העבר, לתמרץ (או לתגמל) מורים עבור השתתפות בסדנאות, לשוחח עם מורים שיצאו לפיתוח מקצועי כזה, לבנות מאגר המלצות של השתלמויות איכותיות ולהכיר מרצים אורחים או מומחים חיצוניים. בנוסף, כדאי לרקום שותפויות עם מוסדות חינוכיים ואקדמיים, להקים מאגרי ידע פנימיים או לאתר מסלולי פיתוח מקצועי חדשניים.

תשתית תומכת

בית הספר צריך להעניק תמיכה למוריו ולדאוג להם לפיתוח מקצועי דיפרנציאלי מבחינה אישית, ארגונית ולוגיסטית. בהקשר זה, ובמידת האפשר, רצוי להקים בבית הספר מרחבי עבודה שקטים, לספק למורים ציוד-קצה וגישה למאגרי מידע כתבי עת וספרות מקצועית, להעניק להם תמיכה רגשית, לספק תמיכה טכנית, לממן השתתפות בכנסים ובהשתלמויות, להמליץ על קהילות מקצועיות לומדות ולהפחית עומס בירוקרטי מיותר.

עבודה בקבוצות ובצוותים

עבודה בצוות עשויה להשפיע לחיוב על התקדמותו והתפתחותו של המורה, ולשמש כפיתוח מקצועי דיפרנציאלי בפני עצמו. כישורים אישיים יכולים לבוא לידי ביטוי, ולהתבלט, דווקא בתוך קבוצה. כאשר כל חברי הקבוצה תורמים ללמידה מעמיקה ומרשים לעצמם להתבטא בחופשיות, הקבוצה הופכת לפלטפורמה דינמית של סיעור מוחות ופיתוח רעיונות. לפעמים, דווקא בפורומים כאלו יכולים מורים להגיע לתובנות או פתרונות לסוגיות עיקשות שהרהרו בהן. למשל: התמודדות עם תלמיד מתקשה, תקשורת עם הורים, שילוב תלמיד עם צרכים מיוחדים, הסברה של יחידת לימוד מורכבת, פיתוח דרכי הערכה חלופיות, שימוש בטכנולוגיה בהוראה, יישוב קונפליקטים בין תלמידים והתמודדות עם תחושת שחיקה.

משוב מילולי, ולא מספרי

משוב הינו נדבך מרכזי בלמידה וצמיחה. על מנת להיות טובים יותר במשהו, אנחנו זקוקים למידע נוסף, להכוונה ולמשוב. כדי להיות קשובים לנאמר, ולהיות מוכנים ללמוד מהדברים, ולהיבנות מהפידבק, חשוב שהמשוב יהיה ספציפי, תיאורי ומפורט. בין אם המשוב הוא בראשנו, ובין אם יינתן על ידי מדריך פדגוגי, עמית או מנהל, רצוי להעניק משוב בונה, ממוקד, רפלקטיבי ופתוח המניע את האינדיבידואל קדימה ומתנהל כדיאלוג, ולא כהטחת חוות דעת חד צדדית. מנגד, רצוי להימנע ממשוב כללי מדי, קוטל או דורסני. ככלל, נמצא כי כאשר משוב מקצועי הינו סיפורי ומילולי, ומבטא נרטיב של צמיחה והצלחה, מורים נוטים יותר להקשיב לו וללמוד ממנו, מאשר משוב מספרי המתמקד בנתונים יבשים.

ייחודיות של המורים

כמו כל עובד, מורים רוצים לעבוד במקום בו הם חשים מוערכים ובו הם יכולים לצמוח, לשגשג, לשמוע, להשמיע ולהביא את עצמם לידי ביטוי. במובן הפשטני ביותר שלה, הוראה דיפרנציאלית משקפת תהליך של זיהוי והכרה בייחודיות של אינדיבידואל כלומד. אם נתעלם מהשינויים הגלומים בכל אחד, לא נוכל להעריך לחיוב או לשבח את המורים, או את התלמידים, כבני אדם. לעומת זאת, אם נכשיר, מלכתחילה, את המורים להעריך, לתמוך, לקבל, לגלות את השונה, ולהתאים עבורו את שיטת ההוראה, הם יוכלו לשמש כמודל לחיקוי בבואם להתמודד עם השונות הכיתתית.

רשימת המקורות

Donohoo J. (2017). Collective efficacy: How educators' beliefs impact student learning. Corwin

Marshall D.T., Pressley T., Neugebauer N.M., & Shannon D.T. (2022). Why teachers are leaving and what we can do about it. Phi Delta Kappan, 104 (1), 6–11

Mausbach A., & Morrison K. (2022). Differentiated supervision: Growing teachers and getting results. Corwin