מערכת ההשכלה הגבוהה קרובה לקריסה. הפתרון עשוי להגיע מהחרדים

אילני, ע' (2025). מערכת ההשכלה הגבוהה קרובה לקריסה. הפתרון עשוי להגיע מהחרדים. מוסף "הארץ"

משבר חסר תקדים מאיים על מוסד ההשכלה הגבוהה בעקבות כניסתה המהירה והאגרסיבית של הבינה המלאכותית. המערכת האקדמית הופכת בהדרגה ל"העמדת פנים" של תקשורת בין הבינה המלאכותית של התלמידים לזו של המרצה, ומרוקנת מתוכן את יסודות הקריאה, הכתיבה והאוריינות. הפתרון המוצע במאמר הוא אימוץ גישה של "לימוד לשמו" או "טיפוח הנשמה", המקדשת את פעולת הקריאה והכתיבה כערך עצמאי, ללא תלות בהצדקה תועלתנית (כגון הצלחה כלכלית או רכישת תואר). מודל זה מוכר מהמנזרים הקתוליים בימי הביניים ומעולם הישיבות עד ימינו.

למאמר באתר "הארץ"

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא עתיד האקדמיה

הבעיות באקדמיה

1. השתלטות AI על מטלות: שנתיים, הבינה המלאכותית כבשה את האקדמיה. סטודנטים מייצרים עבודות בקלות, וההערכה היא כי חצי מהעבודות המוגשות נכתבו על ידי בינה מלאכותית.
2. השתלטות AI על בדיקת מטלות: גם מרצים מסתמכים על AI להכנת חומרי הוראה והערכה. כתוצאה מכך, מערכת שבה עבודות נכתבות על ידי AI ונבדקות על ידי AI הופכת למנגנון חלול של תקשורת AI עם עצמה ומרוקנות את האקדמיה ממשמעות ומתוכן. תלמידים לא מעוניינים להשקיע זמן, מאמץ וכסף על לימוד שיעורים שהכינה הבינה המלאכותית – דבר שהם יכלו לעשות בעצמם.
3. עוינות לאוריינות: סטודנטים מפגינים עוינות עמוקה כלפי קריאה וכתיבה, ואינם רואים צורך להתנצל על העברת פונקציות קוגניטיביות אלו למכונה.
4. הפיכת האקדמיה למכונה: המשבר נתפס כתוצאה ישירה מכך שהאקדמיה הפכה זה מכבר ל"בית חרושת לציונים ולתארים", ומערך הבחינות והעבודות הפך למנגנון סינון תועלתני בלבד, מה שהקל על הבינה המלאכותית להביס אותה.
5. אובדן הומניזם: האימוץ הגובר של AI דוחף לוויתור אנושי גורף על קריאה, ניסוח וזיכרון, התורם לנסיגת ערכי ההומניזם ולאובדן האמונה בערך האדם.

הצעה לפתרון: מודל "לימוד לשמו" ו"טיפוח הנשמה"

1. פנייה לרוח (במקום ביצועיזם): הדרך לשרוד היא לנטוש את הניסיון לשווק לימודי יסוד כ"כלים להצלחה כלכלית" (דוגמת מה שעשו בעשור הקודם מדעי הרוח, ללא הצלחה יתירה), ולאמץ גישה הממוקדת בטיפוח הנפש/הנשמה.
2. מודל ההומניזם הנוצרי/ישיבתי: יש לאמץ גישה שמקורה במסורות דתיות (הומניזם נוצרי, או בהקשר הישראלי – ישיבות). במוסדות אלו, לימוד, קריאה ופרשנות נתפסים כפעולה בעלת ערך עצמאי ("תורה לשמה"), שאינה משרתת אינטרסים זרים או מטרה תועלתנית. המטרה היא לטפח את הנשמה, לא את חשבון הבנק.
3. שימור יכולת האוריינות המורכבת: המסקנה היא שאם המגמות הנוכחיות יימשכו, תלמידי הישיבה עשויים להיות היחידים שישמרו את היכולת לקרוא ולהבין טקסטים מורכבים ללא תיווך מכונה.