מחקר זה בחן את אסטרטגיות הוויסות הרגשי שהפעילו אימהות וילדיהן בעת מתקפות הטילים על דרום ישראל. התמה העיקרית שחזרה בניתוח האיכותני של הראיונות עם הילדים היתה דבקות בתפישה של הממ"ד כ"מקום בטוח", ותחושה של זמינות רגשית של ההורים והמטפלים. הילדים השתמשו בדמיון, במשחק ובוויסות פיסיולוגי בהתאם לדוגמאות שנתנו אימותיהם.