הטקסונומיה של קורסים מתוקשבים מסוג MOOC

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם.

 היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים , כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד.

בפוסט שלה מזכירה ליסה את הרצאתן המעניינת של דלית לוי ושרה שרירא מכללת סמינר הקיבוצים בכנס הבינלאומי Ed-Media conference בארה"ב

למאמרון של Lisa M. Lane בבלוג שלה

ראה גם :
ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) - כמה אבחנות

המאפיינים של קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים מסוג MOOC


לקחים מהשתתפות בקורס מקוון פתוח רב- שותפים –קורס מפר"ש ( דלית לוי , מכללת סמינר הקיבוצים)

מטרת מאמר זה לשפוך אור על סוג חדש של למידה המתרחש במהלך השתתפות בקורסים גלובליים המתנהלים בסביבה מקוונת פתוחה ורבת שותפים, להלן סביבת מפר”ש. בקורס כזה משתתפים לומדים מכל העולם, אשר נחשפים במסגרתו לאוקיינוס של ידע ושל קישורים בין פריטי ידע, ומנווטים בתוכו את דרכם האישית. המאמר מציג בקצרה את גישת הקישורנות – Connectivism כמסגרת ללמידה כזאת, ומתאר את המבנה של קורס PLENK 2010. לאחר מכן יפורטו ארבעה לקחים שנלמדו ממעורבותה של המחברת כלומדת בקורס