מקומה של קבוצת הדיון בקורסים המועברים בלמידה מרחוק בשיטה הא-סינכרונית, כמטייבת תהליכי למידה

מקור: עבודת תזה שהוגשה במחלקה ללימודי מידע אוניברסיטת בר אילן

מטרת המחקר:

מטרת המחקר היא להעריך את שביעות הרצון של הסטודנטים ואפקטיביות הלמידה בקורס מתוקשב, בעיקר על פי תפיסת הסטודנט ומנקודת מבטו, בהתייחס לדפוס פעילותם של הסטודנטים בקבוצת הדיון.
המחקר בא לבחון את הנושא מנקודת מבט של הסטודנט עצמו ומנסה להסיק מסקנות לגבי מקומה של האינטראקציה בקבוצת הדיון בתהליך הלמידה בקורס מתוקשב.

המחקר מזהה ארבעה סוגי אינטראקציות הפועלות במקביל ובערבוביה במהלך הקורס המתוקשב – אינטראקצית הסטודנט עם התוכן, אינטראקצית הסטודנט עם המנחה, אינטראקצית הסטודנט עם עמיתיו הסטודנטים ואינטראקצית הסטודנט עם המערכת.

מחקרים בתחום נוטים לתפוס את מידת הפעילות של הסטודנט בקבוצת הדיון כבעלת השפעה מרכזית על גורמים אלו, אך בכל זאת מביאים ממצאים מעורבים בהקשר זה.

השערות המחקר:

1. האינטראקציה אשר נוצרת בקורס המתוקשב חיונית ליצירת תהליך למידה חיובי בקרב הסטודנטים ולכן סטודנטים שיהיו פחות פעילים, על פי תפיסתם ו/או עלפי נתוני המערכת, באינטראקציה של הקהילה הלומדת יהיו פחות שבעי רצון. כמו כן, הנחת המחקר היא כי ימצא קשר בין שביעות הרצון של הסטודנט לבין תפיסתו את תהליך הלמידה המתוקשב.

2. ימצא מתאם בין מידת הפעילות של הסטודנט בקבוצות דיון, לבין ציונו הסופי בקורס.

3. ככל שהסטודנט רואה חשיבות רבה יותר בקבוצת הדיון, כך תושפע גם שביעות רצונו ממידת השתתפותו באינטראקציה.

4. א. ימצא קשר בין מידת קירבת הסטודנט לעולם התוכן הנלמד או החשיבות שהוא רואה בצריכת הידע של עולם התוכן הנלמד, לבין הקף הפעילות שלו באינטראקציה.
ב. קירבה גבוהה יותר לעולם התוכן ופעילות גבוהה יתר באינטראקציה של קבוצת הדיון יגרמו לשביעות רצון גבוהה יותר ולתפיסת תהליך הלמידה כחיובי יותר בעיני הסטודנט.

שיטת המחקר:

אוכלוסיית המחקר הורכבה מ- 130 סטודנטים אשר השתתפו באחד מתוך חמשת קורסי היסוד ביהדות המתוקשבים ואשר גם נבחנו במבחן הסופי של הקורס במועד א'. קורסים אלו מועברים באופן א-סינכרוני באמצעות מערכת
High Learn באוניברסיטת בר אילן על ידי שלושה מרצים שונים. קורסי היסוד ביהדות הינם קורסי חובה, אך לסטודנט ישנה אפשרות לבחור בין קורסים המועברים בשיטה המסורתית או קורסים מתוקשבים.

המחקר התבסס בעיקר על שיטה כמותית – סקר שהועבר בכתות עם תום המבחן הסופי של הקורס ונבנה במיוחד כדי שיתאים לשאלות המחקר וסביבת המחקר, וכן בשילוב אלמנטים איכותיים – מספר שאלות פתוחות בסקר עצמו וכן ראיונות אישיים עם המרצים לצורך הבנה של תפיסתם לגבי אלמנטים מרכזיים הקשורים לקבוצות הדיון ומשפיעים על האופן בו הם בחרו לנהל את הדיון בה.

ממצאים ובדיקת השערות המחקר:

1. השערה הראשונה אוששה בחלקה ונמצא רק קשר חיובי בין אקטיביות חלשה לרמת שביעות רצון. לא ניתן להסיק על קשר בין פעילות בפועל אקטיבית חזקה, אקטיבית בינונית ופסיבית (תגובות, הודעות, צפייה בפריטים) למידת שביעות הרצון.
(סולם דפוסי הפעילות: פסיבי-סמוי, אקטיבי חלש, אקטיבי חזק, לא פעיל)

בהתאם לחלקה השני של ההשערה, ככל שתפיסת הלמידה חיובית יותר אצל הסטודנט כך הוא יהיה יותר שבע רצון משיטת הלימוד.

2. בניגוד להשערה, לא ניתן להסיק כי השתתפות פעילה – צפייה בפריטים, תגובה וכתיבת הודעות משפיעה על הציון. לא קיים קשר מובהק בין שביעות הרצון משיטת הלימוד לבין הציון של הסטודנט בקורס.

3. בהתאם להשערה, ככל שרמת שביעות הרצון עולה כך עולה החשיבות שהסטודנט מייחס לקבוצת הדיון ולהפך.

4. בניגוד להשערות, אין קשר בין מידת הקירבה לעולם התוכן לבין רמת הפעילות של הסטודנט באינטראקציה.
קירבה לעולם התוכן לא מנבאת את שביעות הרצון של הסטודנט מהקורס ולא תנבא את תפיסת תהליך הלמידה של הסטודנט.

לא נמצא הבדל בין תפיסת רמת הפעילות לבין הפעילות בפועל בהיבטים של שביעות רצון, ציונים ותפיסת תהליך הלמידה.

הן המרצים והן הסטודנטים (32%) ראו את תפקידה העיקרי של קבוצת הדיון קודם כל בהארה ותוספת על החומר הכתוב בקורס.
רק בקרב 14% מהסטודנטים נתפס תפקיד קבוצת הדיון כמשרתת צורך חברתי של הקניית תחושת שייכות לקבוצה ו/או לצורך אינטראקציה בין הסטודנט למרצה.

90% מהסטודנטים ציינו את נושא הזמן כמרכיב חשוב בשיקוליהם בבחירת הקורס, ורק 5.4% ציינו את השיקול של עניין בקרוס כיתרון של הקורס.

סיכום והמלצות

למרות הפוטנציאל הרב הטמון בקבוצות הדיון, לא מממשים את הציפיות ולא מפיקים את מירב התועלת מהן.

כדי לתת מענה לשני חסרונות העיקריים של הקורס המתוקשב כפי שבאו לידי ביטוי בתשובות הסטודנטים – חוסר אינטראקציה וצורך במשמעת עצמית גבוהה – יש צורך להשקיע זמן ומאמץ רב והסטודנטים לא הביעו נכונות להשקעה כזו.
מצד המרצים יש קושי ביצירת דיון מפרה ואטרקטיבי בקבוצת הדיון והם חשים שלצורך כך הם זקוקים למיומנויות חדשות בנוסף לאלו אשר בהן הם משתמשים לצורך ניהול דיון בכיתה הפרונטלית.

כיוון שמדובר בקורסי חובה שאינם בהכרח מתחום התמחותו של הסטודנט ניתן להסביר את תוצאות הסקר,  שהעידו על כך שהסטודנט לא הרגיש צורך ממשי להשתתף בקבוצות הדיון וחוסר השתתפותו הפעילה לא השפיע על מידת שביעות רצונו ו/או ציונו.

לדעת המחברת אין להניח את חיוניותה של קבוצת הדיון למהלך הקורס ולתהליך הלמידה כדבר מובן מאליו, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.
בנוסף, הן מנחי הקורסים והן הסטודנטים צריכים להפנים את העובדה שכל מהלך הלימוד בקורס מתוקשב אמור להיות שונה במהותו מאורח הלימוד שבשיטה המסורתית. שינויים יסודיים בתפיסה זו לגבי תהליך הלמידה ואופי האינטראקציה של קורס מתוקשב, חיוניים כדי להשלים את המעבר לשיטת הלימוד המתוקשבת.