מחקר הערכה: האם הצליחה תוכנית התקשוב החינוכית בבריטניה?
מילות מפתח:
אנגליה
בתי ספר
למידה מתוקשבת
מאפיינים קהילתיים
מחקר הערכה
סביבות למידה מתוקשבות
שילוב מחשב בהוראה
תהליכי התמודדות
תוכניות תקשוב ארציות
בריטניה : כישלונה הפדגוגי של תכנית התקשוב החינוכי הקודמת משנת 1998
כבר בשנות ה?90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו? 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם.
הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה? 90.
ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר. למרות שההשקעה בתקשוב בבתי הספר היסודיים הייתה נמוכה מזו שבתיכוניים. 65% מבתי הספר היסודיים בבריטניה משתמשים באופן שוטף באינטרנט ובמחשבים לצרכי הוראה ולמידה. זאת אולי מפני שחרב בחינות הבגרות עדיין אינה מתנופפת מעל לראשם של המורים והתלמידים בשלב זה.
תכנית התקשוב החינוכית השנייה של הבריטים משנת 2005
בשנת 2005 מצאו הבריטים צורך לחדש את התוכנית לתקשוב מערכת החינוך. התוכנית החדשה נקראה :e Strategy – Harnessing Technology: Transforming Learning and Children’s Services.
היעדים העיקריים של התוכנית היו לשפר את ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת, להעמיק את הלמידה ולהגביר את היעילות של שירותי התמיכה המתוקשבים בבתי הספר ובקרב המורים.
המטרות הללו, אף שהן מאד שמרניות, לא גובשו ולא הוגדרו להם יעדים פדגוגיים אופרטיביים הנוגעים לשילוב המחשבים בתהליכי ההוראה. התקציב המיועד לתוכנית גדל פי 3, אולם מרבית התקציב הופנתה שוב לרכישת מחשבים במטרה להציב בבתי הספר מחשב לכל 8 תלמידים בבתי הספר היסודיים, ומחשב לכל 5 תלמידים בבתי הספר התיכוניים.
בשני תחומים: מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע, השקיעו הבריטים תשומת לב מיוחדת ובהטמעתם הם הצליחו יותר ממדינות אחרות. 90% מבתי הספר הבריטים מפעילים תוכניות לימודים ייחודיות בהן מיומנויות מידע הן רכיב מרכזי.
מחקר ההערכה של BECTA הבריטי, שנערך בשנת 2007, תולה את הסיבה העיקרית לכישלון תוכנית התקשוב הבריטית בחוסר התאימות בין מערכות ההערכה והבחינות ובין יישומי התקשוב בהם משתמש ביה"ס. תוכניות התקשוב באנגליה לא עבדו עפ"י תוכנית ארוכת טווח אלא עפ"י תכנית לטווח קצר שעיקרה הצטיידות מהירה במחשבים והמרצת המורים לעשות בהם שימוש מיידי.
Condie et al, 2007, the impact of ICT in schools, a landscape review
לעומת הכישלון החרוץ של הבריטים בבתי הספר התיכונים, הם ניכרו השפעות חיוביות לתקשוב בבתי הספר היסודיים. מחקרו של משין מצא כי באותם בתי ספר יסודיים בהם הוכנסו יישומי תקשוב לכיתות, הייתה התקדמות רבה יותר של תלמידים במיומנויות הקריאה. לעומת זאת, בבתי ספר תיכוניים לא נודעו לתקשוב השפעות מהותיות על הלמידה בבתי הספר.
ראה: Machin et al , 2006 new technology in schools , IZA
המחקר המקיף והמעמיק ביותר שנערך באנגליה הוא מחקר ה- IMPACT 2 הרב-שנתי. במחקר זה שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות ונבדקו מאות בתי ספר בהם שולב התקשוב בין השנים 1999 ? 2002. אוכלוסיית המחקר כללה 2,179 תלמידים מ? 60 בתי ספר ברחבי אנגליה, מתוכם 30 בתי ספר היו בתי ספר יסודיים, 25 בתי ספר תיכוניים ו-5 בתי ספר לחינוך מיוחד. ממצאי המחקר הראו שעיקר התפוקות של תכנית התקשוב היו במקצועות האנגלית והמדעים והם היו משמעותיים יותר בבתי ספר יסודיים מאשר בבתי ספר תיכוניים. בבתי הספר היסודיים תרמו המחשבים להתפתחויות מיומנויות המידע והקריאה של התלמידים.
מחקר הערכה מעמיק אחר שנערך בשנת 2003 ע"י ארגוןBECTA הבריטי מצא כי כאשר יש קישור מושכל בין התקשוב לבין תוכנית הלימודים, חל שיפור משמעותי בעיקר בתחומי פיתוח אוצר מילים, שפה וקריאה בכיתות היסוד ב' ? ה'.
מקורות:
Condie rae and Bob Munro. The impact of ICT in schools- a landscape review, Becta research , January 2007
מחקר נוסף (BESA 2005) שנערך בקרב בתי ספר ממלכתיים באנגליה שנכנסו לתכנית התקשוב, מצא כי רק במקומות בהם התקשוב היה חלק בלתי נפרד מהתכנון המוסדי והפדגוגי של בתי הספר, היו תוצאות אפקטיביות לתהליך. בכל שאר בתי הספר המתוקשבים הוא התנהל כפרויקט עצמאי ללא זיקה לתכנון הכולל של בתי הספר.
מקור:
Besa ( 2005) , Information and communication technology in UK state schools.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya