במחקר זה, שבו נבדקו תוכניות קליטת מורים מתחילים בשלשו מדינות בארה"ב (אילינוי, אוהאיו, וויסקונסין) התייחסו החוקרים להיבט של מירכוז וביזור בשלוש שאלות המחקר הבאות: כיצד מנווטות שלוש המדינות בין דרישות מרכזיות לבין אוטונומיה מקומית? כיצד הן מבטיחות נגישות שוויונית לתוכניות קליטה ולאיכות בכל מקום? במה דומות ובמה שונות הגישות שנקטו שלוש המדינות שבמחקר? שלוש המדינות הנזכרות במחקר נאבקות בצורך לאזן בין הוראות מן המרכז ואוטונומיה מקומית (ברמת המחוז) בהקשר של תוכניות לקליטת מורים חדשים. בכל המדינות אמרו מרואיינים מתוך קובעי המדיניות כי קיים מתח בין שתי מגמות אלה. המחוזות זקוקים למטרות ברורות ולהנחיות ברמה ארצית, אך אין הם רוצים בגישה מרשמית המגבילה אותם ( Bartlett, L., Johnson, J.S ).

אחת הסיבות החוזרות ועולות במחקרים ובסקרים על נשירת המורים היא תנאי עבודתם. עם זאת תשומת לב פחותה הוקדשה לתפקיד הייחודי של השיבוץ בעבודה, למרות שהמורים עצמם חשים שזהו אחד ההיבטים החשובים המשפיעים על תנאי עבודתם (Elfers et al., 2006). המחקר המתואר במאמר בוחן אם שיבוץ מורי TFA בבתי ספר באוכלוסיות חלשות – בהתאמה או אי-התאמה לקבוצת הגיל ולתחומי הדעת להם הוכשרו – קשור לתופעת הנשירה מבתי הספר ו/או מההוראה בכלל. שיבוץ מורים עשוי להשפיע על תחושת המסוגלות שלהם, וזו, בתורה, משפיעה על נכונותם להישאר בבית הספר או במקצוע ( Donaldson, M.L., Johnson, S.M ).