המאמר עוסק במקומה של סימולציה כדרך להכשרת מורים ולהשתלמויות מורים. הספרות בתחום על סימולציה בהכשרת מורים מוגבלת (Clarke, 2013) והחלה לצמוח רק בשנים האחרונות, בעוד היא מצויה לרוב בהקשר של דיסציפלינות אחרות כמו רפואה, טיס או עסקים. נראה שגם הכשרת המורים יכולה לפתח סביבות וירטואליות וסימולטיביות לשיפור הצמיחה המקצועית (Mullen et al., 2007). המפתח הוא לאפשר סימולציות אותנטיות תוך שימוש במציאות מעורבת מתרחשת תחושת נוכחות אמיתית (Hughes et al., 2005). יצירת סביבה בטוחה ומבוקרת כזו עשויה לאפשר למתכשרים ולמורים מתחילים ו/או מתקשים התמקדות בהשגת תוצרים רצויים לשיפור הצלחה כמורים ( Dieker, L.A. ).

במאמר זה, המחברים מספקים סיכום לגבי הערכת הסימולציה בתחום של הכשרת מורים ולגבי שלושה גורמים שיש לשקול אותם כאשר סביבות אלה ממשיכות להתפתח. המבחרים מספקים דוגמא ספציפית של העבודה בשתי אוניברסיטאות המשתמשות בסביבה הוירטואלית, TLE TeachLivE™, בהכשרת מורים (Lisa A. Dieker, Jacqueline A. Rodriguez, Benjamin Lignugaris/Kraft, Michael C. Hynes, and Charles E. Hughes, 2013).