מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס.ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).

לטענת המחברות יש צורך לבחור בקפידה את המורים ולהכשרים עם הקשיים של תלמידים מחוננים ועם האתגרים העומדים בפניהם. הפרק מציע עקרונות היסוד של התכנית להכשרת מורים לתלמידים מחוננים – ע"פ המודל שגובש ע"י המחלקה למחוננים במשרד החינוך בשיתוף האגף להכשרת מורים. התכנית תשלב תיאוריה ומעשה: א. היכרות עם הסוגיות התיאורטיות בהוראת מחוננים; ב. היכרות עם ההתנסות בשטח; ג. עיצוב וגיבוש דרכי עבודה המותאמות לאוכלוסיית היעד; ד. התנסות מעשית מודרכת ורפלקציה. (רחל זורמן, שלומית רחמל, אילנה שקד)