תוצאות חיפוש עבור: שחיקה
מיון:
נמצאו 205 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    לא קל להעלות מורל של מורים. ההיפך הוא נכון, הספרות המחקרית מצביעה על מגמות מובהקות של שחיקה מתמשכת במעמד המורה והחמרה בבריאותו הנפשית וסיפוקו מהעבודה. אז, במצב הנוכחי, במאמר זה, נשאלת השאלה: מה אפשר לעשות כדי לתמוך בכוח ההוראה?

  • תקציר

    הפיתוח המקצועי הטוב ביותר עבור מורים מתבצע במהלך העבודה השוטפת – אל מול התלמידים. זאת אומרת, הוצאה לפועל של התנסויות חדשות בשגרת היומיום וניתוחן לאחר מעשה. הרי, המורים מכירים הכי טוב את עצמם, את תלמידיהם ואת הצרכים המקצועיים האקטואליים, ולא בטוח שסדנה קבוצתית וכללית היא זו שתענה על מבוקשם. אדרבא, לפי מאמר זה, רק המורים יודעים מה דרוש להם כדי לספוג השראה, להתרענן, להתפתח ולקדם תלמידים.

  • סיכום

    במחקר הערכה זה תועד תהליך בו פותח צ'אט-בוט שיועד לתפקד כעוזר הוראה באוניברסיטה וכחולייה מקשרת בין הסטודנטים לבין סגל ההוראה. הצ'אט בוט שפותח הוצג לסטודנטים בתחילת הסמסטר ועל הלומדים הוטל להשתמש בו ולהיוועץ עמו במהלך הכנת מטלות לאורך קורס בן ארבעה חודשים. לבסוף, התבקשו הסטודנטים להשיב על שאלון אשר בודק את איכותו ותרומתו של הצ'אט-בוט ואת חוויית המשתמש.

  • תקציר

    כאשר המערכת הבית ספרית מתקשה לתפקד, שיעור נשירת המורים גובר והמחנכים והמורים חשים מותשים ומוצפים, אי אפשר לתקן זאת באמצעות הוספה של מיזמים או משימות. ישיבות מערכת, יוזמות יצירתיות, תכנון מערכתי מחודש והובלת מיזמים – כל אלו מהווים יוזמות מבורכות. אבל, הם מצריכים מאמץ נוסף וגוזלים משאבים. מה גם שבתי ספר מהווים מלכתחילה מרחבי עבודה עמוסים, מייגעים ותזזיתיים.

  • סיכום

    מחקר זה קורא לאתר דרכים לשיפור והעצמת הוויסות הרגשי בקרב מורים וגורס כי ראוי להרבות בסדנאות אשר עובדות על הפן המנטלי ולהציע לסגל המורים התערבויות בתחומים של מסוגלות עצמית, חוסן וכושר עמידה. השתתפות בפעילויות מסוג זה, או אפילו קריאת חומרים בנושא של ויסות רגשי, יכולה לעורר את מודעותם לתופעה, להרחיב את מידת הגמישות והסתגלנות שלהם, לחדד את יכולתם לניהול משברים ולפתרון בעיות, להציב בפניהם יעדים חדשים, להיטיב עם בריאותם הנפשית ולחזק את כוח ההוראה.

  • סיכום

    סייעות בגיל הרך מתמודדות לעתים קרובות עם גורמי לחץ הקשורים לעבודה וחווים שחיקה. מחקר זה בדק את ההשלכות עבור סייעות אלה של התערבות חד-פעמית בתרפיה מבוססת מיינדפולנס ששילבה מיינדפולנס עם ציור וצילום במסגרת קבוצתית. במחקר איכותני זה, דגימת נוחות של 16 סייעות בגיל הרך גויסה לאחר שהשתתפו בהתערבות המדוברת כחלק מתוכנית הכשרה. בוצעו ראיונות קליניים למחצה כדי לחקור את חוויותיהם במהלך ההתערבות.

  • סיכום

    צליחת השנתיים הראשונות בהוראה מהווה אתגר עצום, ובעל חשיבות גדולה. מאמר זה בוחן את צרכיהם של מורי שנה ראשונה ושנייה ואת האופן בו הם תופסים את כניסתם להוראה באופן רטרוספקטיבי. באמצעות כך, מציע המחקר משנה פדגוגית מחודשת ומושכלת עבור מוסדות ההכשרה להוראה אשר שולחים את בוגריהם לאייש את הכיתות ועבור בתי ספר אשר מגבשים תוכניות קליטה וליווי.

  • סיכום

    סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
    לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
    פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

  • תקציר

    הבריאות הנפשית של סטודנטים מעוררת עניין גובר בשדה המחקר בחינוך. שכן, משנה לשנה גדל מספרם של הסטודנטים המתמודדים עם תחלואה נפשית וגוברת המודעות לקשר בין חוסן מנטלי לבין הישגיות אקדמית או נשירה. למעשה, בריאותם הנפשית של סטודנטים קשורה במישרין לכושר הלמידה, לתחושת המסוגלות העצמית, לצמיחה האישית, לפיתוח זהות, להתפתחות הקוגניטיבית, המקצועית והביקורתית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בהם. למרות זאת, מתברר כי סטודנטים רבים אשר מתמודדים עם תשישות הנפש ממאנים לבקש עזרה.

  • תקציר

    מטרת מחקר זה הייתה לנתח דיווחים של מורות על אסטרטגיות ההתמודדות שלהן עם רגשות שליליים במצב מלחיץ ביותר – תוקפנות של תלמידים. נמצא כי המורות אימצו שישה סגנונות התמודדות עיקריים עם רגשות שליליים (או שילוב שלהם): סגנון קוגניטיבי, תמיכה חברתית, יחסי מורה-תלמיד, סגנון רגשי, אמונות מקצועיות ורגיעה עצמית.

  • סיכום

    מחקר זה מצביע על שיעור הנשירה הגבוה המאפיין את כוח ההוראה בכלל ואת המורים המתחילים בפרט. ממצאים מדאיגים אלו מחייבים את קובעי המדיניות לאתר אסטרטגיות לטיפול במורים ללא הכשרה מלאה, בנשירת מורים איכותיים ובשימור ההון האנושי. בנוסף, יש להציע למורים מוכשרים ומלומדים תגמול הולם ותחושת סיפוק מהעבודה ולצמצם פערי שכר בין מורים מתחילים לבין מורים ותיקים. למעשה, כיום, עזיבה של מקצוע ההוראה היא פשוטה עד כדי כך, משום שכל מורה יודע שדרכו חזרה למערכת החינוך סלולה עבורו – אם רק יתחרט ויביע רצון לשוב.

  • תקציר

    יום טיפוסי של מורה בבית הספר כולל אינטראקציות עם תלמידים, צוות, הורים והנהלה. המורה חייב לעמוד בדרישות ההנהלה, לנווט בקשרים עם חברי הצוות, ליצור קשרים עם תלמידים ולדבר עם ההורים. בהינתן טווח זה, אינטראקציות במרחב בית הספר עלולות להפוך למכריעות מבחינה רגשית. מחקרים מראים כי מורים בתחומי מקצוע מסוימים, כגון STEM, עשויים להיתקל בלחץ רב יותר מאחרים. לדוגמה, עם החשיבות המוגברת של הטכנולוגיה בחברות מערביות, מעודדים את התלמידים לשלוט במקצועות אלה. להורים ולמנהלים עשויים להיות ציפיות גבוהות ממורי STEM, שיראו אותם כאחראים להישגי התלמידים. עניין זה, בתורו, עלול להוביל ללחץ מוגבר, לשחיקה ולירידה ברווחה. יש גם מחסור במורים במקצועות אלה, בעיקר בשל עזיבת מורים מהתחום. מכיוון שוויסות רגשות (ER) נמצא מועיל בהפחתת מתח וקידום רווחה, מחקר חינוך STEM ממקד את תשומת הלב ברגש וב-ER בניסיונות לשפר את המצב

  • סיכום

    אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש בית ספרית צריכה לדעת לאזן בין הצרכים האישיים של המורים בהתאמה לבין היעדים המוסדיים, ולא להציב יעדים מוסדיים כערך עליון לפיהם חובה להתיישר. מבחינה פרקטית, יש לספק למורים כר פורה לצמיחה, להשקיע במשאבים עליהם המורים נסמכים, להעניק להם אוטונומיה ותמיכה ולהתייחס אליהם כבני אדם עם צרכים, שאיפות ומטרות אישיות. בסופו של דבר, המפתח להצלחת בית הספר טמון בידי המורים

  • סיכום

    לאורך המחקר עלו מספר לא מבוטל של פרקטיקות חוסן שנקטו מנהלי בתי ספר בשנתם הראשונה ובהן פרואקטיביות, סדר וארגון, גמישות מחשבתית, שימוש בשפה חיובית, דיבור עצמי, סלחנות עצמית, הישענות על אמונה דתית, תפילה, מדיטציה, נחישות, שכנוע עצמי ועוד. עם זאת, עורכי המחקר בחרו להתרכז במספר פרקטיקות של חוסן שהיו דומיננטיות מאוד ואשר חזרו כחוט השני בין מרבית המנהלים שהשתתפו במחקר.

  • סיכום

    אמריקה הולכת ונהפכת לשתי מדינות נפרדות, עם שתי גרסאות נפרדות של החוקה, הכלכלה וההיסטוריה האמריקאית. זה אינו סיפור על שבטיות, אלא סיפור על הפרגמנטציה (פיצול, קיטוע) של הכל. הריסוק של כל מה שנראה בעבר מוצק, הפיזור של אנשים שהיוו פעם קהילה. וזה קורה לא רק בין הימין לשמאל, אלא גם בין קבוצות שונות בתוך הימין ובין קבוצות שונות בתוך השמאל וכך גם בתוך אוניברסיטאות, בתוך איגודים מקצועיים ואפילו בתוך משפחות. סיפור מגדל בבל הוא מטפורה למה שהרשתות החברתיות עוללו לכמעט כל הקבוצות והמוסדות בחברה ובאומה, באופן שמסכן את עתידה. מאמר זה מוקדש לשאלות כיצד זה קרה, איזה עתיד צפוי בשל כך ומה תפקידה של מערכת החינוך בפתרון המשבר.

  • תקציר

    מחקר זה גורס כי גננות יכולות, ואף צריכות ומחויבות, לדעת לטפל בעצמן. לא רק שחמלה-עצמית-מודעת מטפחת את רווחתן הנפשית של הגננות, בכוחה גם להשפיע לחיוב על הלמידה וההתפתחות של ילדי הגן. שכן, פרקטיקה זו מסייעת להן לבחון סיטואציות, ולהשיב עליהן, מתוך נקודת מבט שקולה, רגועה ומודעת. זאת, במקום להגיב באופן אינסטינקטיבי, יצרי ובהול.

  • תקציר

    הספרות המחקרית מראה שבכוחו של חונך המלווה את המורה המתחיל בשנים הראשונות בהוראה להפחית את סיכוייו לנשור ולסייע מבחינה אישית, רגשית, חברתית, מקצועית, ניהולית ופדגוגית. לא בכדי, תוכניות קליטה, ליווי והנחיית מורים מתחילים בבתי ספר הן בגדר הכרח. אבל, לרוב, המנחים שמוצבים בתפקיד לא מקבלים הכשרה פורמלית בבית הספר או במוסד אקדמי. על רקע זה, התכנסה באוניברסיטת ויומינג ועדה שכללה 18 מורים, מנהלים ומרצים להוראה, כולם מנוסים בהנחיית מורים מתחילים. הוועדה דנה בקשיים הצפויים למורים המתחילים ולמנחים וגיבשה את מסמך ההמלצות הנוכחי.

  • סיכום

    כמעט בלתי-אפשרי להפוך את הזירה הבית ספרית לחפה מלחצים. לכן, הדרך הפרקטית והיעילה ביותר עבור מורים להתמודד עם לחץ, היא למעשה, פנימית. עליהם לבנות חוסן מנטלי ולרקום רשת תומכת וחיובית של מערכות יחסים. כמו כן, מוטב להם לדאוג לבריאותם הנפשית, למצוא דרכים להפחת מוטיבציה ולהיות מודעים רגשית. למעשה, שורש הבעיה הוא שמורים לא תמיד יודעים או מוכשרים ליישם אסטרטגיות של טיפוח חוסן ולשם כך הם זקוקים לעזרה.

  • סיכום

    ההתרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ועיוותים גדולים. הללו מפעפעים אל ציבור החינוך הממלכתי דרך המעטפת התרבותית בישראל כמו גם באמצעות רשתות חברתיות וערוצי תקשורת מגוונים. לכן, לטענת מאמר זה  קיימת סכנה בתנועת המטוטלת במטרות החינוך ההיסטורי – מהגיון אקולטורציה מגייס ומונוליטי אל הדגשת הגיונות אינדיווידואציה וסוציאליזציה מכווני קריירה והצלחה חברתית. בנוסף לכך, כך נטען, לא קיים למעשה בסיס מחקרי המעיד על ההשלכות שיהיו ליישום אסטרטגיות הלמידה של החשיבה ההיסטורית בתנאים ובמשאבים הנוכחיים בחינוך הממלכתי.

  • סיכום

    ככלל, אפשר לומר שמורים מעדיפים מעורבות פסיבית מצד הורים ומקווים שזו תישאר בתחום של השתתפות בטקסים, ימי הורים, תרומת חומרים ומשאבים ופעילויות העשרה. הנשאלים התנגדו למעורבות הורים בוועדות בית ספריות, במנגנוני קבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות והחזון הבית ספרי. בנוגע למעורבות הורים בתהליכים פדגוגיים, הן בקרב מורי החינוך המיוחד והן בקרב מורי החינוך הכללי, נמצאה שביעות-רצון בינונית-נמוכה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין