תוצאות חיפוש עבור: שחיקה
מיון:
נמצאו 206 פריטים
פריטים מ-81 ל-100
  • סיכום

    חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

  • מאמר מלא

    במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).

  • מאמר מלא

    מאמר זה בוחן מהו בית ספר שבנוי לצרכים העכשוויים של תלמידיו. יש לברר מהם אותם צרכים, אבל בכל מקרה, בית ספר זה יהיה שונה בוודאי בתכלית מאלה המוכרים לנו כיום. המורים ה"ממוצעים" בַמערכת התחנכו ולימדו בדפוס פרונטלי: הם אנשי מקצוע בתחום דעת, ואת הידע שברשותם הם "מעבירים" לתלמידים. מורים אלה למדו מעט מאוד כיצד לעסוק בסוגיות מתחומי הרגש והחוויה. חלק קטן מהם יודעים את המלאכה בזכות ניסיונם וכישוריהם האישיים, אבל מרביתם אינם מכניסים את היד לאש השורפת הזאת. התלמידים של היום, שנולדו למציאות מורכבת מאוד, נאלצים להתמודד עם הקשיים בעצמם או בעזרת גורמים מזדמנים, ובהם ההורים. מעטים הם ההורים שיודעים כיצד לטפל נכון בבעיות של ילדיהם (אברהם פרנק).

  • סיכום

    מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • תקציר

    שיעור הנשירה של מורי חינוך מיוחד מוכשרים מאוד הוא בעיה נרחבת בארצות הברית. מחקר זה בחן את הקשר שבין תתי-הסולמות של השחיקה כמו תשישות רגשית, נתק מן העצמי והישגיות אישית ביחס ל-10 משתנים דמוגרפיים. הנתונים מצביעים על כך שקיים קשר בין כל המשתנים הדמוגרפיים לבין שחיקה. אולם, ניתוח היסקי של מגדר ומצב משפחתי הקשורים לשלושת תתי-הסולמות הראה כי ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (WILLIAMS, JOY; DIKES, CATHERINE, 2015).

  • לינק

    מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

  • סיכום

    איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).

  • לינק

    נשירה של מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית אשר מתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים במדינות רבות בעולם המערבי. מורים נוטים לעזוב את תחום ההוראה, בעיקר בתחילת דרכם, לרבות שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים. לתופעה זו יש השפעות שליליות על דרך ההתנהלות של תהליכי למידה. בישראל לא נערך בעשור האחרון מחקר מקיף על אודות ממדי התופעה, וזאת למרות שינויים שהתרחשו בתהליך הכשרת המורים בתקופה זו. המחקר המוצג במאמר זה מבקש לתאר את תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל, וזאת על מנת לעמוד על הגורמים אשר מניעים את התהליך ומובילים מורים רבים להחלטה לעזוב את התחום (רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן).

  • לינק

    יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".

  • סיכום

    המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה. שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? (Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E.)

  • תקציר

    בסקירה זו, המחברים עדכנו את הספרות לגבי תנאי העבודה של מורים לחינוך מיוחד על ידי סקירה של 23 מחקרים. ניתוח המחקרים שנסקרו סיפק בסיס ברור של תמיכה עבור הקשר בין שחיקה לבין טווח של משתנים החל ברמה האינדיבידואלית, דרך רמת הכיתה ורמת בית הספר ועד רמת המחוז. הניסיון של המורה, לקות התלמיד, קונפליקט התפקיד, העמימות של התפקיד, ותמיכה מינהלית היו הגורמים הבולטים במיוחד בשחיקה של מורים בחינוך המיוחד (Brunsting, Nelson C.; Sreckovic, Melissa A.; Lane, Kathleen Lynne, 2014).

  • מאמר מלא

    אנשים בוחרים בהוראה בגלל גורמים חיצוניים (תנאי עבודה) ובגלל גורמים פנימיים (תכונות); את תכונותיהם של שוחרי הוראה ומורים אפשר לאפיין כאלטרואיסטיות ונרקיסיסטיות; בהוראה ישנם סוגים שונים של אלטרואיזם ונרקיסיזם; נרקיסיזם בריא הוא מניע חיוני להוראה; מסקנה: אפיון המורים באמצעות מושגים אלה עשוי לסייע לאנשים לשקול בחירה של המקצוע, לחזות את התנהגותם של מורים, להעמיק את מודעותם ולהבין את שחיקתם (יצחק פרידמן).

  • סיכום

    מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס (Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C).

  • מאמר מלא

    ד"ר צבי בקרמן, חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, סבור שהמושג "זהות", כמו מושגים רבים אחרים הנוגעים לעולמו הפנימי של האדם, הוא בדיה לא מועילה ולא צודקת: "האליטות בודות ישויות נסתרות, לוקחות עליהן בעלות וזוכות ביתרון חברתי-מעמדי" (יורם הרפז).

  • לינק

    הסוגיה של שחיקת מורים אינה חדשה בספרות המקצועית ובמחקר החינוכי , אך התרומה של המאמרון הנוכחי באה הפעם מצד מורה ותיק ומוערך בארה"ב המציע כמה תובנות אישיות לגבי דרכי התמודדות . בין התובנות של הכותב , Ben Johnson ניתן לציין את ההמלצות הבאות: נסו להפעיל את התלמידים בדרך יותר מרתקת בכיתה , סיפורים קצרים הקשורים לנושא הנלמד , חידות וכדומה . נסו ללמוד בעצמכם כל יום או כל שבוע משהו חדש והעבירו זאת לתלמידים , הקפידו על שינה טובה בלילה ועל בריאות אישית , נסו לסייע כל הזמן למורים העמיתים המלמדים בביה"ס שלכם או בשכבה או שתפו בידע ובניסיון שלכם מורים עמיתים ברשת החברתית באינטרנט , נסו לאמץ גישה חיובית במהלך התקשורת עם התלמידים (, Ben Johnson).

  • לינק

    מעצם טבעה של הלמידה מרחוק, הסטודנטים נמצאים במיקומים שונים זה מזה ומהמנחה שלהם. האתגר הניצב בפני המנחה הוא בהבנה כיצד לגרום לסטודנטים להרגיש מחוברים ולהיות מסוגלים להצליח בסביבת למידה חדשה זו. הפיתוח של תחושת הקהילה הוא דרך יעילה ואפקטיבית לעזור להבטיח את ההצלחה של תכנית למידה מרחוק ויכול לפנות ישירות לאתגר של שחיקה בלמידה מרחוק. על ידי פיתוח תחושת קהילה, המנחה יכול ליצור סביבה המובילה להצלחה של הסטודנט (Moore, Robert , 2014).

  • לינק

    המפתח להתמודדות עם עזיבת מורים מסיבית כפי שאנו חווים אותה בישראל וגם בעולם מצוי בעצם הבעיות שהועלו בסקירה המעניינת שכתב יורם אורעד וגם בהתייחסויות , התגובות והתובנות של אנשי חינוך מנוסים שהגיבו למאמרון ברשת "שלובים" ." בין היתר, צריך לדאוג להכשרת מורים נאותה שבה ילוו המורים בעבודתם החינוכית על ידי מדריכיהם באופן הולם, תוך עדכון שוטף של המדריכים עצמם במתרחש בבתי הספר ובצרכים של המורים לעתיד ( יורם אורעד).

  • לינק

    הספר מניח תשתית מחקרית מוצקה לרב-שיח בכל הרמות, שבו יועלו לסדר היום שאלות, דילמות וקונפליקטים הרלוונטיים לזהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי. קריאת הספר הוא תהליך מרתק של התבוננות ומחשבה קדימה על תפקיד הייעוץ החינוכי, ויש בו הזמנה ליועצים חינוכיים, למנהלים ולמכשירי יועצים להתבוננות רפלקטיבית בסוגיות של זהות מקצועית, הכשרה והדרכה, שינוי והתאמה של המקצוע לעולם משתנה, התאמה תרבותית של עבודת הייעוץ במגזרים שונים, התפתחות, רווחה ושחיקה. פרופ' רחל ארהרד מביאה לדיון זוויות הסתכלות שונות שלה הנובעות מניסיונה לאורך השנים כיועצת חינוכית בבית הספר, כמפקחת על יועצים, כשותפה בעיצוב פניו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, כחוקרת וכראש מגמת הייעוץ לאורך השנים. ( רחל ארהרד ).

  • סיכום

    שאלה מרכזית: האם חונכות קונסטרוקטיביסטית וחונכות מכוונת מזמנות למורים בראשית דרכם הזדמנויות הולמות לרכוש את הנדרש להצלחה בהוראה? דגמים של חונכות: א1) חונכות בגישה מסורתית של העברת ידע לפיה חונכים תופשים את תפקידם כמומחים ומעבירים את הידע שלהם במערכת יחסים בעלת אופי היררכי. בסביבת לימודים זו המתכשרים מסתגלים לתרבות הקיימת של בית-הספר; א2) חונכות כטרנספורמציה של ידע מניחה קשר שיתופי א-סימטרי עם המורה החונך שבו ידע על הוראה נוצר בעבודה משותפת, כשהחונכים מזמנים התנסויות המקדמות התפתחות וצמיחה מקצועיים למתכשרים (Cochran-Smith & Paris, 1995). ב) חונכות –מלמדת (educative mentoring; Feiman-Nemser, 2001) שבה חונכים מספקים הזדמנויות להתפתחות מקצועית של מורים מתחילים. גישה זו דומה לחונכות כטרנספורמציה של ידע כנ"ל.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין