האושר הוא גורם מפתח בשימור מורים במקום העבודה ובמקצוע, מכיוון שהרדיפה אחרי האושר היא אוניברסלית.חידושו של המאמר הוא בשילוב שני שדות ידע שעד כה לא נעשה ביניהם חיבור: פסיכולוגיה חיובית ושימור ופיתוח ומורים. המאמר מציע נקודת מבט מעשית על עשר אסטרטגיות שיכולות לשמר את המורים בכיתה. אסטרטגיות אלה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ייעוץ והכוונה; מיינדפולנס ואינטליגנציה רגשית.

עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה כמו שנערכים לקרב. תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה. 20 טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים. הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה, את הרגישות הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד, כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב מוזיקה, תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה ( אתר חברת מתודיקה) .