-
לינק
מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).
-
לינק
מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .
-
לינק
הבוגר הרצוי של מערכת חינוך שעוסקת בחינוך הוא אדם שחייו הם בעלי משמעות. מהם חיים בעלי משמעות? כיצד מחנכים אליהם? מערכת החינוך מדגישה פיתוח מיומנויות קוגניטיביות־אינסטרומנטליות של חישוב, ניתוח, היסק וכדומה ומזניחה היבטים קיומיים ומהותיים יותר של תהליך הלמידה כגון מודעות עצמית, התבוננות פנימית ותובנה (Hart 2003). הדגש הזה מותיר את ההתייחסות לשאלות הנוגעות לאושר, לתכלית ולמשמעות מחוץ לשיח ולמעשה החינוכיים. פיתוח מיומנויות חשיבה לטווח הקצר אינו מאפשר יצירת זהות פנימית יציבה ("מיהו האדם שברצוני להיות?") ואינו מקדם פיתוח והתחייבות למטרה מעוררת השראה ("למה אני שואף בחיי?"). ללא כיוון או מטרה משמעותית, אין טעם והנעה לפעול.החיפוש אחר מהות, תכלית ופשר – החל במיתוסים שאנשים סיפרו סביב המדורה, עבור בדתות ומפעלי תרבות וכלה בהגות בת ימינו – הוא בליבת הקיום האנושי, והוא מכונן אותנו כ"בני אדם". ויקטור פראנקל, אבי תורת הלוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות), ציין שנטייתם הטבעית של בני האדם היא חיפוש משמעות ושהאושר הוא תוצר לוואי של החיפוש הזה (פנינית רוסו־נצר).
-
לינק
המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. המחקר הוא חלוץ בתחומו, לראשונה בוצע בארץ מחקר כמותני הבוחן את המתרחשבבתי ספר שחוו הטמעת רפורמה בפרק זמן ארוך (5 שנים) לאחר סיום התהליך. ממצאי המחקר מרתקים ( אנית סומך, גלעד –חי) .
-
לינק
חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .
-
תקציר
תכניות בית-ספריות המפותחות לקידום רווחה נפשית חברתית ורגשית שואפות לצמצם את הסיכון של כישלון אקדמי ותוצאות שליליות אחרות, כגון התנהגות אנטי-חברתית ובעיות נפשיות. מאמר זה ממפה את המסלול הפוליטי הבריטי החל מהבנת החשיבות של רווחה נפשית חברתית ורגשית, ועד העברת תכניות בבתי הספר שמשפרים אותה. המאמר מסכם את התוצאות של סקירה סלקטיבית של התערבויות בית-ספריות יעילות ושואב לקחים עבור מדיוניות ופרקטיקה ביחס ליישום של תכניות ( Bywater, T., & Sharples, J ) .
-
לינק
המאמר הנוכחי של הדוקטורנטית סמדר גלעד מתמודד בצורה שיטתית עם הסוגיה איך מורים באמת מרגישים בעבודתם ולא על איך מורים/מנהלים אומרים או מציגים שהם מרגישים בעבודה. קרי, הנורמות הרגשיות וההתנהגותיות המשמשות תשתית פסיכו- חברתית למעשה ההוראה. כלומר, האם כל מורה שמחייך אל התלמיד שלו (או אל הורה, קולגה או מנהל) עושה זאת רק כי הוא מעריך, מחבב או אוהב אותו? "אם לסכם עד כה את הנאמר לרגשות המורה, דרכי ההתמודדות שלו ('הצגה שטחית'/ 'הצגה מעמיקה') עם מצבים מורכבים (משימות חדשות, הטמעת רפורמות, החדרת שינוי , עומס רב וכד') או הזולת (אינטראקציה עם תלמידים/הורים/קולגות) יש השפעה ברורה על רווחתו הנפשית והפיזית ועל תפקודו. לאורך זמן רווחה נפשית לקויה המתבטאת בהיעדרויות מרובות, שחיקה, עזיבת מורים את המקצוע, חילופי צוות מרובים, טעויות בשיקול דעת בתכנון והערכה תשישות רגשית ופיזית יש בהן לפגוע ביחידה השלמה- בית הספר" ( סמדר גלעד).
-
לינק
תיאוריית ההכוונה העצמית (SDT) מדגישה את חשיבות ההשפעה של מקורותיו הפנימיים ואישיותו של אדם להתפתחות התנהגותו ולויסותו העצמי. מכאן שהתיאוריה מתעסקת בחקר הנטיות הפנימיות המולדות של האדם ואת צרכיו הפסיכולוגיים. כבסיס למוטיבציה עצמית ואינטגרציה אישיותית, כמו גם למצבים שמסייעים להליכים חיוביים. תיאוריית ההכוונה העצמית לא מתעסקת רק בטבע החיובי הספציפי של הנטיות המולדות דרך ההתפתחות של האדם, אלא גם בוחנת הקשרים של סביבות חברתיות הנוגדות את הנטיות הללו. הפסיכולוג אלן כץ מאמין בישימות הגבוהה של תיאוריית ההכוונה העצמית לחינוך. לא מדובר רק על תיאוריה בתחומי המוטיבציה אלא בתיאוריה מעמיקה מבחינת למידה והתפתחות עצמית. כאשר תומכים באוטונומיה של ילדים , מסייעים רבות להתפתחותם הקוגניטיבית, סקרנותם וצמיחתם היצירתית. תיאורית ההכוונה העצמית צופנת בתוכה רבים מן העקרונות הקונסטרוקטיביסטים בחינוך.
-
לינק
ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.
- 1
- 2

